הנחת העבודה של צה"ל: סוריה וחיזבאללה עלולות לפתוח במלחמה ב-2007

הנחות העבודה של צה"ל



סוריה וחיזבאללה עלולות לפתוח במלחמה נגד ישראל ב-2007 - כך עולה מהערכת המטה הכללי בצה"ל, בסידרת דיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים. ההערכה אינה חוזה מועד מדויק, אך כהנחת עבודה לצורך הצטיידות ואימונים, נקבע הקיץ הבא כתקופת היעד של מוכנות צבאית עליונה לחידוש המלחמה.



מאחר שלקחי המערכה בלבנון ביולי-אוגוסט השנה טרם סוכמו, הוחלט במטכ"ל להקפיא את התכנון הרב-שנתי של בניין הכוח הצבאי, ולהתייחס ל-2007 כאל שנת "גישור", שרק בסופה תיקבע תוכנית חומש חדשה. בדיונים התקבלו שתי החלטות ביניים חשובות: פיתוח, בתוך שלוש שנים, של מערכת ליירוט רקטות קרקע-קרקע שקוטרן 220 מ"מ ו-302 מ"מ, מהסוג שנורה על חיפה ויישובים אחרים במלחמה; ולהימנע מביטול תוכנית טנק ה"מרכבה".



מיירט הקטיושות, שבתוכניות הקודמות לא הועדף בנימוק שמערכות אחרות חשובות או בהולות ממנו, יפותח בתעשייה הביטחונית על בסיס טילים קיימים או דורות מתקדמים שלהם (ים-ים, אוויר-אוויר או ים-אוויר).



ניתוח השימוש בטנקים במלחמת לבנון השנייה, ובמיוחד בדגם המתקדם "מרכבה 4", מלמד כי בהפעלה נכונה, לפי תורת הלחימה, סיפק הטנק לצוותו הגנה טובה יותר מאשר במלחמות קודמות. המסקנה היא שצה"ל זקוק עדיין למנה שנתית קבועה של עשרות טנקים מתקדמים, כתחליף לטנקים מתיישנים ופגיעים יותר לנשק שבידי האויב, המוצאים מהשירות.



בנוסף, בוטלה החלטת שר הביטחון הקודם שאול מופז לקצר את שירות החובה לבנים בארבעה עד שמונה חודשים ממארס 2007. קיצור השירות "הושעה" לפחות עד מארס 2008. עוד הוחלט במטכ"ל, כי תעסוקת המילואים ביחידות השדה תגדל באופן ניכר בשנה הקרובה. התעסוקות יתקיימו הן לצורך אימון עוצבות המילואים והבאתן למוכנות מלחמתית, והן כדי לאפשר ליחידות סדירות המועסקות בשטחים ולאורך הגבולות לקיים לאימונים דומים.



פיקוד העורף יהפוך לרשות אזרחית



כדי שהמטכ"ל והפיקודים המרחביים יוכלו להתמקד בחזית בעת מלחמה, ולהימנע מהצורך בתיאום עם המשטרה, משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות, צה"ל שואף להשתחרר מפיקוד העורף ולהעבירו כרשות אזרחית למשרד לביטחון הפנים, או לכל משרד אחר שעליו תחליט הממשלה. עמדת צה"ל נמסרה למועצה לביטחון לאומי, האמורה לרכז את הטיפול בנושא זה.



בתהליך גיבוש תוכנית העבודה בוחן צה"ל את היכולת הישראלית לנוכח הערכת המודיעין של אמ"ן. התוצאה המשוקללת היא הערכה אסטרטגית לטווח הבינוני והרחוק, המתבצעת באגף התכנון (אג"ת), וממנה נגזרות גם משמעויות מבצעיות לטווח הקרוב. בתום סדרת הדיונים סיכם הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, כי כיווני הפעולה העיקריים נגזרים מחמש נקודות מרכזיות:



* מוכנות להתלקחות מלחמתית בזירה הצפונית: יוזמה של סוריה או חיזבאללה, בנפרד או במשותף ובתמיכת איראן, לפתוח במעשי איבה. סכנתה של יוזמה כזו צפויה בשנתיים הקרובות והיא עלולה להגיע לשיאה בחודשי אביב-קיץ 2007. בין הגורמים להקצנה: אווירת הצלחה גוברת של הכוחות המתנגדים באזור לישראל ולמערב. החלטה בוואשינגטון להסיג את עיקר הכוח האמריקאי מעיראק תוסיף לאווירה זו, ותחייב מעקב אחר השתלבותה של עיראק בחזית מזרחית מחודשת עם סוריה ואיראן. אמ"ן מעריך כי בדרום לבנון נותרו כ-5,000 קטיושות גם לאחר שהיית צה"ל שם ולאחר שסרק מספר "שמורות טבע" של חיזבאללה.



* לוחמה א-סימטרית: מדינות ערביות עוינות ובראשן סוריה, וארגונים צבאיים למחצה ובראשם חיזבאללה, ויתרו עוד לפני המערכה בלבנון - וביתר שאת כלקח ממנה - על התמודדות חזיתית עם עליונות צה"ל באוויר ובשריון, שתסכל כוונות להשמדת ישראל באמצעות מהלך קרקעי לכיבושה. החלופה שבחרו היא התשה מתמשכת והפעלת חיל רגלים עתיר באמצעים נגד טנקים, קומנדו, נשק תלול-מסלול ומנהרות. מנגד, שואף צה"ל להשיג מוכנות ממשית ובחלקה גם גלויה, כדי להרתיע, ואם תיכשל ההרתעה, לספק הישג צבאי מהיר, כפי שיוגדר בידי הדרג המדיני.



* טרור: מאמץ מתמשך בזירה הפלשתינית לביצוע פיגועים, בהכוונה גלויה יותר ויותר של ממשלת חמאס. כיוון זה מעמיד בסימן שאלה את הנכונות שהובעה בצה"ל לאחר חטיפת גלעד שליט, להגיע להסדרת היחסים עם ממשלת החמאס בדרך של הפסקת אש ארוכה. ההתעצמות בעזה בחודשים האחרונים והעמדה המסרבת לקבל את תנאי הרביעייה הבינלאומית (הקוורטט) להשלמה עם ישראל, להפסקת הטרור ולכיבוד הסכמים קודמים, מטות את המאזניים במטכ"ל לעבר הכף ההתקפי, אם כי ההכרעה נשמרת לדרג המדיני. ההסלמה החזויה בטרור כוללת גם התקרבות הדרגתית של הג'יהאד העולמי, תנועות אזוריות (במצרים, ירדן, לבנון ועוד) המסונפות לרשת אל-קאעדה.



* אתגרים במרחקים: דגש זה מרמז בעיקר לאיראן, הנחשבת לסכנה גוברת אף שאינה על סף מימוש איומיה בשנת העבודה הבאה. מקומה הנמוך יחסית בסדר העדיפויות, נובע גם מכך שלא נדרש לאחרונה שינוי בעיסוק בה בזרועות האוויר, הים והמודיעין, לעומת השינויים האמורים להתחולל בצבא היבשה, כמסקנת המערכה בלבנון.



* ציוד מערבי מתקדם בצבאות האזור: מטוסים, כלי שיט, טילים ורכב קרבי משוריין בצבאות שממשלותיהן מקיימות עם ישראל יחסי שלום, או שאינן נוקטות כלפיה עמדה פעילה, אך עלולים להפוך לאיום מיידי וחמור בעקבות נפילת ממשלות אלה, או מלחמות ירושה לאחר מות השליטים הנוכחיים, ועליית משטרים עוינים. בהקשר זה, יימשך המאמץ למימוש המחוייבות האמריקאית לשימור "היתרון האיכותי" של צה"ל, בדרך של העמדת הדורות המתקדמים ביותר של המערכות האמריקאיות לרשות ישראל, בעוד מדינות ערביות מתונות (כרגע) נחשפות למערכות אלה ללא השכלולים האחרונים.