דירקטור במרקורי: "החברה שילמה 46 מיליון דולר על חקירת נושאים רחבים יותר מהקצאת אופציות"

כמה כסף עולה לחברה לבדוק האם בוצע בקדייטינג באופציות שלה בעבר? אם נתחשב בכך שמדובר בשכירת עורכי דין חיצוניים שיקיימו חקירה פנימית בחברה, והעמדת צוות נוסף של רואי חשבון שיעבור ויתקן את הדו"חות ההיסטוריים, זה צריך להסתכם בלא מעט כסף - מיליונים של דולרים. אבל האם הגיוני הדבר שחקירה כזו תעלה 72 מיליון דולר? זהו סכום עתק שנראה הזוי עבור בדיקת נושא אחד, גם אם הוא מתפרש על פני שנים ארוכות.

על סכום העתק הזה דיווחה חברת מרקורי בתחילת אוקטובר, בעת שהגישה את הדו"ח המורחב השנתי שלה (2005) לרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC). מרקורי ציינה אז תחת הסעיף "עלויות עריכה מחדש ופעולות לגליות אחרות", כי רשמה הוצאות של 84 מיליון דולר. הוצאות אלו כוללות תשלום קנס של 35 מיליון דולר ליישוב פרשת האופציות (נמצא בהמתנה לאישור ה-SEC), כלומר - לאחר הפחתת סכום זה, מדובר ב-49 מיליון דולר ששולמו לעורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וספקי שירותים אחרים לצורך השלמת חקירת הפרשה והגשת המסקנות והדו"חות המתוקנים ל-SEC.



בנוסף, מרקורי צפתה הוצאות נוספות בהיקף של יותר מ-23 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2006, כך שבסך הכל מדובר על הוצאה של כ-72 מיליון דולר.



מכתבה שהופיעה השבוע במגזין "ביזנס וויק" עולה שסכום העתק הזה לא שולם רק על בדיקת אופציות אלא על חקירה מעמיקה הרבה יותר בדו"חות של החברה, בין היתר כדי לקבוע האם מרקורי הכירה בהכנסות כראוי.



ג'וזף קוסטלו, דירקטור במרקורי מפברואר האחרון, אמר ל"ביזנס וויק" שכ-46 מיליון דולר מתוך הסכום הכולל - כ-70 מיליון דולר - שולמו עבור בדיקות שהורחבו מעבר לנושא הקצאות אופציות בעבר. קוסטלו אמר שמטרתן של הבדיקות היתה לקבוע האם החברה רשמה כיאות את הכנסותיה, שילמה כראוי עמלות לסוכנים, ובדיקה של נושאים נוספים, שאינם קשורים באופציות.



מעבר למספרים היבשים, דבריו של קוסטלו מעניינים, מאחר והם מעידים על כך שמשבר האמון במנהליה הקודמים של מרקורי, בהם המטאור אמנון לנדן, היה כל כך גדול עד שהדירקטוריון החדש של מרקורי הרגיש שכדי לישון טוב בלילה כדאי לו לבדוק את התנהלות החברה לעומק ? בנושאים רחבים החורגים מאלו הקשורים בתהליכי הקצאת אופציות.



לדבריו של קוסטלו יש גם השלכה רחבה יותר, על מה שצפוי כנראה להתרחש בחברות נוספות שעסוקות בבדיקת אופציות ? קומברס, למשל. קומברס עדיין לא פירסמה את הדו"חות שלה לשנת 2005 הפיסקאלית (שהסתיימה ב-31 בינואר 2006), ולכן לא התקבלה עדיין אינדיקציה להיקף הסכומים שהחברה משלמת לעורכי דיו, רואי חשבון ויועצים אחרים שבודקים את נושא האופציות. ייתכן וגם בקומברס החקירה הזו מעמיקה מעבר לנושא האופציות, כך שגם שם צפויות הוצאות עתק על בדיקה ותיקון הדו"חות לאחור.



אצל מרקורי ההוצאות האלה שינו ללא הכר את התוצאות של החברה. בשורה העליונה צמחה מרקורי בקצב מצוין של 23% להכנסות של 843 מיליון דולר, וגם ההכנסות הנדחות (הכנסות שיוכרו על ידי החברה בשורה העליונה בהמשך) עלו ב-50 מיליון דולר ל-465 מיליון דולר.



אבל עלות פתרון פרשת האופציות וספיחיה העבירו את מרקורי להפסד של 100 מיליון דולר (1.15 דולר למניה) ב-2005 לאחר רווח של 53.8 מיליון דולר שנה קודם לכן. בגלל עלויות אלו, קפצו אשתקד הוצאות התפעול של מרקורי ב-22% ל-772 מיליון דולר, בהשוואה ל-2004. כך, נחלשה לה ההשפעה החיובית של הצמיחה בהכנסות והרווח התפעולי גדל ב-35% ל-71 מיליון דולר.



למעבר מרווחיות להפסדים גרמה בעיקר הפרשה עצומה למס בהיקף של 154 מיליון דולר, אשר קשורה גם היא לפרשת האופציות.



פרשת הבקדייטינג אילצה את מרקורי לרשום מ-1992 ועד עד סוף הרבעון הראשון של 2005 הוצאות חשבונאיות נוספות בהיקף של 572 מיליון דולר בגין שוויין ההוגן של האופציות שחולקו.