קרן המטבע: למשק תשתית חזקה להמשך הצמיחה

"ביצועיו של המשק הישראלי טובים מאוד בהתחשב באי הוודאות הנלווית לטלטלות המשמעותיות שפקדו את הזירה הפוליטית ואת הזירה הביטחונית מוקדם יותר השנה", כך נכתב בדו"ח חיובי שמגיע היום מקרן המטבע הבינלאומית - אחד הגופים הכלכליים החשובים בעולם.

על פי התחזיות, בשנת 2006 התוצר המקומי הגולמי יצמח בשיעור של 4.5%, ובחשבון השוטף יהיה עודף הנמוך במקצת מ-5% תוצר. "הלחצים האינפלציוניים פחתו, והמדינה מושכת אליה השקעות זרות בשיעורי שיא. שיפור ניכר במדיניות הכלכלית ובאמינותה הגבירו את התמיכה בהתפתחויות אלו", כותבים בקרן.

"זהו הזמן לחזק את עמידותו של המשק מפני זעזועים, בפרט ע"י הקטנת החוב הציבורי שכן המשק מפיק תועלת גם מהתנאים החיצוניים החיוביים" כותבים בקרן המטבע "זוהי הזדמנות לקדם את המשמעת התקציבית ואת הרפורמות המבניות. להתקדמות המתמדת בשני תחומים אלה חשיבות מכרעת לחיזוק תחושת האמון בקרב המשקיעים, ששבו להביע חששות לגבי יכולתה של הממשלה להתמיד במשמעת התקציבית לאור התחדשות הלחצים להגדלת הוצאותיה. בלא התקדמות, תישאר הממשלה מוגבלת מאוד ביכולתה להגיב לשינויים פתאומיים ובלתי צפויים בתנאים הכלכליים והחברתיים.

קיימת תשתית חזקה להמשך הצמיחה בשיעור של 4% ומעלה ב-2007. השפעת העימות בצפון על הפעילות הכלכלית הייתה מוגבלת וההתאוששות מתרחשת בענפי משק רבים, עם האצה בגידול בהשקעות ובתעסוקה. התרחיש המרכזי צופה האטה מתונה בלבד בביקושים החיצוניים.

הסיכון טמון בתרחיש המרכזי המבוסס על הנחה של יציבות פוליטית ומצב ביטחוני שפיר. בשני התחומים, קיימים סיכונים להרעת המצב. סיכון נוסף הוא מכיוון של ירידה בפעילות. על רקע היקפם הגדול של חוסר האיזונים החיצוניים בקרב הכלכלות הגדולות בעולם והסיכונים הגיאופוליטיים, עלולה האטת הביקוש החיצוני להתרחש באופן חד מן הצפוי.

"בטווח הבינוני, האינפלציה צפויה לחזור לאמצע טווח היעד של בנק ישראל" כותבים בקרן "האינפלציה יכולה לרדת אל מתחת לטווח למשך תקופת מה, אולם בהנחה של יציבות בשער החליפין ובמחירי הנפט, היא תשוב ותתקרב לנקודת האמצע של טווח היעד - 3%-1% - במועד מאוחר יותר ב-2007. למעשה, בניכוי השפעת שער החליפין, מדד המחירים לצרכן עולה כבר עתה ב-2%.

פרסום הפרוטוקולים של דיוני הריבית הוסיף לשקיפותו של תהליך קביעת המדיניות המוניטרית, אולם יש מקום לנקיטת פעולות נוספות בתחום זה. יש צורך לשכנע את הציבור שחריגת האינפלציה לעתים מטווח היעד אינה סותרת את העובדה שהמדיניות הנוכחית עקבית עם יציבות מחירים בטווח הבינוני. והפרוטוקולים של דיוני בנק ישראל מועילים לצורך זה.

המדיניות התקציבית חייבת להתמיד במסלול צפוי ואמין על מנת להגיע ליחס חוב לתמ"ג נמוך משמעותית. הפחתת יחס החוב לתמ"ג, העומד כיום על 90%, הכרחי להפחתת הוצאות הריבית, השוות לכמעט מחצית מהוצאות הממשלה על תשלומי העברה ורווחה. תהליך זה יפנה מקום בהדרגה לפעולתם החופשית של מייצבים אוטומטיים מבלי להסתכן בדינמיקה שלילית של החוב במהלך תקופות מיתון, ויאפשר את הגדלת ההוצאות החברתיות כמענה לצורכי האוכלוסייה המתבגרת בעתיד.

עם זאת, מציינים בקרן כי אפילו עם גירעון ממוצע של 1%– שיחייב הגעה לאיזון או עודף בשנים של צמיחה גבוהה – סביר שהקטנת החוב הציבורי ברוטו עד 60% מהתמ"ג - סטנדרט שכלכלות מתקדמות רבות עומדות בו כבר היום - לא תתרחש לפני 2025. באותן שנים, אוכלוסיית ישראל תהיה בוגרת יותר וצורכי הרווחה שלה גדולים יותר, מה שיפעיל לחץ לא מבוטל על הכלכלה.

הדיון כיום מתמקד בעיקר בטווח הקצר, בין היתר מכיוון שהתהליך חסר הסתכלות עתידית וניתוח סיכונים בניהול המדיניות הפיסקלית, כחלק מגיבוש התקציב. מציאות זו מגבילה את יכולתו של הציבור להבין את משמעות מלוא הנטל של החוב הגבוה, ומביאה להעדפה של אסטרטגיות תקציביות אופורטוניסטיות משנה לשנה הנשענות על קיצוצים קצרי טווח בהוצאות.

מדינות אחדות הצליחו להגיע להישגים בהפחתת העוני באמצעות מס הכנסה שלילי. הרעיון אטרקטיווי ברמה העקרונית, אולם רבות תלוי בתכנון, ובפרט בהתאמת התוכנית למערכת המיסוי והרווחה הקיימת ולתוכניות שוק העבודה והסביבה הרגולטורית שלו. סוגיה נוספת היא שמס הכנסה שלילי יועיל לכמה ממגזרי העוני בישראל יותר מאשר לאחרים, ולפיכך עשויה הנהגתו לעורר את הדרישה להגדלת התמיכה הניתנת במסגרת תוכניות אחרות.