דן עצמון לא מוותר: נאבק בניסיון להגדירו כ"תובע יצוגי סדרתי"

רק לפני ימים אחדים הצליח בנק הפועלים להדוף תביעה ייצוגית בסך 498 מיליון שקל שהגיש נגדו התובע דן עצמון, אך נראה שהמערכה שמנהל עצמון נגד הבנקים עוד רחוקה מלהסתיים.



ביהמ"ש העליון קיבל אתמול בקשת ערעור שהגיש עצמון, ועניינה תביעה ייצוגית שלו שמתבררת בנפרד, נגד בנק המזרחי. עילת התביעה שמוערכת ב-2.15 מיליארד שקל, היא טענה לרכש מניות כפוי במחיר עושק ומקפח. זאת במסגרת רכישת מניות בנק טפחות על ידי בנק המזרחי.



במסגרת החלטתו קבע ביהמ"ש העליון כי אין לקבל את דרישת הבנק לחייב את עצמון בגילוי מלא של היסטוריית ההשקעות שלו. הבנק ביקש את המסמכים כדי להוכיח שעצמון הוא "תובע ייצוגי סדרתי".



עצמון, המיוצג באמצעות עו"ד אלעד כהן ממשרד אביטל-כהן, הגיש את הערעור לאחר שהשופטת ציפורה ברון, שדנה בתביעתו, נענתה לבקשת הבנק וחייבה אותו להמציא את המסמכים. ברון קבעה כי הבנק הניח תשתית ראייתית לכאורית לטענתו בדבר היותו של עצמון תובע ייצוגי סדרתי.



לטענת עצמון, מטרת הבנק לברר אם הוא הגיש תביעות ייצוגיות בעבר אינה נחוצה מכיוון שהבנקים עצמם גילו את כל התביעות האחרות שהוא מנהל והוא הצהיר כי אין נוספות. עוד טען כי חשיפת היסטוריית ההשקעות שלו תיפגע בפרטיותו וכי מדובר בבקשה מכבידה שתחייבו להזמין כמות נכבדת של דפי חשבון מהבנק.



שופט ביהמ"ש העליון, אשר גרוניס, קיבל את הערעור. הוא קבע כי ראוי אומנם לצוות על גילוי מסמכים אלא שצריך היה לצמצם את חובת הגילוי מבחינת המסמכים והתקופה. לדבריו, כדי להצדיק חיוב בגילוי כה מקיף חייב היה בנק המזרחי להניח תשתית מסוימת - דבר שלא נעשה. עוד ציין כי חיוב בגילוי רחב ביותר ואף בלא הגבלת זמן עלול ליצור הרתעת יתר מפני הגשת תובענות ייצוגיות. במקרה זה, ציין השופט, בנק המזרחי לא השכיל להראות מה הרלוונטיות של הפעילות הכוללת בבורסה, שאפשר כי התרחשה לאורך שנים רבות, לתנאים להגשתה של תובענה ייצוגית.



לפיכך, הוא קבע כי עצמון יעביר לבנק מסמכים הנוגעים לפעילותו ורק בבנקים ולחברות שלגביהם פורסמו הצעות רכש, לתקופה של חמש שנים. בנק המזרחי חויב בהוצאות של 15 אלף שקל. הבנק מיוצג באמצעות עוה"ד אהוד ארצי, חגי דורון וגל וינגולד.