בנק ישראל שקל להוריד את הריבית במשק בנובמבר בשיעור של 0.5%

בדיון שהתקיים בהנהלה המצומצמת של בנק ישראל ב-23-22 באוקטובר נשקלה האפשרות להוריד את הריבית במשק בנובמבר ב-0.5%. לבסוף הוחלט לאמץ את הגישה השמרנית, והריבית הופחתה ב-0.25% בלבד, ל-5.25%.



מפרטים שפירסם אתמול בנק ישראל על הדיונים שהתקיימו בבנק לפני החלטת הריבית לנובמבר, עולה כי בכירי הבנק העדיפו להפחית את הריבית במשק בהדרגה כדי למנוע זעזועים בשווקים הפיננסיים, וגם מכיוון שהוחלט להתחשב באפשרות לשינויים מהירים בסביבת האינפלציה. ההחלטה התקבלה פה אחד.







מהפרסום של בנק ישראל עולה כי טובים הסיכויים להפחתת הריבית במשק גם בדצמבר ב-0.25%. גם מרבית החזאים סבורים כי זה המהלך המתבקש. תרחישים שנבחנו בבנק ישראל, באמצעות המודלים האקונומטריים של הבנק, הראו כי עמידה ביעד האינפלציה (3.0%-1.0%) ב-12 החודשים הקרובים מחייבת הפחתת ריבית, בשל הייסוף בשער החליפין הנומינלי והירידה במחירי האנרגיה. לפי המודלים, קיימת הסתברות גבוהה לירידה זמנית באינפלציה בחודשים הקרובים אל מתחת לתחום יעד האינפלציה של הממשלה.



המשתתפים בדיוני ההנהלה המצומצמת העריכו כי גם אחרי הורדת הריבית בנובמבר, סביבת האינפלציה תאפשר הורדה נוספת.



בדיונים בבנק ישראל הודגש כי לאחר שהתברר כי השפעת המלחמה בלבנון על כלכלת ישראל היתה מועטה, וכי השקל בפרט ושוק ההון בכלל שמרו על עוצמתם, שבו הזרים לכלכלת ישראל. עוצמת השקל הובילה רבים מהזרים למסקנה שהורדת הריבית קרובה והם קנו שחרים והגבירו את פעילותם בשוק נגזרות הריבית. רבים מהם שבו להתייחס לשוק הישראלי כאל חוף המבטחים של נגזרות השווקים המתעוררים, בין השאר בגין הנתונים המקרו-כלכליים הטובים של ישראל.



הסיבות להחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית בנובמבר היו ירידת האינפלציה לתחום הגבול התחתון של יעד האינפלציה של הממשלה, הסבירות הגבוהה לירידה זמנית של האינפלציה אל מתחת לתחום יעד הממשלה, השפעת התחזקות השקל על האינפלציה והירידה במחירי האנרגיה בעולם. מנגד פעלה שורה של גורמים, כמו התרחבות הפעילות במשק בקצב מהיר, והלחצים להגדלת ההוצאה התקציבית ב-2007 בכיוון ההפוך.