הסניגוריה בפרשת צינורות המזרח התיכון: רשות ניירות ערך החליטה מראש על תזה של קיום עבירה

המשפט המתנהל בפרשת צינורות המזרח התיכון, נמשך היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט חאלד כבוב. ראש צוות החוקרים ברשות ניירות ערך ציון לוי, ששינה את שמו ונקרא כיום ציון בקר נחקר על ידי עו"ד אילן סופר ממשרד ש. הורוביץ, המשמש ביחד עם עו"ד שוקי חורש סניגורן של אביב אלגור.



סופר שם את עיקר יהבו בחקירה על כך שלרשות היתה קונספציה עוד בטרם ניגשה לחקירת הפרשה, ועל כן היא גם השיגה את יעדה. "אם נשווה את זה לרגע לתחום אחר, בתורת הקוואנטים יש תיאוריה שמה שמנסים לחפש זה מה שמוצאים. זה נכון גם לגבי החקירה שלכם", סנט סופר בלוי.



בעלי השליטה בחברת ההשקעות 3I - איאן דייויס אביב אלגור - מואשמים בקבלה במרמה של אישור האסיפה הכללית של חברת צינורות המזרח התיכון (צמ"ת), שהיתה בשליטתם (78%), לעסקות בעלי עניין. לפי הנטען נעשה הדבר באמצעות איש הקש ויליאם הרנדל. נאשמים נוספים בפרשה הם מנכ"לית 3I לשעבר, אסתר אלדן, ועו"ד אבי שץ, שייצג את בעלי השליטה בחברה.



מכתב האישום עולה כי בעלי השליטה בצמ"ת ביקשו לערוך הסכם ניהול, לפיו הם יקבלו דמי ניהול חודשיים בסכום של 250 אלף שקל. מאחר שמדובר בעסקה עם בעל שליטה, נדרש אישור האסיפה הכללית ותמיכת המשקיעים המוסדיים - אך אלה דחו את המהלך. בעקבות כך, הגו אלגור ודייויס, בשיתוף אלדן, תוכנית לפיה ישיגו את האישור באמצעות אנשי קש שירכשו מניות של צמ"ת. לבסוף, כך נטען, הצליחו בעלי השליטה להביא במרמה לאישור ההסכם, בכך שגרמו להרנדל לרכוש עבורם 6.44% ממניות צמ"ת. הצבעת הרנדל לאישור העסקה כבעל מניות בלתי נגוע, הביאה לכך שהתמלא התנאי של קיום שליש בלתי נגוע של בעלי מניות המצביע בעד העסקה.



בסדרת שאלות ניסה סופר לגרום לבקר להודות כי חקירת הרשות נועדה לאשש את התזה שנקבעה מראש, לפיה הרנדל שימש כאיש קש לצורך אישור דמי הניהול החודשיים לדיוויס ואלגור, אולם לוי השיב כי עוד בטרם תחילתה של חקירה יש לחוקרים מושג כללי לגבי החשדות, אך הם לא נעולים על כיוון חקירה, אלא אוספים את הראיות ואת העדויות, ולבסוף מעבירים אותן לפרקליטות על מנת שתקבע אם יש בהן כדי לגבש אשמה. ואולם, כאשר שאל סופר את בקר האם "אתה מסכים איתי שהחשד שלכם התמקד בהחלטות מסוימות", השיב בקר "כן, בוודאי".



סופר חקר את בקר בנוגע לאדם אנגלי בשם בארי הוזייר, איש כספים בחברות של דיוויס בחו"ל, שהיה חתום על כמה מהעברות הכספים. רשות ני"ע ביקשה לערוך להוזייר חיקור דין בבריטניה, אך שלטונות בריטניה דחו את הבקשה והוא לא נחקר. סופר הציג לעד סדרה של שני מכתבים, בהם מאוזכר גם מכתב שלישי שלא נמצא בחומר החקירה שהועבר לסנגוריה, ולדברי התובעים, עו"ד יהודית תירוש ועו"ד אופיר רוטשילד, לא נמצא בידי הרשויות וספק אם התקבל על ידן. מדובר במכתבים אנונימיים שהביאו לחקירת רשות ני"ע בפרשה. לטענת סופר, המכתבים מגלים "טביעות אצבע של הוזייר". במכתבים אלה תיאר המתלונן האנונימי לרשות ני"ע את החשדות נגד חברת I3 שבבעלות דיוויס ואלגור. למכתבים אלה היו צרופות, שהם מכתבים של הוזייר או שהוזייר היה הנמען שלהם.



"החקירה התחילה ממכתבים אלה. יש לך סיבה לחלוק עלי?" שאל סופר את בקר, והאחרון השיב בשלילה. "זו גם הסיבה שלא חקרתם בדקדקנות את חברת גאון-אגרו, על אף שגם היא היתה בעלת שליטה בצינורות המזה"ת וגם היא, כמו I3 נהנתה מדמי הניהול", אמר סופר. "האם ידוע לך שלהוזייר יש סכסוך עסקי עם דיוויס באנגליה?", "לא", השיב בקר. סופר הטיח בבקר "היה לך מכתב תלונה שאיאן דיוויס מעביר החלטות לטובתו באמצעות הרנדל. מכאן יצאת לחקירה, וזה היה הקו שהנחה אותך לכל אורכה". "זה נכון שזה מה שבדקנו במהלך החקירה", השיב בקר. "ולכן, למרות כל הנתונים מסביב, ולמרות שלא היה שום היגיון כלכלי בהשקעה של 6 מיליון שקל כדי לקבל דמי ניהול הנמוכים מהסכום שניתן לקבל כריבית בבנק על סכום זה - את זה הלכתם לחפש, ובאופן לא מפתיע גם מצאתם", אמר סופר ובכך ביקש להצביע על המגמתיות של החקירה.



בחקירה חוזרת של התובעת עו"ד תירוש, השיב בקר כי במקרים רבים מתקבלות ברשות תלונות אנונימיות שנבדקות, אך אינן מעלות כל ממצא ונגנזות. במקרה זה התלונה שהחלה כאנונימית נבדקה במקצועיות וללא שיקולים זרים, ואומתה בראיות והעובדות. מבחינת התביעה, הטענה כי בארי הוזייר עומד מאחורי התלונות האנונימיות היא ספקולציה בלתי מבוססת בעובדות וחסרת משמעות, שכן הטענות שהועלו בתלונות הוכחו בחקירה עצמאית ומקצועית של חוקרי הרשות.