בסלולר, התשתית היא הסיפור

ב-2004 יצא מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, מכנס ה-GSM בקאן, מיוזע. אחרי שהוא לגם כוס מים, הוא שאל את סמנכ"ל הטכנולוגיות שלו, אלון ברמן, האם האיום של ה-WiMax, טכנולוגיית האלחוט החדשה, צריך להטריד אותו. ברמן ניסה להרגיע את כהן ובתנועת יד מבטלת אמר לו שה-WiMax לא יהפוך למסחרי לפני 2007. באותם ימים, הדאגה המיידית בשוק התקשורת היתה מתדרי ה-LMDS בתחומי המיקרוגל, שאמורים היו להציע תחרות בטלפוניה במחירים נמוכים בהרבה. היום, שלוש שנים אחרי, תדרי ה-LMDS מחולקים חינם ואין להם דורש, וה-WiMax עדיין לא מדיר שינה מעיניהם של כהן והקולגות שלו שמנהלים את חברות הסלולר בישראל.

אם פוטנציאל ה-WiMax הנייח נאמד בכמיליארד דולר, הרי שטכנולוגיית ה-WiMax הנייד (WiMax-e) זה כבר סיפור שונה לחלוטין, עם פוטנציאל מסחרי שיכול להגיע ל-15 מיליארד דולר, וכזה שמספק את כל המרכיבים לסיפור החם והצבעוני ביותר שעולם התקשורת כיום. ה-WiMax הנייד מאיים תיאורטית על שרידותן של רשתות חברות הסלולר המסורתיות ועל השקעות העתק שהן ביצעו ויבצעו בדור 3 ו-3.5.

כנס טלקום ישראל 2006 שיקף היטב את המאבק ומשחקי הכוח סביב טכנולוגיית ה-WiMax. לראשונה נחשף בתערוכה "מאבק המהנדסים" שסובב את טכנולוגיית ה-WiMax הנייד. ד"ר ואלריו זינגארלי, סגן נשיא החברה האיטלקית Fastweb המספקת שירותי פס רחב ליישומי קול, וידיאו ומידע, זרק היום פצצה, כשאמר "רשתות ה-HSDPA (רשתות דור 3.5 של חברות הסלולר) יוכלו לשרת רק 70% מרוחב הפס המקסימלי שדורשים שירותי ה-VoIP (שירותי הקול על גבי פלטפורמת ה-IP)". אם מישהו בשוק הסלולר חשב שניתן יהיה לנוח עם שדרוג התוכנה לרשתות דור 3.5 בעלויות זניחות במונחי ההשקעות בענף הסלולר, הרי שכעת ברור שהחברות יתייצבו בשנים הקרובות בפני ההחלטה הקשה אם להמשיך ולשדרג את רשת דור 3.5 לטכנולוגיה חדשה (LTE) שיהיה כרוך בהשקעה גם בחומרה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, או לבצע השקעה ב-WiMax ככיסוי משלים לרשתות הדור השלישי.

עם כל הכבוד לחברות הסלולר, המאבק בכלל לא בשליטתן. יצרניות התשתיות הן עדיין אלה שמנהלות את המאבק בנושא, והן שיכתיבו בסופו של דבר את הקידמה הטכנולוגית לחברות השירות. כבר ראינו בעבר כיצד ספקיות השירות נכנסות להשקעות בתשתית מבלי לדעת כלל אם קיים עבורן מודל החזר השקעה ברור. הנציג של נורטל בכנס, סמנכ"ל הטכנולוגיה הראשי ג'ון אודלי, מיהר לדבר היום על דור 4 בסלולר. אין זה מפליא שאודלי מושך את הדיון לדור 4, לאחר שרק לאחרונה מכרה נורטל את פעילות הדור השלישי שלה לאלקטל תמורת 320 מיליון דולר. אודלי מאמין מאוד בשילוב של רשת הדור השלישי עם ה-WiMax, ובכוחה של אינטל להוביל את המהלך. אודלי הציג את הדור ה-4, ואת שילוב ה-WiMax כהזדמנות גדולה שניצבת בפני חברות הסטארט אפ הישראליו. כיום פועלות בתחום זה כ-10 חברות.

בינתיים, מבטלים בחברות הסלולר בישראל את האיום, ומביעים ספק רב באשר לאפשרות שמחירי ציודי הקצה ב-WiMax יהיו כאלה שיאפשרו לשחקנים חדשים להיכנס בעוצמה לשוק. "אם זה יקרה, זה לא יהיה לפני 2011-2010", אומר היום בכיר בשוק הסלולר.

כל הדוברים בכנס הסכימו עם הקביעה שהעתיד נמצא בשירותי הווידאו הניידים. שירותים אלה הם זוללי רוחב פס גדולים, וזו הסיבה לריצה של כל יצרני התשתית אל עבר הפתרונות רחבי הפס. המטרה של כל התעשייה - יצרנים וספקים שירות - היא להגמיש במשהו את הדומיננטיות של שירותי הקול (שמהווים כיום כ-89% מסך ההכנסות של המפעילים בארה"ב וכ-82% מסך ההכנסות של המפעילים האירופים) לטובת שירותי הווידיאו השונים. גם העולם הנייח מתחבט באותן סוגיות, כיצד להכשיר את התשתית להעברת שירותי IPTV (טלוויזיה על גבי פרוטוקול האינטרנט) ושירותי HD (טלוויזיה באיכות גבוהה, אך אם בעולם התשתית הנייחת קיימים חלופות ל-WiMax הנייח - בעיקר הסיבים האופטיים, הרי שבעולם הנייד מצליחה, לפחות כעת, להתמקם טכנולוגיית ה-WiMax כחלופה מועדפת. זינגארלי עצמו הודה היום, כי קיים עיכוב של כ-4-3 שנים בין עולם האלחוט לעולם הנייח, מבחינת הפתרונות לרוחבי הפס.

אם בכל כנסי התקשורת האחרונים חזרו דוברי הפאנלים השונים על האימרה כי "התוכן הוא המלך" בתעשיית התקשורת החדשה, הרי שתערוכת טלקום 2006 שיוותה חשיבות חדשה לכוחה של התשתית. לא עוד צינור טיפש, אלא כפי שכינה זאת אלאן מוטראם, מנהל השיווק הראשי של אלקטל, "רשת התשתית היא הקילר אפליקיישן האמיתי. רק מי ששולט בה יכול להיות בעמדה של שליטה במנוי".