הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך והפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, בוחנים את תופעת הפדיונות הנמשכים מענף קרנות הנאמנות, ובודקים האם יתכן כי הפדיונות הגדולים נובעים מהנטייה של יועצים בסניפי הבנקים להעדיף המלצה על פקדונות בנקאיים על פני המלצה על השקעה בקרנות נאמנות.
המפקחים בוחנים את מבנה תגמול סניפי הבנקים על מכירת מוצרים שונים לציבור, וייתכן שהם ישקלו להתערב במבנה התגמול. למשל, באמצעות הוראה כי התגמול לסניפים יהיה זהה בכל המוצרים הנמכרים על ידם.
בחודשים האחרונים התעוררו ספקות לגבי אי התלות של פעילות הייעוץ בבנקים. הספקות עלו בעקבות היקפי הפדיונות העצומים מקרנות הנאמנות - כ-21 מיליארד שקלים - מאז תחילת 2006, וזאת למרות עליות השערי בשוק המניות ובשוק אגרות החוב. באוקטובר, שהיה החודש הטוב ביותר לענף הקרנות ב-2006, נפדו מהקרנות כ-600 מיליון שקלים.
מנהלי קרנות הנאמנות מאשימים את הבנקים כבר זמן רב בהטיה מכוונת של ציבור המשקיעים למכור קרנות נאמנות. לטענתם הבנקים עושים זאת כיוון שהם מרוויחים יותר ממכירת פקדונות בנקאיים לציבור. בין השאר טוענים מנהלי הקרנות כי הבנקים מתמרצים את הסניפים, ואת יועצי ההשקעות, להעדיף המלצה על רכישת פקדונות בנקאיים. התמרוץ נעשה לדבריהם באמצעות הענקת רווח גדול יותר לסניף בעבור מכירת פקדון מאשר בעבור מכירת קרנות נאמנות. כתוצאה מכך לעובדי הסניף, לרבות היועצים, כדאי יותר לשכנע לקוחות לעבור לפקדונות בנקאיים.
אם אכן זו תמונת המצב, יש בכך גם פגיעה בטובת המשקיעים, שלעתים עדיף להם דווקא לרכוש קרן נאמנות על פני פקדון בנקאי, ויש בכך גם חשש לעבירות על חוק הייעוץ, ולפגיעה בתחרות של הקרנות מול הבנקים.
לאור זאת החלו המפקחים על שוק ההון לבחון את פעילות הבנקים ואת השלכותיה. רשות ניירות ערך כבר ביצעה בדיקה ראשונית בבנק הפועלים, וניסתה לברר להיכן הופנו הכספים שנפדו מקרנות הנאמנות. מהבדיקה עלה שאכן נרשם גידול של כ-5 מיליארד שקלים בפקדונות הבנקאיים, אבל במקביל נרשם גידול דומה ברכישה ישירה של אג"ח סחירות כדוגמת מק"מ; גידול של כ-2.5 מיליארד שקלים ברכישה ישירה של מניות; וכן גידול ניכר בהשקעה בקרנות חו"ל.
על אף שתוצאות הבדיקה הראשונית של רשות ני"ע לא תמכו בחשד כי הבנקים מטים את הציבור במכוון להשקעה בפקדונות בנקאיים, המפקחים צפויים להמשיך ולבדוק את מודל התגמול של הבנקים - כדי לוודא שהמודל לא יוצר הטיה של היועצים בסניפים.
הבדיקה לא טריוויאלית: הבנקים מצהירים מפורשות - וכך גם אושר להם בעבר לעשות על ידי הפיקוח על הבנקים - כי תגמול הסניפים משקף את התמחור הכלכלי האמיתי שלהם. משמע, הסניפים מתוגמלים יותר על מכירת פקדונות בנקאיים, בהשוואה למכירת קרנות נאמנות, מהסיבה הפשוטה שמכירת פקדונות אכן רווחית יותר לבנקים.
אם הבדיקה תעלה כי מודל התגמול אכן משקף את הרווחיות הכלכלית האמיתית של פעילות הסניפים, תהיה למפקחים בעיה לדרוש מהבנקים לשנות אותו, ובכך לעוות את שיקולי הניהול ושיקולי התמחור הפנימיים של הבנקים.
עם זאת, המפקחים בוחנים את האפשרות לבצע עיוות מכוון של מבנה התגמול בבנקים, בדרך שתחייב אותם לתגמל את הסניפים באופן שווה על כל המוצרים הנמכרים על ידם. הרעיון הוא שעיקרון האוביקטיוויות בייעוץ בסניפים חשובה יותר מיעילות התמחור הפנימי של הבנקים. זהו מהלך מרחיק לכת שנמצא רק בשלבי שקילה ראשוניים, ולא ברור כלל האם המפקחים אכן יחליטו לבצעו.
המפקחים לא מאמינים לבנקים: עשויים לשקול התערבות בשיטות התגמול ליועצי ההשקעות
מירב ארלוזורוב
8.11.2006 / 8:33