בנק ישראל נגד תקציב הביטחון

ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2007, שנערך במחלקת המחקר של בנק ישראל, מצביע על כך שאם זו תאושר, רב הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעדי התקציב. עם זאת, בשל רמת הגירעון הגבוהה המתוכננת ל-2007, ובמידה פחותה גם ל-2008, כותבים בבנק ישראל כי עיקר הירידה בחוב צפויה רק בשנים המאוחרות יותר.

עד כמה הדבר תלוי בגודלו של תקציב הביטחון? בבנק כותבים כי התחזית (לירידת החוב) רגישה לקצב הצמיחה הצפוי ולהחלטות הממשלה לגבי גודלו של תקציב הביטחון: ההשלכות של היענות למלוא דרישות התקציב של מערכת הביטחון, על רקע של האטה מתונה בצמיחה, הן כי יחס החוב לתוצר עד שנת 2011 לא יפחת כלל.

עם זאת, במחלקת המחקר מציינים כי הגירעון המתוכנן ל-2007 - 2.9% מהתוצר - גדול משמעותית מהגירעון הצפוי ב-2006, וזאת מכיוון שחלק מתקבולי המסים ב-2006 (בפרט מעסקת ישקר) היו חד פעמיים, ומשום שעלויות חידוש המלאים של צה"ל בעקבות המלחמה ומימון תוכנית הסיוע לצפון יתבטאו במידה רבה יותר בתקציב 2007 בהשוואה ל-2006.

על פי הערכות מחלקת המחקר, הגירעון הצפוי ב-2007, לפי ההגדרות המקובלות בעולם, הוא כ-4.7 אחוזי תוצר - רמה גבוהה מהמקובל במדינות המפותחות. על רקע היחס הגבוה של החוב הציבורי לתוצר בישראל יש חשיבות רבה לכך שבשנים הבאות  לאחר שיסתיים התשלום על ההוצאות הישירות בגין המלחמה בלבנון  תקטין הממשלה את הגירעון לרמות שיאפשרו ירידה מהירה יותר של יחס החוב לתוצר.

משרד הביטחון הוא המשרד המתוקצב ביותר, שנהנה מתקציב של 47.6 מיליארד שקל (נטו – ללא הוצאה מותנית בהכנסה), שהם כ-17% מכל תקציב המדינה. ההוצאה ברוטו עומדת על 50.2 מיליארד שקל.

גיל הפרישה הממוצע מצה"ל עומד על 46 שנים בלבד. תקציב הגמלאות עלה מרמה של 1.5 מיליארד שקל בראשית שנות ה-90' ללא פחות מ-4.2 מיליארד שקל ב-2007. באוצר מעריכים שהתקציב יעמוד על כ-5 מיליארד שקל תוך שנים ספורות מאחר ומדי שנה מתנפחת ההוצאה ב-200 מיליון שקל.

המצב בצבא היה גרוע עוד יותר, שכן עד סוף 2003 הנהיג צה"ל פנסיה תקציבית - תשלום פנסיה מתוך תקציב המדינה. הסכמי השכר הללו תקפים כמובן לעשרות שנים בעתיד. כיום עבר הצבא לפנסיה צוברת, הסדר לפיו מפריש איש הקבע סכום חודשי אשר מצטבר לשנות הפרישה, אולם גיל הפרישה עצמו עדיין נותר נמוך להפליא - בעיקר ביחידות העורף.

בנוסף לתקציב הביטחון השוטף, תקבל מערכת הביטחון תוספת חד פעמית של 8.2 מיליארד שקל. לתקציב 2006 אושרה תוספת של 2 מיליארד שקל, שחלקה כבר הועבר; בשנת 2007 יועברו 3.7 מיליארד שקל ובשנת 2008 - 2.5 מיליארד שקל. התוצאה היא שרק ב-2009 תסיים למעשה המדינה לשלם את הוצאות הלחימה בצפון. בפועל, אם כן, תקציב הביטחון ל-2007 גבוה יותר.