ביה"ד: לאומי נהג שלא בתום לב כשהאריך תקופת הזמניות של עובד במשך 13 שנה

"מעביד המצפה שעובד יסכים להאריך פעמים רבות את מעמדו כעובד זמני, נוהג בחוסר תום לב. מטרת התנהלות זו אינה קליטת העובד בעתיד כקבוע, אלא ליהנות מיתרונות הנובעים מצורת העסקתו כזמני" - ביקורת זו נגד בנק לאומי השמיע שופט ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, יצחק לובוצקי, בתביעה נגד לאומי שהגיש מיכאל נקש, עובד שפוטר מהבנק ב-2001.



בתביעה שהגיש נקש באמצעות עו"ד אלכס ספינרד, הוא ביקש מביה"ד שיפסוק לו פיצויים בסך 196 אלף שקל בעקבות פיטוריו מהבנק, 13 שנה לאחר שהתקבל לעבודה כשליח. הסכום נובע, לטענתו, מזכויות כספיות מהן היה יכול ליהנות במשך שנות העסקתו, אילו היה במעמד של עובד קבוע בבנק. בא כוח לאומי, עו"ד נחום פינברג, טען שמעמד העובד מעוגן בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בין ההסתדרות, ההנהלה והוועד בבנק.



לובוצקי קבע כי לאומי נהג באופן העוקף את ההגנות לעובד הקיימות במשפט העבודה ובייחוד את ההגנה מפני פיטורים. "הבנק לא התכוון מלכתחילה לקלוט את העובד בעתיד כעובד קבוע", אמר השופט וקבע שהבנק הפר את חובת תום הלב כלפי נקש והורה שיפצה אותו בסך 45,600 שקל, בתוספת ריבית והצמדה מאוגוסט 2001.