המדינה לבית המשפט: העתקת אימייל מספקיות אינטרנט אינה האזנת סתר

הצווים שהוציאה המשטרה במקרה זה היו בעלי שני מאפיינים: העתקה של דוא"ל שהיה קיים במועד הצו בשרתי הספקיות והעתקה של כל דואל שיגיע לתיבות האלקטרוניות של הנאשמים, שהיו באותו שלב חשודים בלבד, במשך 30 יום, ומסירתו לידי המשטרה. צו חיפוש זה חודש פעמיים למשך 30 יום, ובסך הכל הועתקו הודעות הדוא"ל של הנאשמים במשך שלושה חודשים.



עו"ד סודרי טען כי בהזדמנויות שונות בעבר יצרה המדינה מצגים והצהירה בבתי משפט, לרבות בעליון, על מדיניות לפיה תפיסה של דואל עתידי מהווה האזנת סתר המחייבת צו של נשיא בימ"ש מחוזי; ועל כן, תפיסה של הודעות דוא"ל עתידיות במסגרת צו חיפוש "סתם", אינה חוקית.



באשר להודעות דואל שנתפסו בשרתי הספקיות במועד צו החיפוש, טען סודרי כי השופטת סביונה רוטלוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבעה בעניין בהתאם לעמדת המדינה באותה עת, כי הודעה קולית שנמצאת בתיבת דואר כמוה כ"שיחה מושהה" שטרם הגיעה ליעדה. על כן, פסקה רוטלוי, כי האזנה להודעה ששמורה בתיבה היא בגדר האזנת סתר אסורה.



לטענתו, בשלבים מאוחרים של הדיון המדינה חזרה בה מעמדה זאת, ואף ביקשה מבית המשפט העליון לאשר את מדיניותה המחודשת, אך בית המשפט העליון נמנע מלעשות כן והשאיר את השאלה העקרונית ב"צריך עיון". עוד טען סודרי כי המדינה עצמה אינה רשאית לסטות מהקביעות שניתנו בפס"ד בדיר והיא עצמה קבעה כי אינה רשאית לעשות כן במסגרת הנחיה של פרקליטת המדינה לשעבר.



עו"ד ויסמונסקי השיב כי עם השנים ובהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, המדינה שינתה את גישתה. כיום, טוענת המדינה, הגישה המקובלת עליה בהתאם להתפתחויות בעניין בעולם, היא כי ספקית אינטרנט ממלאת שני תפקידים - נתב של אינפורמציה ומקום אחסון. לטענתו, דואל נשלח למעשה מהשולח לספקית האינטרנט, שם הוא מאוחסן ונשלח פעם נוספת לנמען.



לשיטת המדינה, מדובר בשתי "שיחות" נפרדות, שביניהן שלב של אחסון בשרת. לפי שיטה זו, העתקת הדואל שברשתי הספקית היא בגדר תפיסה של חפץ שנמצא בשרת, ולא בגדר האזנה לשיחה המנותבת ברשת.



לעומת זאת, יירוט הדואל בעודו ברשת ובטרם הגיע לשרת, כן מהווה האזנת סתר המחייבת צו מתאים. תפיסה של דואל עתידי לאורך זמן, לפי גרסתה החדשה של המדינה, מהווה תפיסה מתמשכת שחוזרת ונשנית, כפי שבסמכות המשטרה לבקש ולבצע לגבי תפיסה של כל חפץ אחר שאינו דואל. הצדדים יגישו את טענותיהם המלאות בכתב בתוך שבועיים.



(פ (40206/05)