פרשת הסוס הטרויאני נמשכת: רות האפרתי סירבה להעיד ונשלחה למאסר בגין ביזיון בימ"ש

"במצב עניינים זה, אין בכוונתי להגיע לעדות ולכן אבקשכם לא לזמן אותי לעדות לרבות זו הקבועה ליום ה-14 בנובמבר", כך כתבה ביום ראשון האסירה רות האפרתי לתובע במשפט הסוס הטרויאני, עו"ד חיים ויסמונסקי.



המכתב הוא המשך למכתב קודם שנשלח לפרקליטות באמצע אוקטובר, בו האפרתי הודיעה כי בעדותה בבית המשפט מופנות אליה שאלות "ברמת חשיפה שאני לא מוכנה לה". בבוקר הדיון אתמול, הודיעה המשטרה לוויסמונסקי כי האפרתי, המרצה עונש מאסר של 4 שנים בכלא נוה תרצה בגין חלקה בפרשה, אינה מוכנה לצאת מתאה ולהגיע לבית המשפט. ויסמונסקי פנה בבקשה דחופה לבית המשפט, על מנת שיוציא צו הבאה להאפרתי, והיא אכן הובלה באזיקים לאולמו של השופט זכריה כספי.



האפרתי מעידה במשפטו של החוקר הפרטי אלכס ויינשטיין מ"קרוכמל חקירות", המנוהל בנפרד ממשפטם של שמונה נאשמים נוספים בפרשה, אף הם חוקרים פרטיים, מאחר שהוא אמור להעיד נגדם במשפט המקביל.

בבית המשפט הציגה האפרתי עמדה לפיה היא אינה מסוגלת להעיד. בוכה ורועדת כשניכר עליה שהיא נרגשת מאוד, אמרה האפרתי כי העדויות בבית המשפט גורמות לה להתמוטטות פיסית ונפשית הן בטרם העדות, ובפרט לאחריה. כאשר הבהיר לה בית המשפט כי בסמכותו לנקוט נגדה סנקציות אם תעמוד במריה, השיבה האפרתי כי סנקציות לא ייצרו בה את המסוגלות שאינה קיימת. בית המשפט גילה אורך רוח מופלג ביחסו להאפרתי, ואיפשר לה שתי הפסקות על מנת לשקול שוב את צעדיה. לאחר שהתייעצה בטלפון עם עורך דינה, עו"ד אמנון זכרוני, הודיעה האפרתי כי היא אינה מוכנה להמשיך בעדות.



סירובה של האפרתי להעיד נבנה בהדרגה, והוא תולדה של חוסר רצונה להשיב על שאלות הסנגורים שיש בהן כדי להשליך על מהימנותה ואמינותה. בדיון האחרון בבית המשפט בסוף אוקטובר, האפרתי נשאלה בחקירה נגדית בנוגע לעדות שנמסרה לגביה, בה נחשפו פרטים המטילים דופי ביושרה האישי. האפרתי היתה מופתעת וביקשה שלא לענות לשאלות, אולם בית המשפט התיר את כיוון החקירה שהיה לגיטימי ושעלה מתוך חומר החקירה עצמו.



האפרתי אמרה אתמול "מנין באה התנהגותי? כשהייתי עצורה בלונדון, עורכי דיני הציעו לי עסקה, שבעקבותיה הצעתי את עזרתי בעדות. נאמר לי שהפרקליטות לא צריכה אותי כעדה. בפועל, מעדות מינורית זה הפך למשהו בלתי נסבל שאני לא עומדת בו. אמרתי לעצמי - אלוהים אדירים, ממצב שלא צריכים אותי למה זה התפתח? למה חתמתי בכלל על עסקת טיעון? הרי יכולתי לקבל הרבה פחות. יכולתי להציג עמדה. הסיבה היה שלא רציתי להגיע לבית משפט. לא רציתי שייחשפו תכנים. בסוף יש צלמים, בתי משפט, עולים תכנים. בפועל, התוצאה היא שהפרקליטות הוליכה אותי שולל. אני מרגישה מושפלת. אני לא ממחטה שמשתמשים בה ואז זורקים".



השופט כספי ניסה להסביר להאפרתי, פעם אחר פעם, כי עדות היא חובה אזרחית שלא ניתן להימנע ממנה. הוא הבהיר כי הוא מבין ללבה, ומוכן לעשות כל שנדרש כדי להקל עליה את החוויה, אך כי לא ניתן לפטור אותה מעדות. כספי הבהיר כי גם עדים הנתונים לאיומים ולסכנת חיים ממש נדרשים למסור את עדותם בבית משפט. בהחלטתו קבע כספי כי הוא לא מקבל את הסבריה של האפרתי לחוסר מסוגלות להעיד. "התרשמתי מיכולתה וממסוגלותה למסור עדות. נסיגתה ממתן תשובות לשאלות באה רק בעת שהיה מדובר בשאלות מקשות, הנוגעות לעניינים אישיים, אפשר גם מביכים, שהופנו כלפיה במהלך חקירה נגדית לגיטימית", קבע כספי.



כספי הטיל על האפרתי מאסר אזרחי מיידי של 30 יום לפי פקודת ביזיון בית משפט. משמעות של מאסר כזה היא שמאסרה הפלילי של האפרתי "מוקפא" למשך חודש ימים, ויתחדש לאחר תום המאסר האזרחי. כלומר, המאסרים הם מצטברים ואינם חופפים. ממאסר אזרחי אין ניכוי של שליש על התנהגות טובה, והוא עלול להשליך גם על הטבות להן זכתה עד היום במאסרה הפלילי. לאירוע חריג זה עשויה להיות השלכה על קבילותה של העדות הראשית שנמסרה על ידי האפרתי בבית המשפט עד כה או על המשקל שיש לייחס לה, שעה שהחקירה הנגדית שלה לא הסתיימה. כמו כן, האפרתי כבר הודיעה כי אין בדעתה להעיד גם במשפטם של שמונת הנאשמים האחרים בפרשה בפני השופט חאלד כבוב, ועשויות להיות לכך השפעות משמעותיות גם בתיק זה.



(פ 40205/05)