רו"ח בר שלום עתר לבית המשפט בבקשה לקבל אופציות בחברת הול אופטיקס

רו"ח אמיר בר שלום הגיש לבית משפט המחוזי בתל אביב המרצת פתיחה, בה הוא מבקש פסק דין הצהרתי על פיו הסכם שנכרת לטענתו בינו לבין החברות הול אופטיקס ודיפ אופטיקס - תקף ומחייב. על פי המרצת הפתיחה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גד טיכו וחגי טימנס ממשרד כספי, בסוף אפריל 2000 חתם בר שלום מול אלי בן אוליאל, המייסד והבעלים הראשון של החברות, על הסכם בלתי מותנה למתן אופציות בחברות. לטענת בר שלום, הסכם האופציות נחתם כנגד הסכמתו להעניק שירותים חשבונאיים לחברות, שהיו אז בתחילת דרכן ובקשיים. זאת, תמורת שכר מזערי בסך 2,000 שקל בחודש, ובתקופות קשות ללא שכר כלל.



על פי ההסכם, לבר שלום ניתנה הזכות לקבל 1.5% ממניות הול אופטיקס אחרי גיוס ראשון או דילול של 25%, הנמוך מביניהם, וכן 1% ממניות דיפ אופטיקס אחרי גיוס ראשון או דילול של 25%, הנמוך מביניהם. העברת האופציות תעשה על פי המועדים בהם יוקצו אופציות לעובדים הראשונים בחברה.



עוד הוסכם כי לאחר גיוס ראשון לחברות, בר שלום יקבל בהן משרה של חשב. על פי הנטען, בתום חמש שנים בהן שירות בר שלום את החברות במסירות וביצע עבורן עבודות כספים רבות, סמוך לסיום גיוס ראשון של כספים בחברה, במאי 05', ניתק הקשר עם בר שלום. לטענת בר שלום, התחמקה החברה מלקיים את התחייבותה על פי ההסכם מסיבות בדויות, שהתחלפו חדשות לבקרים, ומסרה למעשה ארבע גרסאות עובדתיות שונות לשאלה מדוע אינה מקיימת אותו.



תחילה, מסרה החברה כי כלל לא גייסה כסף, ועל כן אינה מחויבת להעביר לבר שלום את האופציות. בגירסה מאוחרת יותר, אמרה כי בר שלום אינו זכאי לאופציות כיוון שעבד בחברה רק כשבועיים-שלושה. בגירסה שלישית, מסרה החברה כי התובע המבקש אינו זכאי לאופציות מאחר שהחוזה לא השתכלל שכן טרם חלפה תקופת ההבשלה (Vesting) של האופציות וממילא בן אוליאל לא היה מוסמך להתחייב בשם החברות. בגירסה הרביעית והאחרונה, נטען כי המבקש אינו זכאי לאופציות משום שסירב להתמנות לחשב החברה, וכי ההסכם שונה בהתנהגות והמשיב השתהה בדרישת אכיפתו.



בר שלום דוחה את שלל הטענות של החברות, ובפרט את הטענה כי בן אוליאל לא היה מוסמך באותה עת להתחייב בשם החברות, שכן היה המייסד ובעל המניות היחיד בהן. בר שלום טוען, כי לכל היותר ניתן לטעון כי ההסכם בהתחייבות אישית של בן אוליאל, וכי הוא צריך לתת לו את המניות מתוך מניותיו כיום.



בר שלום טוען, כי ההסכם אינו כולל שום תנאי לפיו עליו להיות עובד של החברה לצורך קבלת האופציות. לעניין ה-Vesting טוען בר שלום, כי תקופת ההבשלה לעובדי החברה היא ארבע שנים, ואילו הוא עבד בה חמש שנים. לבסוף, טוען בר שלום כי מעולם לא סירב להיות חשב החברה, ואף הוצג על ידי בן אוליאל ככזה.



בר שלום תובע מבית המשפט להכריז על תקפות ההסכם במסגרת המרצת פתיחה, המתבררת במהירות ומשולמת עבורה אגרה מופחתת, על אף שעל פניה עושה רושם שמדובר בתביעה לקבל נכס נזיל שמתאימה לפרוצדורה של תביעה רגילה. מה גם שמדובר בתביעה שעלולה להצריך בירור עובדתי לא פשוט לגבי מהות פעולותיו של המבקש בחברה, וגם מסיבה זו אולי מוטב היה לה לו היתה מתבררת בפסים רגילים.



(הפ 1351/06)