חודשיים לרפורמת עושי השוק - הזרים רכשו 63% מהנפקת השחר הארוך

בשתי סדרות של איגרות חוב לא צמודות בריבית קבועה מסוג שחר - 2690 שמונפקת למשך חיים ממוצע של 1.3 שנים ו-2683 שמונפקת למשך חיים ממוצע של 9.2 שנים - ניכרת מגמה של ירידה משמעותית בתשואות מתחילת הרפורמה, לפני כחודשיים, ועד לסוף שבוע שעבר.



שיפור ניכר גם במדד הרפינדל (HHI) שמודד את הריכוזיות בשוק - כלומר נרשמה ירידה בריכוזיות. המדד משקף פעילות של 12 גופים בספטמבר-אוקטובר 2006, לעומת פעילות של 8-7 גופים בינואר-מארס 2006.







מתחילת הרפורמה בשוק איגרות החוב רכשו הגופים הזרים 50% מסך ההנפקות - לפני שהושקה רפורמת עושי שוק ראשיים בשוק האג"ח הממשלתיות נרכשו 80% מההנפקות על ידי 6 גופים מקומיים.



התפלגות הרכישות של איגרות חוב מסדרות שונות בין גופים מקומיים לגופים זרים מגלה כי הזרים רכשו 63% מהאג"ח שהונפקו למשך חיים ממוצע ארוך, בעוד שהגופים המקומיים רכשו 66% מהאיגרות שהונפקו למשך חיים ממוצע קצר. התפלגות זו עשויה להצביע על הערכה של הזרים, שלפיה התשואות של האג"ח ימשיכו לרדת, וכן על אמון בכלכלה המקומית ובאיגרות הממשלתיות.



בולטת במיוחד הרכישה של 66% מההנפקות של איגרת החוב הצמודה למדד לטווח של 30 שנה על ידי משקיעים זרים. בעבר נטען כי משקיעים זרים אינם מבינים את מנגנון ההצמדה - ולכן אינם מתעניינים באג"ח צמודות. ואולם מסתבר כי את הסיכוי הפוטנציאלי לרווח גדול הגלום בהשפעה של ירידת התשואה על אג"ח לטווח ארוך הם מבינים לא רע.







ייתכן שכמה שנות אינפלציה לא נמוכה בארה"ב והנפקת אג"ח צמוד בעשרות מיליארדי דולרים על ידי משרד האוצר האמריקאי - סייעו להבנה של המנגנון המורכב הכרוך בהצמדה למדד.



נתוני יחידת ההנפקות של משרד האוצר מגלים עוד כי מחזור המסחר באיגרות חוב ממשלתיות בבורסה ובמערכת MTS - המערכת החדשה למסחר בין עושי השוק הראשיים - צמחו משמעותית, מ-1.1 מיליארד שקל ביום בממוצע כשהאג"ח הממשלתיות נסחרו בבורסה בלבד, ל-2.2 מיליארד שקל בממוצע בבורסה ובמערכת עושי שוק ראשיים.