מי צריך את המיזוגים?

מאת הדר חורש

במבט לאחור אין על מה להצטער. ישראל ניצלה היטב את גאות השווקים כדי לקדם את משק התקשורת בדור שלם, אולי אפילו שניים.

בעשור האחרון מימנו משקיעים זרים בנדיבות שלא תיאמן את הקמתן של סלקום, פרטנר , ברק, קווי זהב וחלק ניכר מההשקעה בחברות הכבלים.

אם היתה מפולת השווקים מתעכבת בעוד שנה-שנתיים, עוד היינו מצליחים לדחוף לזרים את בזק על פי שווי של 10 מיליארד דולר, את חברת הכבלים המאוחדת במחיר של 3-4 מיליארד דולר, ואת חברת הלוויין במחיר מציאה של מיליארד או שניים.

אבל המפולת והתלהטות הסכסוך עם הפלשתינאים שינו את הכיוון. במקום יוזמות חדשות והרחבת השוק, נתחבות תוכניות הבנייה וההקמה למגירות, והחברות השונות בשוק מורידות את פרופיל התחרות; במקום זאת, הן מתדיינות, מי בסתר ומי בגלוי, על מיזוגים ורכישות.

המיזוג הגדול והמדובר ביותר, זה של חברות הכבלים, אינו תוצאה של קריסת שוקי ההון, וכמעט ניתן לומר שהוא יתרחש למרות הקריסה. המיזוג הוא תוצאה של טעויות העבר, שחילקו את המדינה בין חברות כבלים שהחזיקו כל אחת במונופול מקומי, לבין הצורך בהקמת רשת תקשורת ארצית על תשתית הכבלים.

רשת התקשורת הארצית אינה יכולה להתקיים אם היא מפוצלת בין אזורים שונים. מיזוג הכבלים החל להירקם עוד בתקופת גאות השווקים, אך עוכב בשל מחלוקות בין הרשויות שהתבקשו לאשרו.

בעקבות תיקון חוק התקשורת צפויה האצה בהליכי מיזוג הכבלים, והתהליך לא יהיה מנותק משורת המיזוגים שיבואו אחריו. במרכז הלחצים יעמוד הממונה על ההגבלים, דרור שטרום. הניסיון הקצר מראה שלשטרום אין התנגדות עקרונית למרבית המהלכים.

תוצאה ישירה יותר של קריסת השווקים היתה ההודעה של יורוקום בשבוע שעבר על הסכם להקמת שותפות בשליטת סלקום לתקשורת פנים ארצית.

ההסכם מסלק סופית ורשמית את קבוצת יורוקום מהיוזמה להקמת רשת תקשורת פנים ארצית. בתמורה לסילוק המתחרה העניקה סלקום ליורוקום 40% ממניות השותפות; עסקה זו מקנה לאחרונה מעמד של משקיעה ושותפה ברווח או בהפסד מהעסקה, אך לא מנהלת.

ההערכות הן שיורוקום לא תיכנס לשוק באמצעות חברה עצמאית, גם אם לא ייחתם בסופו של דבר ההסכם עם סלקום.

עסקת סלקום-יורוקום נדונה בעבר באווירה לא פורמלית על ידי משרד התקשורת ואנשי הממונה על ההגבלים. במשרד התקשורת הבינו כבר מזמן שליורוקום אין יכולת להקים רשת עצמאית, ולכן תומכים במשרד בדרך המכובדת יחסית שבה בחרה החברה להיעלם מהמכרז. אבל לממונה על ההגבלים אין סיבה להתלהב ולמהר לאשר את העסקה: יורוקום מחזיקה ב-32% מחברת הלוויין, והיא צפויה לעלות בקרוב ל-35%. השותפה הבכירה בחברת הלוויין היא בזק. יורוקום גם מחזיקה ב-12% בפרטנר, חברת הסלולר המתחרה בסלקום. כיצד יכולה יורוקום גם להתחרות בבזק ובסלקום, וגם להיות שותפה שלהן?

רשות ההגבלים נוטה לאשר שותפות בין חברות מתחרות רק במקרים מיוחדים ותחת מגבלות. סלקום הודיעה לא פעם כי היא נערכת להקמת רשת התקשורת הפנים ארצית בעצמה.

עסקה לא חיונית

תמיכתה של יורוקום אינה חיונית, ובוודאי שאינה תורמת להגברת התחרותיות בענף התקשורת. העסקה אינה חיונית לקיומה של יורוקום, השקועה עד צווארה בהשקעות בחברת הלוויין, ועיקר הכנסותיה משיווק טלפונים סלולריים.

במסגרת התמיכה בהתלכדות הכוחות, תומך משרד התקשורת גם במיזוג קווי זהב וברק, שתי חברות התקשורת הבינלאומית והאינטרנט, המתכוונות לגשת, אם יתאפשר להן, גם להקמת רשת תקשורת פנים ארצית. שטרום הודיע כי יאשר את המיזוג אם משרד התקשורת יפתח את שוק התקשורת הבינלאומית למתחרים נוספים. הוא לא הסתפק בכך, ווידא כי אם ייפתח השוק למתחרים, יבקשו פרטנר וסלקום רישיונות.

כניסתם של מתחרים חדשים כביכול תיתן לשטרום לגיטימציה לאשר את הסרתו של מתחרה נוסף, על ידי מיזוג ברק-קווי זהב.

אבל רישיונות תקשורת בינלאומית לשתי חברות הסלולר לא יכניסו אותן לתחרות של ממש בשוק התקשורת הבינלאומית. שתי החברות מבקשות את הרישיון רק כדי להוזיל את שירותי התקשורת הבינלאומית ללקוחותיהן. כלומר: מטרתן העיקרית היא לצאת משוק התקשורת כצרכניות, ולאו דווקא להיכנס אליו כספקיות המתחרות על כל מגזרי השוק.

בעלי האינטרס היחיד במיזוג קווי זהב וברק הן החברות ובעלי המניות שלהן, שכן המיזוג ייצור חברה שתחזיק בכ-60% משוק התקשורת הבינלאומית; ושתוכל להמשיך להעלות מחירים, לפטר מאות עובדים, להתייעל ולהאיץ את התאוששותן מהמכות שנחתו עליהן בחמש השנים האחרונות.

קווי זהב וברק הוכו בסידרת אירועים שלא נחזו בתוכניות העסקיות שלהן: הן התחייבו לפצות את בזק על שבירת המונופול שלה בתחום השיחות הבינלאומיות, אך נוסחת הפיצוי היטיבה עם בזק יותר מכפי שתוכנן, והסכומים שהועברו לבזק התנפחו ל-700 מיליון שקל. התחרות העזה ומבצע השיוך שנקבע על ידי משרד התקשורת הכניסו את החברות למבצעי שיווק והנחות שגרמו להעמקת ההפסדים, ולבסוף, קרס שוק ההון על סף הגשמת תוכניות הגיוס שלהן.

ברק מנסה לעמוד בחוב

בבקשתה למיזוג טענה ברק כי במצבה הנוכחי לא תוכל לעמוד בתשלום חוב של 100 מיליון דולר, שיוגש לפירעון ב-2007. קווי זהב הודיעה למשרד התקשורת כי היא עשויה לבטל את תוכניתה להקמת רשת תקשורת פנים ארצית, אם לא יאושר המיזוג. שתי החברות, אגב, מדגישות כי מצבן התפעולי טוב ומוסיף להשתפר.

טענת ברק שעליה להיערך לאפשרות שלא תוכל לפרוע את חובה ב-2007 ולקרוס, אינה אמורה לרגש את שטרום.

בעלי איגרות החוב של ברק יודעים היטב שרכשו ב-97' "אג"ח זבל" נושאות תשואה גבוהה וסיכון גבוה. אם תימשך מגמת השיפור בעסקי החברה, היא תוכל להגיע בבוא העת להסדרי פריסה מחדש עם בעלי האיגרות, או להמרת איגרות החוב למניות. אבל לפני שהחברה מנסה להגיע להסדר חדש עם הנושים, היא חייבת להוכיח להם כי ניסתה כל דרך אחרת לעמוד בתשלום החוב - מיזוג עם המתחרה קווי זהב, לדוגמה.

המיזוג יכול להתקבל על הדעת רק אם הממונה על ההגבלים (שהוא למעשה הממונה על התחרות במשק) סבור ששוק התקשורת הבינלאומית אינו שוק אמיתי המתקיים בפני ע