מיזוגים בינלאומיים - המותר והאסור

מאת בן ציון ציטרין

מיזוגי חברות בכלל, ומיזוג קונצרנים בינלאומיים בפרט, התרבו בשנים האחרונות. בעולם מעודדים מיזוגים כדי להגדיל את היעילות הכלכלית. ואולם מיזוגים מחייבים פיקוח, כדי למנוע פגיעה בתחרות החופשית ולמנוע ריכוז כוח מופרז בידי תאגידים.

למיזוג בין חברות רב-לאומיות יש היבט שלא זוכה לתשומת לב, והוא החובה לקבל אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים בישראל להסדרת נה רק למיזוג שבו חברה "בולעת" חברה אחרת, אלא גם למקרים שבהם כתוצאה מפעולה כלשהי, ללא חשיבות לצורתה המשפטית, מנגנוני קבלת ההחלטות של גופים נפרדים מתאחדים.

לדברי עו"ד רונה ברגמן, שותפה במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שעומדת בראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד, הגדרת המושג חברה בחוק ההגבלים העסקיים היא חברה שהתאגדה בישראל או חברת חוץ. חוק החברות מחייב חברת זרה שיש לה מקום עסקים בישראל להירשם אצל רשם החברות כחברת חוץ. עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים היא כי על חברה שחייבת להירשם כחברת חוץ חל חוק ההגבלים, והיא חייבת לקבל את אישורו למיזוג עם חברה אחרת.

לדברי עו"ד ברגמן, לפי פרשנות זו חוק ההגבלים חל על מיזוג בין חברות שאחת מהן או שתיהן זרות, ובלבד שהן מנהלות עסקים בישראל. מכאן שקיומה של חברה בת בישראל הופך את החברה האם הזרה לחברה שהחוק חל עליה, וזאת בשל הרעיון לפיו בחינת הגבל עסקי אינה נחסמת על ידי מסך ההתאגדות המשפטי, אלא בודקת את המהות הכלכלית בכללותה.

לדבריה, גם סוכנים המייצגים חברה זרה בישראל יביאו לתחולת החוק עליה, וייתכן שאף הימצאות זכיינים או מפיצים של חברה בישראל תיצור זיקה מספקת לתחולת החוק.

עוד לדברי עו"ד ברגמן, באחרונה נתקבלה הסכמת הממונה למיזוג בין ענק היהלומים קבוצת דה בירס לבין תאגיד הענק הצרפתי LVMH; המיזוג התבטא בהקמת חברה משותפת שתפיץ תכשיטי יהלומים תחת מותג "De Beers", באמצעות רשת חנויות ואתר אינטרנט, תוך שימוש בניסיון ההפצה הרב של LVMH.

הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, אישר את המיזוג וקבע כי אינו פוגע בתחרות, וזאת למרות שהמיזוג עדיין לא קיבל את אישור הרשויות באירופה. מיזוג נוסף שאושר בישראל באחרונה נעשה בין ג'נרל אלקטריק ל-Honeywell. המיזוג נפסל מאוחר יותר על ידי האיחוד האירופי.

לדברי ברגמן, המעניין במיזוגים אלה אינו האישור שניתן להם, מכיוון שלא השפיעו על התחרות בישראל, אלא העובדה שהחברות נדרשו להגיש הודעת מיזוג בישראל, ולהעמיד את העסקות ביניהן לבחינת רשות ההגבלים. במקרים אלה התאגידים הבינלאומיים שהתמזגו לא פעלו בישראל בעצמם, אלא הפעילו חברות בנות וסוכנים בישראל, בהיקף פעילות זניח יחסית להיקף הפעילות של חברות האם.

עו"ד ברגמן: "יוצא איפוא שכל מיזוג בין תאגידים רב-לאומיים שלהם חברות בנות או סוכנים בישראל, אפילו היקף הפעילות בישראל זניח לעומת היקף הפעילות הכוללת, כפוף לחוק הישראלי. אם מחזור המכירות של הצדדים למיזוג בשוק הישראלי יהיה יותר מ-150 מיליון שקל, אם נתח השוק שלהם בישראל יעלה על מחצית או אם אחד מהם ייחשב מונופול בישראל - המיזוג יהיה מותנה בהסכמת הממונה. ביצוע מיזוג כאמור ללא קבלת אישור, יביא לכך שהתאגידים הללו, ובמקרים מסוימים גם מנהליהם, יימצאו אחראים בישראל בפלילים ויהיו חשופים לעונשי קנס ומאסר".

אמצעי האכיפה של רשות ההגבלים מוגבלים ואין ביכולתה או ברצונה להפעיל את סמכויותיה על כל מיזוג שלא קיבל אישור. כדי לקבל אישור על הצדדים לחשוף את עסקת המיזוג, דו"חותיהם הכספיים, תחומי עיסוקם, מחזורי המכירות, המתחרים ונתחי השוק. לדברי עו"ד ברגמן, יש למנוע מצב שבו תאגידים יימנעו מהגשת הודעת מיזוג לממונה, בתקווה שהרשות לא תדע על המיזוג או תחליט שלא לנקוט בהליכים, ולעומתם תאגידים שומרי חוק יפנו לממונה, יידרשו לחשוף את סודותיהם המסחריים וישקיעו זמן ומשאבים.

עו"ד ברגמן: "רשות ההגבלים העסקיים אמנם פועלת בהוגנות, ואולם מדיניותה עלולה להרתיע תאגידים בינלאומיים מלהקים חברה בת בישראל או מפעילות עסקית עם גורמים בישראל. זאת, כאשר ברצונם למנוע את הכפפתם לדיני ההגבלים של ישראל ואת החשיפה והסרבול המיותרים".

התאגידים הרב-לאומיים הללו כפופים לרשויות הגבלים אחרות בעולם, בעיקר של הקהילה האירופית ושל ארה"ב. "יש לדעתי למנוע בחקיקה את החלת דיני ההגבלים של ישראל, ובמיוחד את הטלת האחריות הפלילית, על עסקות בינלאומיות, ובמיוחד עסקות בין חברות זרות שאין להן השפעה של ממש או שאין להם השפעה ישירה על התחרות בשוק הישראלי", אומרת עו"ד ברגמן. לדעתה, ניתן לאמץ בעניין מיזוגים כאלה מודל דומה ל"פטורי הסוג" שהתקבלו באחרונה, הפוטרים, במקרים מסוימים, את הצורך לקבל אישור להסדרים כובלים, ומסתפקים בהגשת הודעה לממונה בלבד.