מאת יובל דרור
ביום רביעי שעבר צילצלו הטלפונים במאות משרדי עורכי דין בעולם המתמחים בפטנטים. מעברו השני של הקו היו מנהלי חברות המספקות תוכנות באמצעות האינטרנט בדגם המכונה בשנים האחרונות Procider) ASP Application Service). הסיבה לשיחות הדחופות היתה ההודעה של חברת האנטי-וירוס מק'אפי (McAfee) על קבלת פטנט שמספרו 6,266,774.
בדיקה באתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי (www.uspto.gov) מגלה כי הפטנט נרשם על, "מערכת, שיטה או תוכנת מחשב, המוציאים אל הפועל פעולה אוטומטית ומנוהלת דרך האינטרנט אל מחשב של משתמש; וזאת, באמצעות דפדפן אינטרנט". במלים אחרות, משרד הפטנטים רשם את מודל אספקת התוכנות כשירות (Service Software as) כפטנט של החברה. מודל זה מאפשר לצרכן לא לרכוש תוכנה בחנות, אלא לקבלה כשירות באמצעות האינטרנט.
מדובר במודל שמבוצע הלכה למעשה על ידי מאות חברות בעולם. כך לדוגמה, האפשרות שמוצעת במערכות ההפעלה המתקדמות של מיקרוסופט , דוגמת חלונות ME, המכונה Update Windows; המשתמש יכול לעדכן את מערכת ההפעלה שברשותו באמצעות האינטרנט. מעתה תיחשב פעולה זו להפרת פטנט של מק'אפי. האם תידרש מיקרוסופט לשלם תמלוגים למק'אפי עד 2021? (הפטנט שמור, על פי החוק, ל-20 שנה).
רישום פטנט - פעולה ראשונית
רישום הפטנטים הפך בשנים האחרונות לאחת הפעולות הראשונות שמבצעות חברות בתחום ההיי-טק והביוטכנולוגיה. מכיוון שהליך האישור נמשך יותר מ-3 שנים, מזדרזות החברות לשכור עורכי דין ולהגיש את המסמכים הדרושים למשרד הפטנטים.
בשעות הראשונות לאחר פרסום ההודעה צוטט מנכ"ל מק'אפי, סריבטס סמפת', כמי שמזהיר את החברות: "או שתעבדו אתנו, או שתספקו שירות שאינו פוגע בפטנט שלנו". לדבריו, הטכנולוגיה של מק'אפי, המצויה בפיתוח מ-98', כוללת שימוש בתסריטים (Scripts), רכיבי תוכנה, מערכות חומרה ושפת HTML ו-XML, שמטרתם להעביר יישומים למשתמש הקצה. לדבריו, המודל העסקי של מק'אפי הוא אספקת תוכנות כשירות, ועל כן הוגש פטנט.
עו"ד אביב איילון ממשרד איילון אגרט ושות', המספק ייעוץ משפטי לכמה חברות היי-טק ובהן גם חברות העוסקות באבטחת מידע, אמר ל"הארץ" כי "הפטנט של מק'אפי עלול להיות הרסני להתפתחות הרעיונית והטכנולוגית של חברות אחרות". לדבריו, מקור הבעיה בהחלטה שקיבל משרד הפטנטים האמריקאי ב-96', ועל פיה יאושרו פטנטים על שיטות שיווק.
הסערה לא איחרה לבוא. חברות תוכנה החלו לבדוק את היקף הפטנט שניתן למק'אפי, וסמפת' ניסה למזער את הנזק: "אם הם לא יירצו לדבר אתנו, הם תמיד יוכלו להנדס את המוצר שלהם כך שלא יפגע בפטנט שלנו", אמר. סמפת' סירב להתחייב שלא יתבע חברות המבצעות פעולות המכוסות בפטנט שניתן לחברה, אך הוסיף כי החברה "תנהג ברגישות".
מחוללת המהומה הקודמת: סימנטק
הסערה שעוררה מק'אפי מצטרפת למהומה קודמת שחוללה חברת האנטי-וירוס סימנטק, שקיבלה פטנט על טכנולוגיה המאפשרת לעדכן את הגדרות האנטי-וירוס באופן מצרפי ואוטומטי באמצעות האינטרנט. כמעט כל חברות האנטי-וירוס מאפשרות לבצע פעולה זו, והעובדה שסימנטק רשמה על הטכנולוגיה פטנט עוררה ביקורת בתעשייה.
אך הבעיה אינה ייחודית לתחום האבטחה. רק בחצי השנה האחרונה אישר משרד הפטנטים האמריקאי כמה פטנטים תמוהים. עיון ברשומות מגלה כי חברת Freedom Wireless קיבלה פטנט על השימוש בשירותים המשולמים מראש (Prepaid Services), המאפשרים לצרכני הטלפונים הסלולריים לשלם לחברת הסלולר סכום מראש תמורת הזכות להשתמש בזמן אוויר נוסף. מיד לאחר קבלת הפטנט הגישה החברה תביעה נגד כמה מחברות הסלולר הגדולות בארה"ב, ובהן AT&T ו-Cellular One בגין הפרה של הפטנט שלה.
חברת טיבו (Tivo) זכתה לפטנט המספק לה את הזכות הבלעדית להשתמש בטכנולוגיה ל"אחסון תוכניות טלוויזיה בשעה שהצופה רואה תוכניות אחרות". הנפגעת המרכזית מהפטנט היא מתחרתה של טיבו, ReplayTV.
חברת Keen רשמה פטנט על השיטה שבאמצעותה צרכני טלפון מקבלים ייעוץ מקצועי. ואולי המקרה המשונה ביותר הוא זה של חברת SSH Security Communications שקיבלה אישור רישום לסימן מסחרי על האותיות SSH. מטרת הרישום למנוע ממנהלי רשתות מלהשתמש בצירוף האותיות הזה כדי לתאר טכנולוגיה המאפשרת משלוח של פקודות מוצפנות ממחשב אישי לשרת האינטרנט.
מכתבי אזהרה
דוגמאות אלה מצטרפות לדוגמאות מפורסמות יותר: פטנט One-Click של אמאזון ופטנט ה"הייפר-לינק" של בריטיש טלקום, שזכתה, לטענתה, בזכויות הבלעדיות לשימוש בלינקים באינטרנט. היא אף שלחה מכתבי אזהרה ל-17 ספקיות אינטרנט בעניין, שעוררו תרעומת קשה שהופנתה נגד רשם הפטנטים האמריקאי. לדברי עו"ד יורם זר, העוסק בעריכת פטנטים בתחום ההיי-טק במשרד עו"ד נעמי אסיא, בתי המשפט בארה"ב גם הם מבקרים את הרשם: "בתי המשפט נוהגים במדיניות של צמצום ופוסקים כי על אף שהפטנט שאושר רחב למדי, לא ניתן להכילו במקרים רבים".
עו"ד ערן סורוקר ממשרד סורוקר אגמון, מוסיף כי משרד הפטנטים יימנע מלתת פטנט או ידחה את הבקשה לחלוטין, אם ימצא פרסום המלמד כי עוד לפני הגשת הפטנט, נעשה שימוש בטכנולוגיה שמצוינת בפטנט; ואולם במקרים רבים הוא לא מוצא עדות שכזו. "כשמישהו נתבע על ידי החברה", אומר סורוקר, "היא מפעילה עשרות עורכי דין כדי להמציא עדויות שמצביעות על חוסר תקפותו של הפטנט. מכאן, שרק כאשר למישהו יש סיבה כלכלית להילחם בפטנט, מתגלות הסיבות שהיו מונעות מרשם הפטנטים לאשר את הפטנט מלכתחילה".
סורוקר הוסיף כי עילה נוספת לביטול פטנט מכונה "התקדמות המצאתית": "אם בית המשפט מוצא שההמצאה שעליה נרשם פטנט טריוויאלית עד שכל בעל מקצוע ממוצע היה רואה בהמצאה משהו ברור מאליו, אין סיבה לאשר את הפטנט". לדבריו, העובדה שהמושג "בעל מקצוע ממוצע" כל כך ערטילאי גורם למשפטי הפטנטים להיות מורכבים כל כך ויקרים כל כך, בשל הצורך להביא מומחים לכל צד.
מוקדם עדיין לומר אם ואיזה שימוש תעשה מק'אפי בפטנט שקיבלה. משתמש שקרא על המקרה הסב את תשומת לב האתר Betanews ל"ידיעה חדשותית" באתר הסאטירי Th
קניין רוחני או מחסום טכנולוגי?
הארץ
12.8.2001 / 9:52