הצעת חוק של משרד התקשורת: צרכנים יפוצו על דואר זבל שנשלח ברשת

ייקבע מנגנון למתן פיצוי לצרכנים, ללא הוכחת נזקים, לצורך אכיפת החוק נגד "דואר זבל" - כך הציעה אתמול ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע הדנה בתיקון לחוק התקשורת בנושא הגבלת הפצת דואר זבל ברשתות תקשורת.



הצעת החוק, שיזם משרד התקשורת, מבקשת לאמץ את המודל הנהוג באיחוד האירופי לפיו הפצת פרסומת באמצעות פקס, אס. אמ.אס, מערכת חיוג אוטומטית ודואר אלקטרוני תתאפשר רק לאחר קבלת אישור מפורש למען הנמען.



עו"ד נעה גבע ממשרד התקשורת, אמרה כי מודל זה משקף את האיזון הראוי בין ההגנה על הפרטיות של הצרכנים ומניעת המטרד הכרוך בהודעות דואר הזבל, לבין שימוש מסחרי לגיטימי באמצעי תקשורת לצרכי שיווק ישיר.



לדבריה, ההצעה כוללת שני סייגים לאיסור על משלוח דואר זבל למי שלא נתן הסכמתו: פנייה חד פעמית לשם השגת הסכמת הנמען ומקרים שבהם קיימים יחסי מסחר קודמים בין המפרסם לנמען. עוד ציינה כי הצעת החוק כוללת שני מסלולי תביעה: המסלול הפלילי, שהקנס המוטל בגינו הוא לפחות 67 אלף שקל, ומסלול אזרחי המאפשר בנוסף לתביעת נזיקין להגיש תובענה יצוגית.



ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) אמר כי דואר זבל נהפך למכת מדינה. לדבריו, מנגנוני האכיפה הכלולים בהצעת החוק אינם מספקים מענה אפקטיווי וכי הוא תומך בקביעת מנגנון של פיצוי צרכנים שנפגעו על אף שלא הוכח הנזק שנגרם להם. בהצעה זו וכן בהצעה להחריג פניות לשם קבלת תרומות תמכו גם חברי הכנסת משה כחלון ויעקב כהן.



עו"ד רבקה דב"ש ממשרד המשפטים, ציינה כי הממשלה מתנגדת לקביעת מנגנון פיצוי ללא הוכחת נזק. עו"ד חיים רבייה, שייצג את איגוד האינטרנט הישראלי, מסר לוועדה שהאו"ם אומד את הנזק שנובע מדואר זבל לכלכלה עולמית בכ-25 מיליארד דולר.



נמרוד הגלילי, המרכז את חטיבת השיווק הישיר באיגוד לשכות המסחר, אמר לוועדה כי חברי החטיבה תומכים בהגבלת הפצת הודעות פרסומת לא רצויות המכבידות על הצרכנים. עם זאת, לטענתו, ההצעה כוללת מגבלה גורפת מדי שיש בה כדי לפגוע בסחר החופשי באופן שאינו מידתי. לדבריו, הבעיה אינה מצויה בחקיקה אלא באכיפה. הוא הביע את התנגדות האיגוד לקביעת מנגנון של פיצוי ללא הוכחת נזק.