חברת אמדוקס חויבה לפצות עובד לשעבר בכ-500 אלף שקל. העובד, יורם ניר, שיוצג על ידי עו"ד יורי נחושתן ממשרד נחושתן, ספרן, מרום ושרף, עבד בחברה מתחילת 2001 ועד תחילת 2002 כמנהל מכירות.
לטענת ניר, נחתם עמו הסכם בו הובטח לו כי ישמש כמקדם מכירות ומנהל נציגות החברה בהונג קונג - תפקיד אותו היה אמור למלא במשך חמש שנים. לפני שהוצב בהונג קונג, פוטר התובע מעבודתו.
התובע, שהשתכר בחברה 33 אלף שקל ברוטו בחודש, פנה לבית הדין לעבודה בתל אביב בבקשה לחייב החברה לשלם לו כ-5 מיליון שקל - הפרש הכנסה בין הסכום שאותו היה משתכר לולא פוטר במשך 5 השנים לבין הסכום אותו השתכר בפועל. בנוסף, דרש התובע סכום של 1.8 מיליון שקל בגין ההפסד שנגרם לו לאשתו שהיתה סוכנת ביטוח ומכרה את תיק הביטוח שניהלה על רקע ההבטחה למעבר להונג קונג. לצרכי אגרה, העמיד התובע את תביעתו על 2.5 מיליון שקל.
אמדוקס טענה, כי במהלך התקופה שמיום קבלתו של ניר לעבודה, בחנה את התאמתו לתפקיד וארועים שונים גרמו לה לפקפק בהתאמתו, ולכן פוטר.
בית הדין קבע, כי יש להתייחס למסמך שנחתם בין הצדדים כהסכם עבודה ולא כמסמך הבנות שאמור לשמש בסיס להסכם כאשר יוצב התובע בהונג קונג כפי שדרשה אמדוקס להתייחס לעניין. עוד דחה בית הדין את טענת אמדוקס כי הובהר לתובע שהצבתו בהונג קונג אינה ודאית. לטענת בית הדין, החברה פנתה לחברת אריזה שהגיעה לביתו של ניר על מנת להעריך תכולתו לקראת המעבר. בנוסף, פעלה אמדוקס להשגת אישור עבודה לעובד ולאשתו, ואף אחד בחברה לא הבהיר לתובע כי הצבתו בהונג קונג אינה ודאית וכי יש ספק לגביו כישוריו.
עוד טענה אמדוקס, כי התנהלותו של ניר בעסקה מסוימת באינדונזיה גרמה לה להחליט כי אינו מתאים לעבודה בחברה. באותה עסקה, הבטיח ניר להוסיף למתווך מקומי סכום של 15% כדמי תיווך באופן שההצעה שתגיש אמדוקס במכרז תכלול גם את ההסכם הנ"ל ובעצם תהיה גבוהה ב-15% מהסכום אותו התכוונה להציע. בתמורה לכך התחייב המתווך לגרום לכך כי הצעת הנתבעת תזכה במכרז.
כשנודע לאמדוקס על הבטחה זו, הורתה לניר לבטל את ההתחייבות. לטענת אמדוקס, התחייבות זו של התובע עלולה היתה לחשוף את הקבוצה לסיכונים משפטיים לרבות חשש לעבירות פליליות. ניר עצמו הודה כי מדובר במדינות מושחתות ולפיכך זו הדרך לעשות בהם עסקים.
בית הדין קבע כי אמדוקס לא הוכיחה שמדובר בהבטחה של התובע בניגוד להוראות מפורשות שקיבל, ולא הוכח כי התנגדות הנתבעת קדמה להתחייבות. "אלא שלטעמנו משמדובר בהתחייבות לפעולה פסולה אשר עלולה להחשוף את הקבוצה לסיכונים משפטיים, לרבות חשש לעבירות פליליות, יש צורך בקבלת הסכמה מפורשת מראש ואין ספק כי הסכמה כזו לא התבקשה ולא ניתנה".
בית הדין מציין, כי אירוע זה גרם למשבר אמון ובעקבות ארוע זה החליטה החברה על הפסקת עבודתו של ניר. למרות זאת, קבע בית הדין כי על אמדוקס לפצות את התובע בסכום השווה ל-10 משכורות חודשיות - 330 אלף שקל, שבצירוף הפרשי ריבית מ-2001 מסתכם בכ-500 אלף שקל. עוד קבע בית הדין, כי על אמדוקס לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 25 אלף שקל.
אמדוקס תפצה בכ-500 אלף שקל עובד לשעבר
עינב בן יהודה
21.11.2006 / 12:06