בית הדין לעבודה: נעמת תשלם 100 אלף ש' למתנדבת מוגבלת שהעסיקה 11 שנה ללא תמורה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את תנועת נעמת, שבבעלות ההסתדרות, לשלם 100 אלף שקל לאשה בעלת מוגבלויות שסייעה בהפעלת מעון לילדים במשך 11 שנה בלא שקיבלה כל תמורה כספית על עבודתה.



מפסק הדין של השופט יצחק לובוצקי עולה כי לאשה התאפשר לעבוד במעון כמתנדבת. האשה נהגה לסייע בהאכלת הילדים, שיחקה אתם, השכיבה אותם לישון, שטפה כלים, נכחה בחצר המשחקים וסידרה את פינת הישנה והמשחקים. לדעת הגננות, היא ביצעה את תפקידה בנאמנות, במסירות ובנועם הליכות. עם זאת, היא לא איישה תקן במעון, לא העבירה כרטיס נוכחות ושמה לא הופיע במערכת כוח האדם של נעמת.



בתביעה שהגישה האשה, באמצעות עו"ד עמית גורביץ, נטען כי אין לראות בה מתנדבת, אלא עובדת לכל דבר, מכיוון שלא קיימת הרשאה להעסיק מתנדבים כסייעות לגננות. בנוסף טענה האשה כי לא רצתה להיות מתנדבת, גם אם בחודשים הראשונים הסכימה לעבוד בהתנדבות. לטענתה, היא השתלבה בפעילות הרגילה של המעון: הגיעה מדי בוקר באמצעות אביה וחזרה באוטובוס; היא דיברה מדי פעם עם גננות המעון על האפשרות שתקבל שכר ולא נאמר לה במפורש כי לא תקבל שכר.



נעמת טענה, באמצעות עו"ד דורון טימן, כי השתלבותה של האשה במעון התאפשרה כחלק משילוב מתנדבות בעלות מוגבלויות במעונות היום של נעמת, ממניעים אנושיים וחברתיים ולא ממניעים כלכליים.



השפוט לובוצקי קבע: "מדובר בעבודה שביצעה האשה במובן המשפטי, שיש לשלם שכר בגינה, גם אם העבודה במעון תרמה לה רבות וקידמה אותה במובנים שונים. היא השתלבה במעון ועבדה בו במשך שנים רבות. הגן כעסק כלכלי נהנה משירותיה, והיא, אף שקיבלה ערכים מוספים רבים מהגן, היתה חסרה תמורה חומרית הולמת עבור כוח עבודתה. פעילותה היתה נדרשת להפעלתו של המעון. על אף שלא החתימה כרטיס נוכחות ולא השתתפה בישיבות הצוות, את עיקר הפעילות הנדרשת עבור הגן היא ביצעה". בנוסף לסכום שהשופט פסק לזכות האשה, חויבה נעמת בהוצאות המשפט בסך 5,000 שקל.