הבורסה בתל אביב מקבלת בברכה את פז - החברה הדומיננטית במשק הדלק הישראלי

השלב המוסדי בהנפקתה של חברת פז שהושלם בסוף השבוע שעבר בישר על אחת ההנפקות הגדולות ביותר בשנים האחרונות, וכנראה ההנפקה המשמעותית ביותר של חברה חדשה.



פז, שהבטיחה גיוס של 1.3 מיליארד שקל מסכום כולל של 1.7 מיליארד שקל לפי שווי חברה של 950 מיליון דולר, צפויה להיסחר ברשימת המעו"ף.



טיוטת התשקיף של פז, שבשליטת צדיק בינו, ג'ק ליברמן, בנק לאומי ומודי בן ש"ך, חושפת רווחיות יוצאת דופן בהשוואה למתחרות העיקריות שלה בשוק האנרגיה. פז הציגה רווח של 165 מיליון שקל ב-2005 ותשואה של 25% על ההון לפני שרכשה את בית הזיקוק באשדוד, אך גם חברה שהיא הדומיננטית במשק האנרגיה חשופה לשינויים משמעותיים בסביבתה העסקית.



פז, שהוקמה ב-1922 כ-Shell Palestine, פעילה בשלושה תחומים: שיווק דלק לרכב, שמנים, חומרי סיכה ומוצרי מזון ושתייה בתחנות דלק ציבוריות; שיווק ישיר של מוצרי נפט לחברות, ארגונים ומוסדות גדולים במגזר העסקי והציבורי, והחל בספטמבר 2006 זיקוק באמצעות בית הזיקוק באשדוד, שנרכש תמורת 3.5 מיליארד שקל והפך את פז לקבוצת האנרגיה היחידה הפעילה בכל שלבי הייצור והשיווק של מוצרי דלק.



פז משווקת דלק ב-257 תחנות תדלוק, כלומר בכ-27% מכלל התחנות בישראל. פז נהנית מיתרון משמעותי בהשוואה למתחרותיה בתחום זה, שכן כחברה הוותיקה ביותר בתחום קמעונאות הדלק, השכילה פז להקים את תחנותיה במרכזי הערים ובצירי הגישה המרכזיים אליהן ולייצר רמת מכירות גבוהה מהממוצע לתחנה.



יתרון חשוב אחר במגזר תחנות הדלק הוא העובדה שפז היא הבעלים של 87 מ-257 התחנות שנושאות את השם פז ויש לה זכויות קנייניות שונות ב-207 תחנות, כך שהעלייה במחירי השכירות של תחנות בעקבות התחרות הגוברת בענף פסחה במידה מסוימת עליה.



הבעלות על תחנות הקנתה לפז גמישות בנוגע לשיטת ההפעלה של התחנות, שליטה במדיניות רכש הדלקים והשיווק של התחנה וכן יכולת פיתוח עדיפה של הפוטנציאל הנדל"ני של התחנות, למשל בתחום חנויות הנוחות.



פז רשמה רווח גולמי של 316 מיליון שקל במחזור של 1.6 מיליארד שקל בשיווק דלקים ושמנים בתחנות הדלק בינואר-ספטמבר 2006.



פז היטיבה לנצל את הפריסה הגיאוגרפית הטובה של תחנות התדלוק ליצירת קהל לקוחות בעל נאמנות גבוהה יחסית, באמצעות התקני התדלוק האוטומטיים המכונים פזומט. התקנים אלה, שמחייבים ישירות את חשבון החברה, מספקים למנהלי ציי רכב בחברות הנחות ברכישה מרוכזת של דלק ושליטה בניצול כלי הרכב והדלק שמעמיד הארגון לשימוש עובדיו.



העובדה שתחנות פז נהנות מהפריסה הגיאוגרפית הטובה ביותר בהשוואה, למשל, לחברת סונול המתחרה, הפרוסה בעיקר בצפון הארץ, איפשרה לה שליטה גם במכרזים של ציי הרכב. פז התקינה את כרטיסי התדלוק האוטומטיים ב-150 אלף כלי רכב - יותר מכל חברה אחרת בשוק האנרגיה.



הסכמים עם ציי רכב, כמו אלה עם מינהל הרכב הממשלתי, משרד הביטחון וחברת החשמל, סיפקו לחברה הכנסות של 693 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2006, כאשר 55% מההכנסות מציי רכב נבעו מלקוחות שקשורים בהסכמים עם פז יותר מ-5 שנים ועוד 40% מלקוחות שהוותק שלהם הוא 1-5שנים.



הסכמי התדלוק סייעו לפז להגביר את התנועה למתחמי התדלוק והמסחר שלה, כולל לחנויות הנוחות Yellow שנהפכו למרכז רווח חשוב בקבוצה. פז, שזיהתה את התחרות הגוברת בתחום שיווק הדלק, את הירידה הצפויה במכירות לתחנה ואת המרווחים הנסוגים, היתה הראשונה שפיתחה את תחום חנויות הנוחות, המבוסס על רכישות לא מתוכננות של מוצרי נוחות, כמו קפה, סיגריות וממתקים, במחירים גבוהים יחסית תוך כדי התשלום עבור התדלוק.



פז עלולה לאבד מקצת מיתרונותיה היחסיים במגזר תחנות הדלק, בעקבות אישור תיקון 4 לתוכנית מתאר ארצית 18, שמאפשר הקמת תחנות דלק זעירות במרכזי הערים. חברה כמו סונול, שסבלה מנחיתות משמעותית בהשוואה לפז בכל הקשור למיקום תחנותיה ונוכחותה במרכזי הערים, עשויה לנצל את התיקון בתוכנית המיתאר ובאמצעות שיתוף הפעולה שלה עם חברת מאיר מקבוצת שחר להקים תחנות דלק זעירות שיכרסמו בנתח השוק של פז.



מגבלה נוספת על הפעילות בתחום זה היא התנאים שהציבה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, כמו הצורך בקבלת אישור הממונה להקמת תחנות נוספות בירושלים ובתל אביב, וכן הצורך לקבל את האישור לגבי כל תחנה חדשה לאחר שנתח השוק של פז יגיע ל-33% מתחנות הדלק הציבוריות (להבדיל מהתחנות הפנימיות בקיבוצים, מושבים או בשטח מפעלים של חברות עסקיות).



גורם סיכון אחר הוא החלטת בית המשפט בנוגע ל-50 תחנות דלק אשר פז היא חוכרת משנה בהן או חוכרת ראשית מצד שלישי שאינו מינהל מקרקעי ישראל. השאלה המשפטית המרכזית שעולה היא האם לפז יש זכות לממש אופציה לחכור את התחנות לתקופה נוספת של 49 שנה, או שמדובר בהסכם כובל.