"כבר שנה לאחר הקמתה של פולו-אפ היו לה לקוחות, וזה משך אותנו להשקיע בהם". כך מסבירה רינה שאינסקי, שותפה כללית בכרמל ונצ'רס, את הסיבה לכך שהחליטה להשקיע בפולו-אפ, חברת הסטארט אפ שנמכרה הלילה לניאוסטאר תמורת 139 מיליון דולר.
כרמל ונצ'רס השקיעה בחברה כ-10 מיליון דולר בינואר 2001, ולאחר מכן הצטרפה להשקעה שהובילה סקויה בסיבוב השני שהיקפו 16 מיליון דולר. "הכרנו את פולו-אפ לראשונה בפרזנטציה שערכו יחד עם חברות סטארט אפ אחרות באירוע שאירגנה AOL. החברה התבלטה כבר אז. הם היו קבוצה מגובשת של יזמים, בהובלת דותן וולך, מלאי אנרגיה ועם רעיון טוב", נזכרת שאינסקי.
אחת מנקודות המפתח בתולדות החברה היתה בשנת 2001. פולו-אפ הצליחה להתקין את מערכת המסרים המיידית שלה לעולם המובייל בחברת Eircell (לימים וודאפון אירלנד). בשלב מסוים החליטה כל קבוצת וודאפון העולמית לעבור לספק אחד שיספק IM לכל המפעילים בקבוצה. פולו-אפ התחרתה עם חברות נוספות - וזכתה. "זו היתה נקודת מפנה משמעותית. פולו-אפ הפכה לספקית של מסרים מיידים לכל קבוצת וודאפון בשלב מוקדם בחייה. בשנים שלאחר מכן היא עבדה קשה מאוד להתקין את הפתרון ולהפעיל אותו בקרב המפעילים הסלולרים של וודאפון", מסבירה שאינסקי.
"נקודת המפנה השנייה היתה בשנת 2005, בכנס 3GSM", מוסיפה שאינסקי. "אז החליטו כל המפעילים הסלולרים לאמץ את טכנולוגיית המסרים המיידיים לעולם המובייל. פולו-אפ היתה מוכרת אצל כולן כספקית מובילה בתחום. מאז אנו עדים לצמיחה מהירה בלקוחות". לדברי שאינסקי, החוזק בטכנולוגיה של פולו-אפ הוא בעובדה שכל משתמש יכול להעביר לא רק מסרים טקסטואלים באמצעות מערכת המסרים המיידיים שלה, אלא גם קבצים, וידיאו ועוד.
"מזה תקופה ארוכה קרן סקויה סברה שתחום המובייל הוא תחום חם ומעניין, והמקום הטבעי להשקיע בחברות בתחום הנ"ל הוא ישראל", כך מסביר חיים סדגר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון סקויה ישראל, את ההחלטה להשקיע בפולו-אפ. סקויה השתתפה בגיוס האחרון שערכה החברה לפי שווי של 20 מיליון דולר לפני הכסף, ובהתאם גזרה בתוך זמן קצר קופון נאה מהעסקה, כאשר השווי קפץ ל-140 מיליון דולר - תג המחיר הנוכחי לעסקה - ניאוסטאר. לסקויה זהו אקזיט שני בתוך עשרה ימים לאחר שחברת סטארט אפ אחרת שהשקיעה בה, טופיו, נמכרה לנטוורק אפליינס תמורת 160 מיליון דולר. "באופן שוטף סקויה מסתכלת על שני מרכיבים בהשקעה בחברות: השוק והיזמים. את דותן וולך היזם הכרתי כבר משנת 1999. נשארנו בקשר לאורך השנים ובנקודה מסוימת השילוב בין השוק המתפתח ליזם מוכשר הביאה אותנו להחלטה להשקעה בפולו-אפ", מסביר סדגר.
לדברי סדגר, אחד היתרונות של פולו-אפ היה ביצירת מועצת מנהלים יעילה ומצומצת, שכללה מלבד את סדגר גם את רינה שאינסקי, ווולך היזם בלבד.
הטיפוס למעלה של פולו-אפ לא היה קל. היא התחרתה בשוק מול חברת אוז (OZ) האמריקאית שחלשה על שוק המסרים המיידיים למובייל ונחשבה לשחקנית חזקה בקרב המפעילים הסלולרים. לפי סדגר, לאוז היה נתח שוק גדול בארה"ב, כאשר בכוונתה היתה להגדיל אותו באמצעות חדירה לאירופה. "המטרה שלנו היתה מפוקסת: לא לתת להם לחדור לאירופה ובמקביל להעמיק את החדירה של פולו-אפ לארה"ב. כיום אוז נמצאת במצב עדין, וזאת בלשון המעטה. פולו-אפ היא זו ששולטת בתחום המסרים המיידים בעולם המובייל, וזה השינוי הגדול שהחברה עברה", אמר סדגר.
סדגר מציין כי פולו-אפ מוכרת את הפלטפורמה שפיתחה למפעילי סלולר גדולים מאוד, חברות סטארט אפ מתקשות, בדרך כלל, למכור לארגונים כל כך גדולים. "ההשקעה של סקויה בחברה נתנה לחברה את הגב שהיא צריכה בכדי להגיע ללקוחות גדולים", מסביר סדגר.
הקשר עם ניאוסטאר החל כמו קשרים אחרים שיצרה פולו-אפ לאורך תולדותיה. "פולו-אפ הרחיבה את הקשרים העסקיים שלה לאורך הזמן ואחד מהם היה עם ניאוסטאר. הסיבה שהיא רכשה אותה קשורה לכך שהיא ביקשה להיכנס לשוק המובייל. היא מצאה את פולו-אפ ככלי הנכון ביותר מבחינתה לחדור לשוק זה", מבהיר סדגר.
רינה שאינסקי, מכרמל ונצ'רס על פולו-אפ: נקודת המפנה היתה בהטמעת הטכנולוגיה שלה בכל קבוצת וודאפון
גיא גרימלנד
28.11.2006 / 11:38