משרד הביטחון: "יעדי הביטחון לא יושגו ללא תוספת משמעותית"

בתקופה האחרונה נשמעים קולות רבים במשק, באוצר ובאקדמיה לייעול הצבא ולהקטנת תקציב הביטחון. במשרד הביטחון שומעים את הקולות ודוחים אותם על הסף. לטענתם צה"ל, שהוא גוף יעיל לפי כל קריטריון צבאי וכלכלי, עבר בשנים האחרונות תהליכי התייעלות שהסקטור האזרחי לא עבר, ותקציבו קוצץ ריאלית מעל ומעבר.



צה"ל סבור, וכך גם יטען בוועדת ברודט לקביעת תקציב הביטחון, שהחלה באחרונה בעבודתה, כי הוא זקוק לתוספת של 3.5 מיליארד שקל בשנה כדי לספק לישראל את הביטחון שהוא אמור לספק.



בוויכוח על תקציב הביטחון השאלה כמובן היא אילו נתונים מעדיפים להציג, אילו מעדיפים להסתיר, וכיצד מנתחים אותם. עם זאת, אי אפשר להתעלם מטיעוני מערכת הביטחון וצה"ל. כך למשל טוען צה"ל כי החל מ-2002 (שנת האינתיפאדה) תקציבו בשקלים (צה"ל נהנה גם מהסיוע האמריקאי, בדולרים) פחת מ-39.50 מיליארד שקל, בקביעות מדי שנה, ל-33.15 מיליארד שקל ב-2007. הירידה המצטברת ב-2003-2007 מסתכמת ב-18.4 מיליארד שקל.



לדברי משרד הביטחון, ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, סיכם באוגוסט 2005 על מסגרת תקציב שנתית של 34.25 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2006-2008. לטענת מערכת הביטחון בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בתשלומי הארנונה וההיטלים שהיא משלמת. כמו כן היא חשופה לתביעות של הרשויות המקומיות להיטלי פיתוח בהיקפים אדירים. חל גם גידול בשיעור הבלו על סולר והתייקרות משמעותית בעלות הסעת חיילים ברכבת. הארנונה שמערכת הביטחון שילמה ב-2000 היתה 173 מיליון שקל וב-2005 323 מיליון. תחזית הגידול בבלו מ-2005 ל-2010 היא 247 מיליון שקל. עלות הסעת החיילים ברכבת גדלה מ-2000 ל-2004 ב-40 מיליון שקל. מאידך, מציינים במערכת הביטחון, שיעור אנשי הקבע המובהק קטן מ-98' ל-2006 ב-21% ושיעור האזרחים עובדי צה"ל משימתי קטן באותן שנים ב-22%.



לפי נתוני משרד הביטחון תקציב הביטחון ביחס לתמ"ג ירד ב-16 השנים האחרונות בצורה משמעותית. ב-90' היה היחס בין תקציב/תמ"ג 8.2%. הוא פחת עם השנים, ואולם לא בעקביות (באינתיפאדה הוא שב וגדל) והיה ב-2006 3.8%.



ב-2007, אם תקציב הביטחון לא יגדל, הוא יירד ל-3.7%. הסיבה העיקרית לירידה ביחס כפולה - ההקטנה הריאלית של תקציב הביטחון, ובעיקר העלייה הגדולה בתוצר. מערכת הביטחון דרשה בעבר כי תקציבה יוצמד לתוצר. מנגד, מערכת הביטחון טוענת בחוברת, "תקציב הביטחון, נושאים לא מסווגים, 2007", כי "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של גידול בהוצאה העולמית על ביטחון וזאת בין היתר כתוצאה מהתגברות הטרור העולמי".



מנתוני משרד הביטחון, ב-2000-2005 גדל תקציב הביטחון של סין ב-70%, של ארה"ב ב-68% (בשל המלחמות באפגניסטן ועיראק), של אנגליה ב-34.5%, הודו ב-32%, ספרד 23% והרשימה ארוכה. מנגד, תקציב הביטחון של ישראל פחת באותן שנים ב-2.1%. בחוברת מוצגת גם העלייה בהוצאות הביטחון של מדינות האזור ב-2000-2005, סוריה (37%), מצרים (29%), סעודיה (26.5%), איראן (25%) וירדן (17%). נתון נוסף שמציגה מערכת הביטחון לחיזוק טענותיה מתייחס למשקל השכר במגזר הבטחוני בסך תשלומי השכר במשק. ב-90' עמד יחס זה על 10% וב-2004 על 7.6%. ב-90' משקל השכר במגזר הביטחוני היה 44.2% מסך השכר במגזר הציבורי האזרחי. ב-2004 היה היחס "רק" 34.5% (ב-2000 - 33.7%).



"לצורך מימוש היעדים מערכת הביטחון נדרשת לתוספת משמעותית לתקציב הבטחון", טוענים במשרד הביטחון. "כמו כן נדרש עדכון תוכניות העבודה בהתאם לסדרי העדיפויות החדשים. בהנחה שתתממש תחזית הצמיחה בשנים הקרובות (צמיחה של 4% בשנה - מ.ב) ניתן לתגבר את תקציב הביטחון תוך שמירה על תוואי יורד של התקציב ביחס לתמ"ג".