בנק אדנים נתבע אף הוא בגין הלוואות בריבית משתנה

אחרי שהוגשו זה לא מכבר תביעות ייצוגיות בנוגע להלוואות בריבית משתנה כנגד 5 מהבנקים המעניקים משכנתאות - הבינלאומי , לאומי , טפחות , משכן ופועלים - הגיע תורו של בנק אדנים למשכנתאות והלוואות . סך הנזק הנגרם שנתבע מהבנק מוערך בכ-18 מיליון שקל.

תביעה זו היא חוליה נוספת בסדרת התביעות נגד הבנקים למשכנתאות בעניין הריבית המשתנה, אך ייחודה בכך שהיא באה לאחר שהמפקח על הבנקים הורה לאחרונה לכל הבנקים למשכנתאות לשנות את מנגנון קביעת הריבית על ההלוואות בריבית משתנה, כך שהחידוש ייעשה על סמך מנגנון אובייקטיווי ולא השיטה הנהוגה כיום בבנקים.

התובעים, זימבר ניסים ודורית, באמצעות עו"ד איציק אבירם, טוענים כי הבנק מציע את ההלוואות בריבית נמוכה במיוחד, מתוך כוונה לפתות את הלקוחות להצטרף למסלול ההלוואה בריבית משתנה, כאשר בתקופות החידוש הוא מעלה את שיעור הריבית על ההלוואה בשיעור גבוה במיוחד.

הבנק, טוענים התובעים, מחדש הלוואות בריבית משתנה בריבית של כ-7.75% כאשר באותה העת הוא מוכן לתת הלוואות חדשות בריבית נמוכה במיוחד של 6.1%. לפיכך, התובעים טוענים כי ההפרש בין שתי הריביות משנה את שיעור ההחזר החודשי במאות שקלים, ומגדיל את סכומי ההחזר הכוללים בעשרות אלפי שקלים.

עוד טוען התובע כי בעת שחודשה ההלוואה שלו היה פער בין הריבית התעריפית של בנק אדנים לבין הריבית הממוצעת במשק בשיעור של יותר מ-1.3%.

כפי שמתואר בכתב התביעה, בהתאם להסכמים שבנק אדנים מחתים עליהם את הלקוחות, הוא מחדש את ההלוואות לפי שיעור של "ריבית תעריפית" שהוא עצמו קובע.

התובע מעלה את החשש, כי מאז החל הבנק לשווק את ההלוואות בריבית משתנה הוא העלה את הריבית התעריפית בלא קשר לריבית במשק ולריבית שבה מתבצעות הלוואות חדשות בבנק.

כמו כן נטען כי הבנק אינו מספר ללקוחותיו כי הריבית התעריפית היא ריבית שאינה כלכלית, שאין בינה לבין הלוואות שניתנות בפועל כל קשר, ושהיא למעשה מכשיר בידי הבנק לקביעת ריבית גבוהה לאין שיעור מהריבית הנהוגה באותה העת במשק ובבנק.

התובעים טוענים כי ההנחה הכלכלית והעסקית שמבצע כל לקוח בעת בחירת מסלול ההלוואה היא ההנחה לפיה אם תעלה הריבית במשק, יעלה שיעור הריבית של ההלוואה באותו שיעור, ואם תרד הריבית במשק תרד הריבית על ההלוואה שנטל.

לעומת זאת, נטען כי הלקוח אינו מניח ולא נמסר ללקוח כי הבנק יעלה את שיעור הריבית על ההלוואה בלא קשר למצב הריבית במשק וכי ההעלאה היא אוטומטית.

כך עניינם של התובעים חמור במיוחד, שכן בתקופת השנה שחלפה בין קבלת ההלוואה לבין חידושה, עלתה הריבית במשק על הלוואות אלו ב-1.3%, ואולם הבנק העלה את הריבית לחידוש ב-2.75%.

התובעים טוענים כי מאחר שהמפקח על הבנקים הביע דעתו על נושא ההלוואות בריבית משתנה, הרי משמעות החלטתו הינה כי הפיקוח על הבנקים מסכים לחלק ניכר מן התביעות, באשר החל מספטמבר 2001 מחויבים הבנקים לחדש את ההלוואות בהתאם למנגנון חיצוני ואובייקטיווי, בדיוק כפי שנדרש בתובענות הייצוגיות.

לפיכך, מבקשים התובעים מבית המשפט להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית בשם כל לקוחות הבנק, שנפגעו בצורה זו, וכי יחייב את הבנק לפצות את לקוחותיו בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מפעולה לא חוקית זו של הבנק. טרם נתקבלה תגובת הבנק. (ת.א. 2173/01)