"אני מפחדת לקבל כסף שאני לא יודעת מה המקור שלו", אמרה שולה נעים לבעלה יוסי, סוהר בכלא באר שבע. "אין לך מה לדאוג, שולה, זה איציק טוויטו, הקצין-מודיעין מהכלא, הוא בסך הכל מבקש להעביר את הכסף דרך החשבון שלך בבנק הדואר", השיב הבעל. "למה שאיציק לא יעביר את הכסף לחשבון שלו?" הקשתה הרעיה, "זה נראה לי חשוד. אני לא מסכימה", קבעה נחרצות, ובדיעבד התברר שהצילה את בעלה מהסתבכות רצינית יותר.
יוסי נעים, 20 שנה בשירות בתי הסוהר (שב"ס), נחקר בחשד שיחד עם שני קציני המודיעין, יצחק טוויטו ואורן אבוקסיס, היה שותף בקבלת שוחד מהאסיר נעים סורי, רוצח שלפי החשד פועל בשירות ארגוני פשיעה. הפרשה התפוצצה לפני שנתיים והניבה ביולי השנה ארבעה כתבי אישום. היא חשפה מערכת פשוטה להדהים של הפקדות ומשיכות כספים בתמורה לחלוקת טובות הנאה לאסירים, שעל פי החשד ניצח עליה הקמ"ן טוויטו מלשכתו בכלא.
"איציק פנה אלי יום אחד וביקש ממני לקחת מחשבון של אדם כלשהו כסף שחייבים לו", פתח נעים את עדותו לפני חוקרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל). "אמרתי לו שיעביר את זה לחשבון הבנק שלי", אבל טוויטו "ביקש שאחפש אדם אחר שיכול לקבל את הכסף בסניף דואר. פניתי לאשתי והיא לא הסכימה". אחרי יומיים יצר נעים קשר עם אשה מאופקים ששמה אסתר. "אמרתי לה שיש לי חבר קצין מהכלא שיתן לה 150 שקל תמורת זה שיעבירו לחשבון שלה בבנק הדואר כסף שאותו היא צריכה לתת לי".
פעמיים הופקדו סכומי כסף בחשבונה של אסתר, העיד נעים, ובסך הכל 8,000 שקל. נעים טען שקיבל מטוויטו בכל פעם 150 או 200 שקל לכיסוי הוצאות הנסיעה. החוקר היקשה על נעים: "אתה ידעת שהכספים חשודים ולא חוקיים ובכל זאת המשכת לסייע לו... הרי גם אשתך לא רצתה לגעת בכסף", והסוהר הצטדק: "אם הייתי חושד שמשהו לא כשר לא הייתי עושה... תבין, זה קצין שלי שביקש ממני לעשות את הדברים האלה".
חוקרת אחרת הטיחה בו במפורש: "אתה חשוד בקבלת שוחד", ונעים הכחיש: "לא קיבלתי שוחד ולא ידעתי שמדובר בכספים של שוחד, הוא אמר שחייבים לו כסף והוא לא רוצה להכניס לבנק שלו כי יש לו מינוס גבוה". אבל נעים שמע מהקמ"ן גם דברים אחרים. "בפעם אחרת הוא אמר שהוא מהמר בקזינו", העיד, ועם זאת העובדה שהאיש מהמר לא שינתה בעיני הסוהר את דימויו של הקמ"ן: "אני יודע שהוא קצין טוב, על כל הקירות במשרד רשום שהוא מצטיין... הלב שלי נקי, אני יודע שזה כסף שחייבים לו, האמנתי לו כקצין מודיעין שהוא מודל לחיקוי, הוא היה נותן הרצאות על טוהר מידות".
החוקר: "וכיצד נוצר הקשר שלך עם אסתר?"
הסוהר: "אני מכיר אותה כבחורה שעוסקת בזנות".
בסיום עדותו גילה נעים שטוויטו ביקש ממנו לצאת לשליחות נוספת: "איציק הקמ"ן פנה אלי והיה דיבור בינינו על עוד פעם אחת של העברת כסף לחשבון של אסתר בבנק הדואר, וממנה אליו, דרכי. אמרתי לו 'קח 200 שקל ותעזוב אותי בשקט', הרגשתי שכל הסיפור הזה כבר מסריח ונהיה מסוכן, לא הסכמתי לעשות את זה בפעם השלישית".
על רפובליקת בננות
יממה לאחר בריחתו של האנס בני סלע אמר איש משטרה לשעבר באירוניה, "כאשר המוח עסוק בשלמונים, אין ראש לנהלים. הבריחה של סלע חשפה מחדל מודיעיני חמור, שקשור ישירות לנוהלי התיאום והקישור שבין המשטרה לשב"ס - תפקיד רגיש ביותר, שהקצין האחרון שמילא אותו, גיורא עזורי, יושב כיום בעצמו מאחורי הסורגים".
פרשת טוויטו מצטרפת לפרשות אחרות שבהן חברו שוטרים וסוהרים לעצירים ואסירים הקשורים בארגוני פשיעה. תמורת תשלום זניח יחסית הם הדליפו להם מידע מחדרי החקירות וממחשבי המשטרה, או סיפקו להם טובות הנאה, סמים, מזון ומוצרי צריכה. רפ"ק עזורי, קצין הקישור בין משטרת ישראל לשב"ס, הורשע השנה בקבלת שוחד מעבריינים בכירים, ונידון במאי לעשרה חודשי מאסר. באוקטובר חשפו היחידה המרכזית של מרחב לכיש במשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) "ציפור" נוספת. לפי החשד, שוטר מאשקלון פעל בבית המעצר המרחבי לכיש בשירות ארגון הפשיעה של שלום דומרני, מבכירי העבריינים בדרום. הראיות לניסוח כתב האישום שבדרך נאספו בזכות הפעלה של סוכן בתוך בית המעצר, שפיתה את השוטר, וסוכן נוסף שתיעד כיצד השוטר מקבל ממנו כסף מחוץ לכלא.
בפרקליטות מתייחסים אל החשודים בפרשות השונות כאל כמה תפוחים רקובים בלבד. "להציג את הדברים כאילו מדובר בתופעה זה מרחיק לכת", אומר פרקליט בכיר במשרד המשפטים ומונה כלאחר יד פרשיות חמורות כמו זו של קציני המודיעין טוויטו ואבוקסיס מכלא באר שבע; שוטר מכפר סבא שהעביר מידע למשפחת אלפרון; ורכז מודיעין מתחנת זבולון שקיבל כסף מעבריין נמלט. "יש מקרים נקודתיים, אבל צריך להבחין בין הדברים", הוא מסביר. "זה שהם מתפרסמים יחד לא אומר שהם קורים ביחד ולא הופך את שיטת הממשל, המשטר והכליאה לאיזה סוג של רפובליקת בננות".
פרשת מזומן בזמן
משפט השוחד בכלא באר שבע, ששלב ההוכחות בו עוד לא נפתח, אינו פחות חמור מתיק עזורי. להיפך, כתב האישום, שאותו הגישה עו"ד עינת נהון-אפרתי מפרקליטות מחוז דרום, כולל תשעה אישומים שבכולם מעורב קצין המודיעין טוויטו ובקצתם גם סגנו, אבוקסיס. "מדובר בחומר משפטי יוצא דופן שניתן ללמוד ממנו המון", אומר פרקליט שנחשף לתיק. "יש בו מידע נדיר על עבודת המודיעין של שב"ס מול עבריינים פליליים, אבל גם מול אסירים ביטחוניים, שזה כבר ממש בנפשנו" (ראו מסגרת).
אל האגפים הפליליים של כלא באר שבע, ששמו הוסב לכלא אשל, מתנקזים העבריינים הבעייתיים מערי הדרום. בנוסף נשלחים אל המתקן הדרומי עבריינים קשים מהמרכז והצפון, דוגמת סורי, שדקרו, פוצצו והתעללו בכל מי שאמר מלה לא במקום בבתי סוהר אחרים. האגפים הביטחוניים ידועים לשמצה אף יותר. כלואים בהם מאות מחבלים, בהם גם כאלה המרצים כמה מאסרי עולם מתחת לפני האדמה. מובן מאליו איזה תפקיד מפתח ממלא במערכת הזאת קצין המודיעין.
לפי כתב האישום, אשתו של האסיר המסוכן נעים סורי, אולפת סלח (שנרצחה לפני כשנה במלחמת הכנופיות בנצרת) ואביה, הפקידו פעמים אחדות כספים בחשבון בסניף דואר בנצרת, שמספרו נמסר להם בטלפון על ידי טוויטו ואנשים מטעמו. באמצעות שירות "מזומן בזמן" של רשות הדואר, משכו את הכסף בסניפי אופקים, נתיבות ושדרות, אנשים כמו הזונה אסתר, שנטען כי גייסו אותם שליחיו של טוויטו משב"ס - יוסי נעים ואבוקסיס. לפי האישומים, לאחר המשיכה נמסר הכסף לנעים או לאבוקסיס בניכוי עמלה, ואלה - בניכוי עמלה נוספת לעצמם - הביאו את הכסף עד לפתח משרדו של הקמ"ן בכלא.
סך כל הכסף שמוזכר בכתב האישום: 60 אלף שקלים. חלקו, נטען, הועבר לסורי ישירות ושימש לרכישות סמים בכלא; החלק האחר שימש לתשלום תמורת שירותים שקיבל לכאורה מהקמ"ן. בהגנה טוענים שאלה שירותים מקובלים, או כאלה שניתנו משיקולים מודיעיניים, אבל הרשימה מעוררת שאלות. למשל, נטען כי טוויטו סייע לסורי ולאחרים בקבלת חופשות, התייחדויות, עבודה מועדפת ואפילו המלצה על שחרור מוקדם. עוד נטען, כי טוויטו ואבוקסיס גם תדרכו את אשתו של סורי טלפונית על הפקדות המזומנים, וזה כבר בניגוד לחוק האוסר על אנשי שב"ס לקיים קשרים לא רשמיים עם משפחות אסירים. לסיום נטען, כי באחת הפעמים טוויטו אף קיבל בשער בית הסוהר מעטפה מאשתו של האסיר ובה כסף מזומן.
הקב"ט נגד הקמ"ן
בניגוד לעזורי, שהודה במסגרת עיסקת טיעון, טוויטו נאבק על חפותו ומכחיש את קבלת הכספים מהאסיר נעים סורי. "גרסתו של הסוהר יוסי נעים לא תעמוד במבחן החקירה הנגדית", טוענת הסניגורית שלו, עו"ד אסתר בר ציון. "כבר עכשיו גרסה אחת סותרת גרסה קודמת שלו ואת גרסת אשתו".
אלא שמלבד העדות של נעים הצטברו לחובת טוויטו גם מזכרים שכתבו קצינים בשב"ס, הרבה לפני שנפתחה החקירה ביחידה לחקירת סוהרים (יח"ס) של המשטרה. מסמך נדיר אחד הוא הדו"ח המיוחד ששלח באפריל 2004 קצין הביטחון של כלא אשל, סגן גונדר קאיד אבו מעמר, אל מפקד גוש (אזור בלשון שב"ס) דרום, תת גונדר אבי וקנין.
"אני רוצה להביא לך מתנה, קצין שמקבל שוחד ומחדיר סמים", מצטט הקב"ט דברים שאמר לו אחד האסירים. במשך 20 דקות, כותב הקב"ט, הוא שמע מהאסיר כיצד הקמ"ן טוויטו מקבל שוחד וכסף מאסירים. האסיר הזכיר "אנשים ששילמו 25 אלף דולר, כולל סגירת חובות של הקמ"ן", וטען שהוא עצמו "אחד מאלה שהעבירו לו הרבה כסף ויש לו הוכחות, כולל הפקדות בתמורה לעזרה שהוא (טוויטו) מגיש לאסירים". האסיר סיפר לקב"ט, ששילם לקמ"ן תמורת יציאה לחופשות. מאז שלא הצליח לגייס 10,000 שקל, האסיר "חושד שהקמ"ן סגר לו את החופשות".
בעקבות השיחה הזאת ביקש הקב"ט להיפגש בדחיפות עם מפקד הגוש. לפי הדו"ח, עוד לפני שהפגישה התאפשרה, ביקש טוויטו לפגוש את הקב"ט לשיחה בארבע עיניים, שבה שאל אותו אם הוא חוקר עליו בעניין קבלת כסף מאסירים. הקב"ט אבו מעמר הכחיש, אבל מיד לאחר הפגישה צילצל ישירות אל מפקד הגוש וקנין, דיווח לו על האירועים והתיישב לכתוב את הדו"ח שאותו סיים באזהרה עצמית: "אני מצהיר שכל מה שרשמתי זה אמת, לא הוספתי שום פריט, אולי אף החסרתי... אני מוכן לכל בדיקה, חקירה או עימות".
כשנפתחה חקירה, הכחיש האסיר את הדברים והוא אמור להיחקר עליהם בבית המשפט.
יאחב"ל מגלה את סורי
מסמך מסקרן נוסף הוא סיכום שיחה שנערכה במאי 2004, בעקבות הדו"ח המיוחד של הקב"ט אבו מעמר. הפגישה נערכה בכלא איילון בין אסיר שהיה כלוא בבאר שבע לבין קצין המודיעין הראשי של שב"ס אז, תת גונדר יצחק גבאי, ומפקד גוש דרום וקנין.
"כבר בתחילת השיחה האסיר התלונן על כך שהתנכלו לו בגלל שסירב לשלם שוחד", כתבו וקנין וגבאי. "לדבריו, ברשותו 13 קבלות שהעביר כסף... דרך הקמ"ן איציק טוויטו. לדבריו, הקמ"ן מקבל שוחד". האסיר תיאר את העברת הכספים "כמו בשיטות של סחר בסמים", וטען שהוא עצמו שילם כבר עשרות אלפי שקלים. "באותו מעמד האסיר התקשר לבן משפחתו וביקש לשלוח את הקבלות של ההפקדות לפקס של מפקד גוש דרום".
למרות כל זאת, עברו כמה חודשים עד שנפתחה חקירה פלילית במשטרה, תחילה ביחידה לחקירת סוהרים (יח"ס) של מחוז דרום. בינתיים, האסיר נעים סורי יצא לחופשה שממנה לא חזר. הוא הוכרז עבריין נמלט ואף היה מבוקש בחשד לביצוע רצח בזמן הזה. כשנלכד באזור חדרה, "גילו" את סורי גם ביאחב"ל. מי שהיה מוכר עד אז כפושע גס רוח ואכזרי במיוחד, הפועל בחוץ ובכלא בשירותה של משפחת הפשע חאמד מנצרת, הוגדר עכשיו כמוציא לפועל גם בארגון המשותף לחני ג'רבי מחדרה ובעלי בריתו, האחים מוסלי משכונת התקווה. ואכן, זמן קצר אחרי שנלכד, הואשם סורי כי בשעת הטיול היומי בחצר בית המעצר בטבריה ניסה לרצוח בדקירות את אלירן לוי מחדרה, שהיה עצור בחשד לניסיון שיגור טיל לאו על ג'רבי.
חוקרי היאחב"ל, שהניחו יד על תיק נעים סורי בעקבות קשריו עם ג'רבי ומוסלי, הגיעו מהר מאוד אל החקירה המתמהמהת ביח"ס. סורי לא תרם הרבה לחקירה. העדות שלו כוללת בעיקר תשובות קצרות ומזלזלות, למעט הפעמים שבהן הזכירו באוזניו את הקב"ט שהתלונן, קאיד אבו מעמר. נגדו הוא דווקא דיבר בלי הפסקה. עו"ד נטלי פוריאן מסרה בשמו של סורי: "מרשי מכחיש את כל המיוחס לו וטוען כי מעולם לא נתן שוחד לגורמים משב"ס, וכל הפריווילגיות שניתנו לו כאסיר ניתנו לו כדין".
קרב הבלימה של טוויטו
בחקירתו, שנמשכה שלושה ימים אינטנסיוויים, מסר הקמ"ן טוויטו גרסה שבה הדף את האשמותיה של חוקרת היאחב"ל, פקד עמית דהן. גרסתו פותחת צוהר נוסף אל הנעשה בצד של לובשי המדים שמאחורי החומות, וחושפת האשמות הדדיות מכוערות בין קצינים בשב"ס. לחוקרת הוא סיפר, שנודע לו על מזימה שכביכול רוקם נגדו אבו מעמר, ולכן הקליט את האסירים הרלוונטיים מספרים לו כיצד הקב"ט הציע להם להפליל אותו. האשמות נגדיות הטיח טוויטו גם במפקדיו: "ישנם בכירים מאוד שמרגישים מאוימים מאינפורמציה שהעברתי בעבר" (בתשובה לשאלת "הארץ" אם הטענות של טוויטו נבדקו, מסרה הדוברת, סגן גונדר אורית שטלצר, כי שב"ס אינו מתכוון להתייחס למידע מהסוג הזה שהגיע לעיתון).
כשהחוקרים חשפו לפני טוויטו את הראיות על שיחות טלפון שנעשו מהסלולרי שלו לזה של משפחת סורי, בסמוך למועדי ההפקדות והמשיכות בבנק הדואר, הסביר טוויטו שהוא רק החזיר צלצול למתקשרים שלא נענו. על תוכן השיחות אמר, שקצתן עסקו בהפקדות של כספים לזכות האסיר בקנטינה של הכלא, ולא לאותו חשבון בבנק הדואר, ובשיחה אחרת אשתו של סורי התלוננה באוזניו על לחץ שמפעיל הקב"ט על בעלה.
טוויטו אישר כי שוחח עם קצינת ועדת השחרורים בעניינו של סורי, ואף נכח בעצמו בישיבת הוועדה, אבל טען כי לא עשה דבר להשפיע על חבריה. הוא אמר שסורי הזהיר אותו מפני המזימה כביכול של הקב"ט, ובתמורה דרש ממנו להפשיר את חופשותיו. "הוא טען שהוא הציל אותי, אז עכשיו אני צריך לעזור לו. הסברתי לו שזה לא בסמכותי והוא אמר שידאג להפליל אותי".
הסניגורית, עו"ד בר ציון: "טוויטו הוא קמ"ן מוכשר שמשלם מחיר יקר על עבודה מקצועית ואמינה במשך שנים רבות. הוא מעולם לא קיבל שוחד ולא נתן טובות הנאה בניגוד לחוק ולנהלים הנקוטים על ידי קציני מודיעין. הגשת כתב האישום גורמת לו נזק בלתי הפיך, אבל בסופו של יום תצא האמת לאור ויתברר שמישהו החפץ ברעתו ניסה לסלקו משב"ס". טוויטו עצמו סירב להתראיין לכתבה.
פרשת "הציפור" מלכיש
בהבדל מטוויטו, השוטר מבית המעצר לכיש אינו נחשב לאחד מאנשי העילית במשטרה. הוא נשבר בחקירה והודה בקבלת כספים בתיווכם של עצורים. "נטענו נגדו טענות חמורות", אומר הסניגור, עו"ד אבשלום גיספאן, "שלפיהן הוא נקנה והושתל על ידי ארגון פשיעה, כאילו הוא העביר לעצורים פתקים מחבריהם שבחוץ, כאילו שקיבל רכב מפואר מעבריין בכיר לטיול משפחתי באילת, כאילו העביר לעצורים סמים, וודקה ומצרכי מזון".
לדברי גיספאן, בעצמו חוקר מח"ש לשעבר, "היתה הפרזה רבה בתיאורים של החוקרים בבית המשפט, תיאורים שהפכו לכותרות בעיתונים. אבל לא מניה ולא מקצתיה. כל הסיפור התחיל כאשר אחד העצורים שמע אותו מדבר בטלפון ומספר על חובות כספיים שיש לו, והציע לסדר לו הלוואה באמצעות דוד שלו מנתיבות, משהו כמו 2,000 שקל".
השוטר אכן פנה אל הדוד וקיבל את הכסף, אבל רק בחדר החקירות התחוור לו בדיעבד שאותו דוד הוא סוכן שהפעילה מח"ש. הכניסה של מח"ש לסיפור התאפשרה הודות למידע מודיעיני שהתקבל בימ"ר לכיש לפני כמה חודשים, לפיו השוטר הוא "ציפור" הפועל בשירות ארגון הפשיעה המיוחס לשלום דומרני, ודואג לתנאיהם של חברים בארגון זה, בהם העציר אבי ביטון. המידע הועבר למח"ש, שהפעילה סוכנים סמויים בתוך בית המעצר ומחוץ לו, שצילמו והקליטו את השוטר מקבל כספים, וגם תיעדה את מגעיו עם ביטון ובני משפחתו.
כשהחוקרים חשפו לפני טוויטו את הראיות על שיחות טלפון שנעשו מהסלולרי שלו לזה של משפחת סורי הסביר טוויטו שהוא רק החזיר צלצול למתקשרים שלא נענו
בשל רגישות החומר המודיעיני והרצון לשמור על ביטחונם של הסוכנים שהפעילה מח"ש, בהם לפי ההערכות שוטר שהסתבך בפלילים והיה עצור, הדיונים על הארכות המעצר נערכו בדלתיים סגורות, וגם בחקירות הוטל איפול מלא על חומרים כמו האזנות, צילומים וכדומה. בשלב הזה, גם הסניגורים בתיק עוד לא יודעים מה כולל חומר הראיות. בדוברות משרד המשפטים לא מכחישים את הפעלת הסוכנים, אולם הסתפקו בתגובה לאקונית: "החקירה עדיין בעיצומה ולכן לא נוכל להתייחס לשאלות".
עו"ד רפי ליטן, המייצג את ביטון, טוען שהחשדות נגד מרשו מופרכים: "לפי טענת המשטרה בחקירה, השוטר הוא זה שפנה אל מרשי ואמר לו שהוא זקוק לכסף, אבל מרשי רק הזהיר אותו ואמר לו 'עזוב אותך, אתה תסתבך'. גם כל ההודאה של השוטר היא מוזרה, הוא הודה בניסיון לקבל כסף כהלוואה, אבל בעימות אמר לביטון במפורש: 'לא ביקשתי ממך כלום ולא נתתי לך כלום'".
עורכי הדין ירום הלוי ואבי חימי מייצגים את דומרני, שמוגדר במשטרה כיעד מספר אחת של מחוז הדרום. עו"ד הלוי: "המעצר בפרשה זו היה חוליה נוספת בסדרת מעצרי שווא של מר דומרני בשנה האחרונה. לא בכדי גם הפעם הוא שוחרר ללא תנאים מגבילים ומבלי שיוגש נגדו כתב אישום".
הרוויח מן ההפקר
מאחר שהדיון המשפטי בתיק עזורי כבר הסתיים, הוא מאפשר מבט מעמיק יותר אל עומק השחיתות, ואל היחסים המתפתחים בכלא בין שוטרים לגנבים. לפי כתב האישום המקורי שהגישה עו"ד דנה גרובר, סגנית בכירה למנהל מח"ש, עזורי קיבל טובות הנאה ומתנות בשווי רבבות שקלים ממקורביהם של אסירים דוגמת פליקס אבוטבול, יצחק אברג'יל, יוסי הררי, חנניה אוחנה, יצחק חדיף ואחרים; בתמורה הוא סידר להם הטבות והקלות בתנאי המאסר, גם בניגוד לעמדת אנשי ביטחון ומודיעין במשטרה ובשב"ס.
כדי להגיע לעסקת טיעון תוקן כתב האישום, אלא שבהקשר הזה צורמת במיוחד הסכמת הפרקליטות לוותר על אישומים שבהם היו מעורבים כמה ידוענים: הכדורגלן אבי נמני, עמוס לוזון, הבעלים של מכבי פתח תקווה, ואיציק לוזון ממסעדת "איציק הגדול" ביפו, שלפי החשד הרעיפו מתנות על עזורי בתמורה למתן הטבות והקלות לאסירים ממקורביהם, בהם כמה עבריינים מסוכנים.
מח"ש גם לא הגישה כתבי אישום נגד החשודים במתן השוחד בסעיפים שבהם הודה עזורי. "זה שעזורי הודה אינו מספיק להרשיע אותם", אומרים בפרקליטות. "בפרשות שוחד יש הרבה מקרים שבהם לא מוגשים כתבי אישום מקבילים, בגלל חוסר ראיות או חוסר עניין ציבורי". וכך, בעוד אלה נחלצו מאימת הדין, החמיצה המדינה הזדמנות פז לקביעת אמות מידה משפטיות לדפוסי ההתנהלות הראויים בין עבריינים ומקורביהם לאנשי החוק.
"נכון שהיו בתיק שמות שעשו כותרות, אבל זה שיקול זר ולא רלוונטי", משיבה עורכת דין בכירה בפרקליטות. "לגופו של עניין, בגלל שעזורי היה בפוזיציה שניקזה חומר מודיעיני רגיש, היה ברור שאם יביאו עדים, הדברים ייצאו. אגב, עו"ד אלי כהן מההגנה השתמש בשיקול הזה כדי להלחיץ אותנו להסדר. היו בתיק שמות של טייקונים ודברים שעזורי היה יכול לומר על דוכן העדים, במסגרת זכותו הלגיטימית להגן על עצמו, שהיו יכולים ליצור בעיות משמעותיות של סדר ציבורי ומלחמות בעולם התחתון".
וזאת אפשרות שהפחידה את משרד המשפטים במלחמתו בפשע המאורגן?
"מדובר בדברים שלא היה שווה לקחת סיכון בגללם, ולכן הושמטו האישומים שבהם היה שוחד זועק פחות. במובן הזה עזורי הרוויח מן ההפקר".
דובר משרד המשפטים היוצא, עו"ד יעקב גלנטי: "זוהי אחת הפרשיות החשובות והמורכבות שבהן טיפלה מח"ש בשנים האחרונות בתחום טוהר המידות. במסגרת הסדר טיעון הודה עזורי בשלושה מקרים שבהם קיבל שוחד, וכן בעבירות של הפרת אמונים. מח"ש ראתה בחומרה מעשים אלה, ובהתאם עמדה על כך שהעונש במסגרת הסדר הטיעון יכלול מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט אימץ עמדה זו, לפיה מעשים מעין אלה מחייבים ענישה מרתיעה הולמת של מאסר בפועל, גם כשמדובר בעובד ציבור, שמאחוריו שנים ארוכות של מתן שירות לציבור".
אחי ואחי
אנשי מודיעין נדרשים להיות מחוברים לשטח, מה שמחייב אותם לאמץ מנטליות דומה לזאת של העבריינים - בשפה, בלבוש, בהתנהגות - עד שלא פעם הם חוצים את הגבול הנורמטיווי בלי להרגיש. "עזורי שכח קצת עבור מי הוא עובד", אומרת פרקליטה בכירה במשרד המשפטים. "עם הזמן בתפקיד הוא נקלע לסוג של טשטוש גבולות דרמטי, מה שעזר לו לראות את הדברים בבחינת 'מה כבר קרה כאן'. זה לא אדם שתמיד ידע עבור מי הוא עובד וביום אחד, תמורת סכום כסף, עשה אקט חד פעמי - אלה דברים שהתהוו.
"פעם אחת התקשר סניגור של אסיר והתעניין באמא המבוגרת והחולה של הלקוח שלו, שמבקשת להעביר אותו קרוב לבית - מי לא היה עוזר? לאט לאט גם איש עסקים פונה אליו, ובפעם העשירית הוא מכנה אותו 'אחי', וגם מזמין אותו לכוס קפה כדי לספר לו למה צריך לעזור לאיש שלו שבכלא, שהוא עבריין בכיר. בשלב מסוים כוס הקפה הופכת לנסיעות לרומניה והונגריה. אפילו סניגורים שבאים במגע במשך זמן ממושך עם בעלי תפקידים, אחרי שלוש שנים הם כבר בקטע של 'אחי' ו'אחי'. אז המדרון שלנו הוא חלקלק אמנם, אבל הוא לא תלול.
"האיש הזה התנהל בחברתם של עבריינים בכירים ומקורביהם על בסיס של קשר יומיומי חברי בלתי ראוי. ומי הכיר לו את החבר'ה הטובים? עד התביעה בברט כהן, בעצמו סוהר, שהכיר את עזורי משירותם המשותף במשמר הגבול ונחשף לעבריינים הבכירים מעבודתו בשב"ס. אצל עזורי זה היה ברור, הוא בנאדם טוב, אבל בפנים הגבולות שלו לא מספיק נוקשים".
זה אולי מסביר את העובדה שהוא אכל עם בני משפחתו חינם במסעדה היפואית, וגם קיבל כמה סלטים הביתה?
"זו הדוגמה, ובלי לזלזל בסלטים. זאת ראשית המדרון - בניגוד לפלזמה ולנסיעות לחו"ל שהוא קיבל במתנה, שבתיק הזה הם הדוגמה למשהו קיצוני בדרך לתחתית המדרון".
בריחתו של האנס בני סלע חושפת תופעה מטרידה: אסירים שמנצלים את הקרבה לסוהרים ושוטרים לחגיגה של טובות הנאה
אמיר זוהר
30.11.2006 / 19:18