הבנקים עסקו, הלכה למעשה, בשיווק מאסיווי של ניירות ערך ונכסים פיננסיים הקשורים אליהם באצטלה של מתן מידע ללקוחות - כך טוענים רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים בסיכומים שהגישו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעניין תביעתו של איגוד הבנקים שפנה לביהמ"ש בבקשה שיצהיר כי הוראת הרשות בדבר משמעות הביטוי "ייעוץ השקעות" שבחוק ייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות ניתן בחוסר סמכות ובחוסר סבירות ולפיכך בטל.
איגוד הבנקים טען בתביעה שהגיש בחודש מארס כי לאחרונה, לאחר חמש שנים ממועד כניסת החוק לתוקפו, שלחה הרשות לבנקים הוראה החורגת באופן בוטה מהגדרת המחוקק בדבר תחום פרישתו של העיסוק בייעוץ והשקעות.
לטענת האיגוד, המיוצג ע"י עו"ד משרד עוה"ד כהן לשם ומשרד עו"ד רם כספי, הוראת הרשות קובעת כי יש לראות בכל "מתן מידע על נייר ערך או מכשיר פיננסי אחר, אשר בחירת המידע נעשית על פי שיקול דעתו של נותן המידע או הגוף שבו הוא מועסק ויש במידע כדי להוביל את מקבלו למסקנה ביחס לכדאיות ההשקעה בו" למעשה כייעוץ השקעות על פי החוק.
האיגוד טען כי בכך מבקשת הרשות לזנוח את הגדרת המחוקק, השמה דגש על פעולת ייעוץ אקטיווית המוגדרת כ"מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות ההשקעה...", וכי פעולות עובדי הבנק אינן בגדר מתן ייעוץ בפועל, אלא בגדר מתן מידע.
עוד נטען בסיכומים כי איגוד הבנקים מבקש מביהמ"ש להתעלם מהאירועים שקדמו לחקיקת חוק הייעוץ ולהתעלם מבעיית ניגוד העניינים המובנה בו פועלים הבנקים, להתעלם ממשבר המניות הבנקאיות ומדו"ח ועדת בייסקי על אף שכל אלו עמדו בבסיסו של החוק.
הרשות טוענת בסיכומיה כי למעשה מבקש האיגוד מביהמ"ש לתת גושפנקא חוקית למתן ייעוץ באיצטלה של מתן מידע, על מנת לצאת מתחולת חוק הסדרת הייעוץ על מגבלותיו והוראותיו ובאופן זה יוכלו הבנקים להניע את לקוחותיהם לרכוש נכסים פיננסיים הקשורים לבנק, באמצעות ייעוץ מוטה, על אף נסיון העבר העגום בעניין זה.
עוד טוענת הרשות כי לאור הרקע שעמד בבסיס חקיקת החוק, ברור כי המחוקק לא התכוון לאפשר מצב בו פקידי הבנק שאינם בעלי רישיון יוכלו לתת בפועל ייעוץ על ידי שיכנהו בשם אחר ושלא בכפוף לחובת הרישיון ולמגבלות החוק.
"כאשר פקיד משוחרר מן החובה לפעול בנאמנות לטובת הלקוח, ומאידך יש לו ולגוף בו הוא מועסק עניין בהחלטת הלקוח יש חשש ממשי כי המידע יהיה מוטה לטובת מוצרי הבנק שבו הוא מועסק ושאותם הוא מנסה לשווק", טוענת הרשות.
הרשות אף מביאה מספר דוגמאות לכך שהדברים נעשים בפועל על ידי הבנקים:
לטענתה, על פי המצב הקיים בשוק ההון היום, כ-80% בממוצע מכלל יחידות ההחזקה בקרנות נאמנות הקשורות לבנק ספציפי ובקרנות רבות מעל 90% נמכרות על ידי אותו בנק ללקוחותיו. "אין ספק כי מדובר בנתונים מדהימים, ולאור ניסיון העבר גם בעייתיים", קובעת הרשות.
עוד עולה מהסיכומים כי ממצאי ביקורת שנערכו בסניפי הבנקים נמצא כי בנק מסויים העמיד לרשות היועצים מידע מפורט רק על קרנות הנאמנות שבניהול תאגידים נשלטים ומוחזקים על ידו. והמידע על קרנות נאמנות אחרות שהיה בידי היועצים התבסס אך ורק על עיתונים כלכליים.
דוגמה נוספת שהוצגה בסיכומים היתה של קרן נאמנות חדשה שהוקמה בראשית שנת 2000 והשקיעה במניות השורה השניה בבורסה הגיעה בתוך שבוע מהקמתה בעקבות מבצעי שיווק לשווי נכסים של 500 מיליון שקל כאשר 86% מהיחידות של הקרן נמכרו בשבוע זה ללקוחות הבנק הקשור לקרן.
כמו כן מצוין כי קרן אילנות תל-טק 15 של בנק דיסקונט החליטה על שינוי מדיניות השקעה במהלך סוף חודש פברואר 2000 וערכה מבצע שיווק ותוך מספר ימים עלה שווי הנכסים בקרן מ-6 מיליון שקל ל110 מיליון כש-94% מכלל היחידות בקרן מוחזקות ע"י לקוחות הבנק.
כך גם בקרן דיקלה תל-טק 15 של הבנק הבינלאומי הראשון שאף היא שינתה את מדיניות ההשקעה שלה והגדילה בתוך מספר ימים את שווי הנכסים שלה מ-27 מיליון ל-198 מיליון שקל כש-90% מכלל היחידות בה מוחזקות על ידי לקוחות הבנק.
"נוכח דוגמאות אלו אין צורך להכביר מילים על העוצמה השיווקית של הבנקים, ולפיכך ברור גם איזה נזק עלול להיגרם אם יתממש פוטנציאל ניגוד העניינים שבו פועלים הבנקים, אם ינתן להם לפרש את החוק כפי שהם מבקשים לפרשו", מסכמת הרשות. (ה"פ 431/01)
רשות ני"ע: הבנקים עוסקים בשיווק מאסיווי של ני"ע ונכסים פיננסיים הקשורים אליהם באצטלה של מתן מידע ללקוחות
אמיר הלמר
13.8.2001 / 19:32