ההידרדרות של הדולר בשבוע שעבר לוותה בזעקות שבר צפויות מצד השווקים, אך על רקע נפילתו לשפל של 20 חודשים מול היורו - 1.32 דולר ליורו - ההפתעה היחידה היא שזה קרה רק עכשיו. למעשה, יש סיבות טובות לצפות להמשך היחלשותו, ואולי אף יירד נמוך יותר מהשפל שרשם מול היורו בדצמבר 2004 - 1.36 דולר ליורו.
הירידה האחרונה הגיעה בעקבות כמה חדשות רעות לכלכלה האמריקאית. נתונים שפורסמו בשבוע שעבר העידו כי הבעיות בשוק הדיור האמריקאי מתחילות להשפיע על הכלכלה באופן נרחב יותר. אמון הצרכנים וההזמנות למוצרים בני קיימא רשמו שניהם ירידות חדות מהצפוי, לעומת אמון הצרכנים בגרמניה, שעלה לשיא של 15 שנה. בנוסף, מתגברים החששות כי בנקים מרכזיים בסין, ובמדינות אחרות שצוברות דולרים כבר שנים, עשויים להתחיל למכור.
יו"ר הבנק הפדרלי בן ברננקי לא נשמע מודאג השבוע, כשסבר כי הכלכלה האמריקאית תיהנה מנחיתה רכה - מה שעשוי להעיד כי הורדת הריבית הפדרלית אינה קרובה. הערכה זו עומדת בבסיס האמונה כי הדולר יחזיק מעמד, מכיוון שמשקיעים זרים ימשיכו לרכוש נכסים דולריים ולממן את הגירעון העצום של ארה"ב במאזן החשבון השוטף. אך אם הכלכלה תאט בצורה חדה מהצפוי, הביקוש לדולר עשוי להצטמק, ואם מחירי הדיור ימשיכו לרדת תגדל סכנת המיתון.
הסיבה העיקרית לחוסנו של הדולר היא האמונה הרווחת כי כלכלת ארה"ב עלתה בביצועיה על אלו של מדינות עשירות אחרות בשנים האחרונות, אך הנתונים אינם מצדדים בה. אכן, הצמיחה בתמ"ג האמריקאי היתה מהירה משל התמ"ג האירופי, אך זאת בעיקר מכיוון שאוכלוסיית ארה"ב צמחה מהר יותר. נתוני הצמיחה ביעילות הייצור, שאמורה להיות אחד הגורמים העיקריים לתנודות בשוק המט"ח, מטים כלפי מעלה את העליונות האמריקאית. אם מודדים את הצמיחה ביעילות הייצור על בסיס השוואתי, רואים כי בעשור האחרון נרשם קצב צמיחה דומה, וחשוב יותר, כעת מואצת צמיחה זו בגוש היורו אך מואטת בארה"ב.
כלומר, בניגוד לאמונה הרווחת, הכלכלה האמריקאית לא עלתה באופן משמעותי על הביצועים האירופיים בשנים האחרונות. אך אפילו בשביל לעמוד בקצב האירופי, ארה"ב היתה צריכה להזריק הרבה סטרואידים. מאז 2000, הגירעון המבני שלה בתקציב התרחב בצורה חדה, בעוד שיעור החיסכון של משקי הבית צנח והביא גם לגידול בגירעון בחשבון השוטף. באותה תקופה, בכלכלות היורו לא נרשמו שינויים כאלו.
הצמיחה האמריקאית הובלה על ידי הצריכה הפרטית. הצריכה, שנתמכה בירידה בשיעורי החיסכון וגידול באשראי הצרכני, אינה יכולה לצמוח לנצח, והגירעונות חייבים בסופו של דבר להתאזן. כשדברים אלה יקרו, ארה"ב עשויה למצוא עצמה בתקופה ממושכת של צמיחה אטית יותר.
העולם הישן מוגבל על ידי שוקי עבודה וייצור נוקשים, אך גם זה, באופן פרדוקסלי, עשוי להיות יתרון - משמעות הדבר היא שבכלכלה האירופית יש עדיין מקום לשיפור. חלק ממדינות אירופה מתחילות לשקול ואף ליישם רפורמות כלכליות. אם ימשיכו בדרך זו, הן עשויות לראות האצה בצמיחה ולהביא לחיזוק היורו.
שני גורמים צפויים לתמוך בדולר: ראשית, עתודות המט"ח העצומות של הכלכלות המתעוררות מגבירות את חששן כי אם יעודדו את היחלשות הדולר, ירשמו הפסדים כבדים; שנית, הן מעוניינות לשמור על שער מקומי נמוך כדי לעודד את היצוא. אך כל עוד ימשיכו לאגור דולרים, כך יגדלו הפסדיהן בסופו של דבר.
האם היחלשות הדולר והכלכלה האמריקאית פירושם גורל מר גם עבור יתר העולם? לא בהכרח. הכלכלה העולמית עשויה להרוויח מהיחלשות הדרגתית של הדולר, שתסייע לצמצום חוסר האיזון העולמי ולנחיתה רכה של הכלכלה האמריקאית. אמת, דולר חלש עשוי לפגוע ביצואנים באירופה ובאסיה, אך ההשפעה עשויה להצטמצם אם הבנקים המרכזיים שלהן יורידו את שיעורי הריבית כדי להגדיל את הביקושים המקומיים. עוצמתן הנוכחית של אירופה ואסיה תסייע אף היא למניעת מיתון עולמי.
אך בעוד היחלשות הדרגתית של הדולר עשויה לבשר טובות, צניחה חדה שלו עשויה להבהיל את המשקיעים, ולגרום להגדלת פרמיות הסיכון ולערעור השווקים הפיננסיים ברחבי העולם. צניחה של הדולר עשויה גם להוסיף ללחצים האינפלציוניים בארה"ב ולהקשות על הבנק הפדרלי להוריד את שיעורי הריבית כדי לסייע לנחיתה רכה של שוק הדיור האמריקאי. הן ארה"ב והן יתר מדינות העולם עשויות לשלם מחיר יקר על התמהמהותה של ירידת הדולר.
הדולר בשפל של 5 שנים מול השקל
מאת טל לוי
הדולר שוב צולל לרמות שפל מפתיעות. המטבע האמריקאי רשם בסוף השבוע שפל של חמש שנים מול השקל, ובעולם הוא נפל לרמתו הנמוכה ביותר לעומת היורו זה 20 חודשים. כתבת השער של גיליון "אקונומיסט" מאתמול עסקה בפרשנות לחולשת הדולר, וכללה תחזית להמשך נפילת המטבע אף מעבר לרמה של 1.36 דולרים ליורו שנרשמה בדצמבר 2004.
ביום שישי איבד הדולר 0.3% והשלים ירידה של 1.4% מול השקל בשלושת ימי המסחר האחרונים. בשבוע שעבר צנח הדולר ב-2% מרמה של 4.31 שקלים לרמה של 4.23 שקלים. הירידה נרשמה על אף שביום שני שעבר הוריד נגיד בנק ישראל את הריבית ב-0.25% - צעד האמור להחליש דווקא את השקל.
מנכ"ל חדר עסקות מט"ח בבנק הבינלאומי, דרור זק"ש, אמר: "מאחר שהשוק כבר ציפה להורדת הריבית, הדבר לא היה אמור לשנות את שערו של הדולר, אך נתונים נוספים השפיעו, כמו היחלשות של 3% בשער הדולר מול היורו, אבל גם מול הליש"ט הבריטי". סיבה נוספת היא המשך זרימת כסף זר לישראל בעקבות רכישת חברות היי-טק ישראליות בידי חברות זרות.
"אקונומיסט": המטבע האמריקאי ימשיך להיחלש עקב ההאטה בצמיחה בארה"ב
אקונומיסט
3.12.2006 / 8:21