וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלמנה ושני מפרנסים לה: אלמנה שחיה עם בן זוג קבוע אך לא נישאה לו - לא תפסיד את זכאותה לקבלת קצבה

ענת רואה

3.12.2006 / 10:03

כך פסקה השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין במקרה של אלמנה שהביטוח הלאומי פסק לשלם לה



רגע אחרי פרישתה מבית הדין הארצי לעבודה, מסרה השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין, רעייתו של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק, פסק דין בעל השלכות כלכליות משמעותיות למדינה ולאלמנות המקבלות קצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי.



על פי החלטתה של ברק-אוסוסקין, שהתקבלה חרף התנגדותם של שני שופטי ההרכב האחרים, ובתמיכת שני נציגי הציבור היושבים בדין, אלמנה שחיה עם בן זוג קבוע אך לא נישאה לו פורמלית - לא תפסיד את זכאותה לקבלת הקצבה החודשית שמשלמת לה המדינה.



המקרה שנדון עוסק באישה, נחמה פריימן, שהתאלמנה ב-76' ומקבלת מהביטוח הלאומי קצבת תלויים ממועד התאלמנותה. לימים שיקמה האלמנה את חייה, ובמשך 20 השנים האחרונות היא חיה לסירוגין עם בן זוגה, יונתן ארנון, ומגדלת עימו שני ילדים כיום בני 19 ו-17. השניים מעולם לא נישאו.



ביטול זכאות רטרואקטיווי



הביטוח הלאומי, שקיבל את המידע הזה, הודיע לפריימן כי הוא מבטל רטרואקטיווית את זכאותה לקצבה החל מ-94'. זאת בנימוק שיש לראות אותה כאילו היתה נשואה מחדש. לפי החוק אלמנה ששבה ונישאה אינה זכאית עוד לקצבה. המועד להפסקת הזכאות נקבע שרירותית על ידי הביטוח הלאומי, החל מיוני 2003.



בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת האישה ופסק כי הקצבה הופסקה שלא כדין. הביטוח הלאומי ערער על ההחלטה. לטענתו, אין היגיון בהיותה האישה מצד אחד אלמנה תלויה בקצבה ומצד שני ידועה בציבור של גבר אחר, שכן כתוצאה מכך תזכה לקצבה לכל החיים, כל עוד היא לא תנשא פורמלית.



ברק-אוסוסקין דחתה את הטענות. היא פסקה כי יש להבחין בין אישה שנישאה מחדש לבין ידועה בציבור שלא נישאה. לדבריה, מטרת הקצבה היא להבטיח המשך קיום סביר למרות שינוי הנסיבות. כאשר האלמנה נישאת בשנית, אומרת ברק-אוסוסקין, בהיא רוכשת ביטחון כלכלי בדומה לזה ש היה לה בנישואיה קודם להתאלמנותה.



"מוסד הנישואין יש בו ביטחון, יציבות, כל עוד בני הזוג לא מתגרשים", קובעת השופטת. "כשמדובר בידועים בציבור הנסיבות שונות. בכל שלב יכולה החבילה להיפרד. מוסד הידועים בציבור אינו יציב".



היא מוסיפה כי לעתים קיימת במוסד הידועים בציבור מחויבות הדדית הדומה במהותה למוסד הנישואין. עם זאת לדבריה, לעיתים קרובות מדובר ביחסים קרובים ללא מחויבות. לכן כאשר שוללים זכות יש לקחת זאת בחשבון. עוד ציינה כי אלמנות יוצרות קשרים שונים מבלי להיכנס למחויבות "כך אלמנות צה"ל וכך אלמנות אחרות".



בני הזוג, אומרת ברק-אוסוסקין, לא עשו ביניהם כל הסכם ממון ולא חיו ביחד בקביעות כך שהאישה היתה תלויה כלכלית בקצבת התלויים.



לפיכך היא מסכמת כי כאשר אין מחויבות בדרך של נישואין, ממנה ניתן להשתחרר בגירושין בלבד, אין מקום לשלול את קצבת התלויים ממי שיש לה ידוע בציבור.



שני שופטי ההרכב הנוספים לא קיבלו את דעתה של ברק-אוסוסקין. השופט יגאל פליטמן בחן את משמעות המונח "שחזרה ונישאה", המופיע בחוק, ואומר כי המונח כולל בתוכו גם מקרה בו אלמנה המנהלת חיי משפחה מלאים עם בני זוגה גם אם לא נישאה כדת וכדין.



זאת, לדבריו, מכמה טעמים: הקצבה מיועדת להחליף את הכנסת בן הזוג למשק הבית ולכן הואיל ולאלמנה הידועה בציבור יש תמיכה בכלכלת הבית, היא לא זכאית להמשיך לקבל את קצבת התלויים.



שנית, מציין פליטמן, אי הפקעת הקצבה בנסיבות אלה תיצור מצב אבסורדי בו תמשיך האלמנה לקבל את הקצבה כי היא אינה נחשבת לנשואה, אך אם בן זוגה ילך לעולמו היא תהיה זכאית לקצבת תלויים. יתרה מכך, אם בן הזוג יסתלק מהעולם עקב תאונת עבודה, אומר השופט, לפי גישתה של ברק-אוסוסקין תקום לאלמנה זכאות עקרונית כפולה לשתי קצבאות תלויים: גם בגין מות בעלה המנוח וגם בגין פטירת הידוע בציבור שלה.



לטענת פליטמן, עסקינן באישה המתגוררת מעל 20 שנה עם בן זוגה לחיים והשניים חיים כזוג לכל דבר ומוכרים לסביבה כזוג החי יחד, מגדל את שני ילדיהם ומתחלק בהוצאות הבית. לפיכך קבע פליטמן כי יש לקבל את הערעור. השופט שמואל צור הצטרף לדעתו.



ההכרעה נפלה לטובת עמדתה של ברק-אוסוסקין, אשר קיבלה את תמיכתם של שני נציגי הציבור - היושבים גם הם בהרכבי בית הדין לעבודה. הביטוח הלאומי שחויב בתשלום הוצאות של 3,500 שקל יוצג באמצעות עו"ד רועי קרת; האלמנה יוצגה על ידי עו"ד יונה סירוטה. (עבל 1407/04)


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully