צ'אווס בעקבות נצחונו בבחירות לנשיאות ונצואלה: המאבק נגד מודל כלכלת השוק האמריקאי יורחב

נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, התחייב בעקבות ניצחונו בבחירות לנשיאות ארצו, לנצל את הכנסות הנפט של ונצואלה - יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם - כדי להמשיך לקדם "סוציאליזם בנוסח המאה ה-21". צ'אווס, אשר נבחר על ידי יותר מ-60% מהמצביעים בוונצואלה לכהן כנשיא במשך שש שנים נוספות, התחייב גם להמשיך להרחיב את הסבסוד של שירותי בריאות, חינוך ורווחה בארצו, ולקרוא תיגר על ניסיונות ארה"ב לקדם הסכמי סחר חופשי עם מדינות באמריקה הלטינית.



בחירתו של צ'אווס לכהונה נוספת כנשיא ונצואלה מסמנת מגמה הולכת וגוברת של מדינות באמריקה הלטינית לבחור במנהיגים המתנגדים במידה זו או אחרת למודל הכלכלי הניאו-ליברלי מבית מדרשה של וושינגטון. הכלכלן רפאל קוראה, אשר זכה בשבוע שעבר בבחירות לנשיאות אקוודור, התחייב לערוך רפורמה מרחיקת לכת בכלכלת ארצו, ובכלל זה הלאמה של תעשיית הנפט, הפסקת המו"מ על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב וזניחת ההחלטה לאמץ את הדולר האמריקאי כמטבע הרשמי של אקוודור.



איוו מוראלס, אשר הושבע לנשיא בוליביה בתחילת השנה, הודיע מיד לאחר השבעתו על קיצוץ משכורתו במחצית, והספיק מאז להלאים את שדות הגז הטבעי של ארצו. צ'אווס עצמו הכפיל בשנתיים החולפות את שכר עובדי המגזר הציבורי בוונצואלה, הקים אלפי בתי ספר חדשים שאיפשרו ליותר ממיליון בני אדם ללמוד קרוא וכתוב, ובחודש שעבר אף קרא להשיב את השימוש בסחר-חליפין באזורים כפריים-חקלאיים במדינה.



בשנות שלטונו ידע צ'אווס לנצל את נטיית המאזן הגיאופוליטי לטובת מדינות עתירות נפט כמו ארצו, כדי לפעול לגיבוש חזית שמאל מרכז-דרום אמריקאית כמשקל נגד ל"קונצנזוס וושינגטון" - הדוגל בהפרטה, ליברליזציה ודה-רגולציה. מאז תחילת שנת 1995 הודיעה ונצואלה על השקעות בהיקף של לא פחות מ-36 מיליארד דולר במדינות באמריקה הלטינית, ובקיץ האחרון הצטרפה ונצואלה לגוש הסחר הדרום-אמריקאי מרקוסור, הכולל את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי.



עם זאת, מספר מומחים העריכו כי צ'אווס עתיד להתקשות לייצא לשאר אמריקה הלטינית את "המהפכה הבוליברית" - ניסיונו המוצהר להביא לחלוקה שוויונית יותר של העושר, הלוקחת את שמה ממשחרר דרום אמריקה, סימון בוליבר. לדבריהם, הצלחתו של צ'אווס מבוססת על הכנסות הנפט העצומות של ונצואלה, בעוד שלמרבית מדינות האזיור אין משאבי טבע כה מכניסים.



יחד עם זאת, זוכה עמדתו של צ'אווס לאוזן קשבת בקרב מספר גדל והולך של מנהיגים ואפילו אנשי עסקים באמריקה הלטינית. כך למשל, שותפים מנהיגי שמאל-מרכז דוגמת נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר, לטענותיו של צ'אווס כי עצות האחיתופל של קרן המטבע הבינ"ל גרמו למשברים שפקדו כלכלות באיזור. מחקר של המרכז למדיניות כלכלית בארה"ב שפורסם באחרונה אף הראה כי בין 1960 ל-1980 היתה הצמיחה הכלכלית במדינות אמריקה הלטינית גבוהה באופן ניכר מאשר בין 1980 ל-2000, עת יושמה שם מדיניות הקרן.



איל הטלקום המקסיקני, קרלוס סלים - האדם העשיר ביותר באמריקה הלטינית - הודה מוקדם יותר השנה כי מדיניות השוק החופשי שקידמה ארה"ב באיזור לא הביאה לצמיחה הכלכלית המיוחלת, למרות שמדינות רבות באיזור הצליחו להוריד את שיעור האינפלציה. "לא די ביציבות. לא די בפתיחת השווקים לסחר. לא די בהפרטה", אמר סלים, אשר קרא לשלב בין השקעות פרטיות לציבוריות.