בכיר בתאגיד ההודי TCS לאלי ישי: "יותר קל ליצור קשר עם חברות מעמק הסיליקון מאשר עם חברות ישראליות"

מומבאי. האם חברות ישראליות יותר מתנשאות או יותר תחרותיות מחברות בעמק הסיליקון? שר התמ"ת אלי ישי שפתח אתמול את ביקורו הרשמי בהודו, הופתע לשמוע תלונות מצד בכיר ב-TCS, חברה בת של התאגיד הגדול ביותר בהודו, טאטא, ששוויו נאמד ב-22 מיליארד דולר. "יותר קל ליצור קשר עם חברות מעמק הסיליקון, מאשר עם חברות ישראליות", ציין אחד הבכירים במפגש. "פניתי ל ול כדי שנשתף פעולה במקום להתחרות בחו"ל. בריטליקס אמר לי הבכיר שדיבר איתי שהוא השתכנע, אבל עליו לשכנע את הדירקטוריון". גם מאמדוקס לא הגיעה תשובה חיובית.



חברת TCS נחשבת לחברת טכנולוגיית המידע הגדולה בהודו. ב-2006-2005 הסתכמו הכנסותיה בכ-3 מיליארד דולר בשנה, יש לה נוכחות ב-43 מדינות בעולם והיא מעסיקה 75 אלף עובדים. באחרונה היא הונפקה בבורסה ההודית לפי שווי של 10 מיליארד דולר.



TCS הוקמה ב-1968 וב-2005 פתחה סניף בישראל. היא מעוניינת לבצע מחקר ופיתוח (מו"פ) עם חברות ישראליות ולשווק מוצרים מבוססי טכנולוגיה ישראלית בחו"ל ללקוחותיה. בין הלקוחות - 150 מתוך 500 החברות המובילות בדירוג המגזין "פורצ'ן", ששבע מהן מופיעות בעשירייה הראשונה שלו.



מאיר קורן מחברת מג'יק, שביקש להשתתף במפגש, פנה לחברה ההודית בהצעה לשיתוף פעולה, אך ב-TCS לא הזדרזו להשיב בחיוב. נראה, כי בתאגיד ההודי דווקא מעדיפים לקדם שתי הצעות שקיבלו מישי. האחת, לערוך יום טכנולוגי בישראל, במהלכו ייפגשו נציגי התאגיד עם חברות רלוונטיות לסדרי העדיפויות של TCS. השנייה, להיכנס לפרויקט שיתוף הפעולה במו"פ עם חברות רב לאומיות גדולות, במהלכו מפתחות חברות ישראליות עם התאגיד פיתוחים שמתאימים לצרכיו, חלקם במימון ממשלתי. הוסכם לקדם את שתי ההצעות ב-2007.



בטקס שנערך אמש פורסמו שמות החברות שזכו באות הסחר עם הודו על קידום הקשרים בין המדינות - בהן נטפים הודו, פלסטרו פלסאון הודו, צים, ראד תקשורת, נס טכנולוגיות, ישקר. הטקס חתם את יום הביקור הראשון של ישי בהודו, והיום הוא צפוי לבקר בבית החם בגואה, שמסייע לישראלים שנפגעים מסמים.



ההארה של בודהה



מטה החברה במומבאי נמצא במבנה עץ מהודר ומטופח, מוקף ירק, פרחים ובריכות קטנות. לטובת העובדים צמודים לו חדר כושר ומגרשי משחקים. החברה מקימה סביב המבנה את פארק באניין, על שטח של 100 דונם. הפארק נקרא על שם עץ הבאניין הנמצא בקצהו, שגילו נאמד ב-600 שנה. העץ מקודש, מכיוון שעל פי האמונה ההודית, תחת עץ מסוג זה קיבל בודהה את ההארה שלו. לכן, אפילו בחברת ה-IT המתקדמת לא מעזים לכרות את העץ כחלק ממהלך עיצוב הפארק. העץ גובל בחומת המתחם המטופח של TCS, ומאחוריה מבצבצת שכונת העוני המקומית במלוא עליבותה.



המבנה שבו שוכן תאגיד בירלה במומבאי מרשים לא פחות. מדובר במבנה רב קומות מהודר במיוחד, שרצפתו וקירותיו שיש. קיר החזית מעוצב ממשטחי זכוכית גדולים מחוזקים במוטות ברזל. התאגיד שוכן מרחק עשר דקות נהיגה מפחונים שנבנו בשולי דרכים ששלוליות המים שניקוו בהן לא התאדו למרות החום (35 מעלות).



את ישי והפמליה המורכבת מבכירים במשרד התמ"ת, מכון היצוא ונציגי המגזר העסקי, אירח יו"ר בירלה, קומאר מאנגלאם בירלה (38). התאגיד, ששוויו נאמד ב-10 מיליארד דולר ומחזורו השנתי ב-15 מיליארד דולר, מעוניין בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות בתחומי ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית המידע והפיתוחים האחרונים בתעשיות הטקסטיל והכימיקלים. גם בבירלה הרימו את הכפפה של מפגשים עם חברות בישראל שיארגנו עבורם משרד התמ"ת ומכון היצוא, והשתתפות בקרן המו"פ לתאגידים רב לאומיים.



הכובסים יישארו כובסים



הפערים במומבאי גדולים במיוחד. בתוך שכונות מתפוררות בעלות בנייני רכבת של שתי קומות, מתרוממים מבנים מהודרים רבי קומות. בלב העיר במורד אחת הגבעות ניתן למצוא את המכבסה הציבורית - שטח גדול מלא בריכות עץ וחוטים לתליית כביסה. בני המעמד הנמוך מסבנים את הבגדים והבדים, מקרצפים, שוטפים, חובטים ותולים. הכביסה מתייבשת בתוך ענן פיח שפולטות המכוניות שחולפות בסמוך. החלוקה למעמדות בהודו קובעת שהכובסים יישארו תמיד כובסים, כמו שמקבצי הנדבות ימשיכו לקבץ עד שלא יוכלו יותר. מספרים עליהם שהם מאמינים כי בגלגול הבא הם יוכלו להיות בני מעמד גבוה יותר.



התחרות הגלובלית על השוק ההודי חזקה. המשלחת הישראלית שהתלוותה לישי כוללת את החברות אלווריון, ארד טכנולוגיות, בנק הפועלים, קבוצת אלול, בי.די.או זיו האפט, גדיב תעשיות פטרוכימיות, גאון אגרו ועוד. יום לפני בואה של המשלחת הישראלית עזבה את העיר המשלחת האמריקאית הגדולה ביותר שפקדה את הודו - 300 אנשי עסקים בראשות סגן שר המסחר האמריקאי - ולפני כן היתה שם משלחת מדרום אפריקה.