כנס העסקים היהודי-ערבי בישראל נערך אמש, בפעם השנייה. הכנס, מיסודו של המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי, משך אליו אנשי ציבור ואנשי עסקים מובילים משני המגזרים, שדנו בסוגיות המטרידות את היזם הערבי ובאפשרויות הסיוע והפיתוח של המגזר היצרני הערבי. הצלחה כלכלית, קבעו רוב הדוברים, היא הדרך לדו-קיום בשלום.
היזם והמשכיל הערבי, כך עולה מן הכנס, סובלים מחסמים לא מעטים שמונעים התפתחות ויוצרים מצבי אבטלה ועוני. "עובד שלי, עורך דין מבריק, שלח 140 פניות בניסיון להתקבל להתמחות במשרדי עורכי דין לא ערביים, ולא קיבל אפילו הזמנה אחת לראיון", סיפרה שרת החינוך יולי תמיר, המודאגת מהעובדה כי המשכיל הערבי שאינו מוצא עבודה, עושה תעודת הוראה והופך למורה מובטל.
גם תחום ההיי-טק אינו מקבל בברכה בוגרי טכניון ואוניברסיטאות ערבים שציוניהם אינם נופלים מציוני בוגרים יהודים, "ובכל זאת", אומר חנוך מרמרי, מנכ"ל משותף למרכז, "נבחר בסוף התהליך בוגר של יחידת מודיעין 8200".
אורני פטרושקה, יזם היי-טק וחבר הנהלת קרן יזמות אברהם, הציע ליזמים ערבים להרים את הכפפה ולהקים חברות השמה שיתדרכו ו"ידחפו" את אנשי ההיי-טק הערבים לזרועות אנשי משאבי האנוש של החברות הגדולות. "הקרן תעזור", התחייב פטרושקה. בהקשר זה הודיע מרמרי כי המרכז שבראשו הוא עומד, יקים בקרוב מרכז השמה עצמאי ויקשר בין עובדי ההיי-טק הערבים הפוטנציאלים למעסיקים השונים.
חסם נוסף, העומד בפני המגזר, הוא האשראי. היזם ניזאר עילאווי, שהעביר את בית החרושת שלו מכפר קרע לתל אביב, סיפר על מסע הייסורים שאותו הוא עובר בחיפושיו אחרי "כסף זול". "האוכלוסייה הערבית נחשבת בעיני הבנקים מסוכנת יותר ולכן נדרשת לערבויות שאינן נדרשות מהאוכלוסייה היהודית, ומופלית לרעה כשמוטלות עליה ריביות גבוהות יותר על הלוואות", אמר נוני כהן-מוהליבר, עמית מחקר בקרן קורת, כשהציג מחקר על אפליית האשראי בישראל. "נוסף לאשראי, דרושה גם הכוונה ברורה וגורמים שיעניקו מידע בסיסי ליזם", אמר עילאווי.
פעילות התנועה האיסלמית לא מסייעת לאוכלוסייה הערבית, ציין איש העסקים מיקי פדרמן. זאת, לדבריו, האוכלוסייה חייבת להרים ראש נגד ניסיונה של התנועה לטרפד את ניסיונות ההתקרבות הכלכליים בין שני המגזרים. במקביל, סיפר פדרמן כי 25% מעובדי רשת מלונות דן הם מהמגזר הערבי, 10% בדרגות ניהול, והודיע כי יעניק 50% תקצוב למיזם תיירותי-כלכלי, אם את הסכום הנגדי יעניק יזם ערבי.
חאמיס יאסין, משקיע היי-טק ומנכ"ל חברת אובק גז הגדולה, קרא לציבור הערבי לצאת מעמדת האופוזיציה וללמוד לנהל עסק מודרני בשיטות ניהול עכשוויות. במקביל קרא לממשלה לסייע בתקצוב הפעולות הנדרשות כדי להכשיר וללמד יזמים מצד אחד ובעלי כושר השתכרות נמוך מצד שני לממש את הפוטנציאל.
לסטף ורטהיימר יש פתרונות משלו. "היי-טק זה רק ישיבה מול מסך", אמר בכנס, "צריך להפנות אנשים לתעשייה". לדבריו, ליזמות הערבית תסייע רק הקמת גני תעשייה משותפים לא רווחיים, שילוו ויחנכו, כמו גם פתיחת קורסי הסבה מקצועית מחקלאות ובניין לתעשייה ופתיחת בתי ספר מקצועיים. "לא צריך ללכת ללמוד תואר ראשון בשביל לא לעשות אתו כלום ואז ללמוד לתואר שני כדי להיות מובטל", אמר, "יש לכוון אנשים לתעשייה ולא להתבייש להפוך לאדם יצרני".
בנימין נתניהו אמר בכנס וגילה כי ביקש להשתתף בו. "אני נפעם מרמת היזמות המתרחשת בשנים האחרונות בדובאיי ובמקביל גם מהיזמות החרדית בברוקלין. אני לא מקבל את העובדה שבישראל ערבים או חרדים הם פושטי יד ובמקומות אחרים הם מצליחים מאוד", אמר. העידוד, על פי נתניהו, מחייב שתי מהפכות: המהפכה היזמית ומהפכת העבודה.
"לכו לעבוד", קרא נתניהו מעל הבמה כשהביע התנגדות נחרצת למדיניות הקצבאות הממסמרת, לטענתו, אוכלוסייה שלמה למעגל העוני. לעידוד היזמות צריכה המדינה, כך לפי נתניהו, להתגייס על ידי כך שתגרום לכלכלה לצמוח: הקטנת הוצאות המגזר הציבורי, הפחתת מסים ויצירת רפורמות. בין השאר, התרעם נתניהו על עצירת מיזמים בתחומי התשתיות והרכבת שיכלו לקרב את הגליל והנגב, בהם חי רוב המגזר הערבי, למרכז המדינה והכתיר אותה כ"שערורייה". נתניהו גם המליץ על רפורמה עמוקה במינהל מקרקעי ישראל, שתסייע ליזמי הנדל"ן והתיירות הצליינית.
נתניהו: "ערבים וחרדים פושטי יד בישראל אבל מצליחים במקומות אחרים - לכו לעבוד"
טלי חרותי-סובר
6.12.2006 / 9:05