ישראל עשתה בתחום הקניונים ב-25 שנים את מה שעשו בארה"ב ב-60 שנה. יותר מ-200 קניונים נבנו בישראל תוך דור, הענף התפתח מהר, אולי אפילו מהר מדי בחלק מהמקרים.
כיום, כשיש יותר זמן לעצור רגע, לעשות חושבים ולראות הלאה, נראה כי כמה תהליכים של שינוי עומדים לעבור על הענף. בוועידת הקניונים שנפתחה ביום שלישי במלון הנסיכה באילת, שהשתתפו בה המנהלים המובילים בתחום, קיימת הסכמה כי בטווח הקצר גופי ניהול הקניונים יתחזקו, יותר קבוצות יחזיקו בבעלותן מספר קניונים, חנויות האופנה יהיו גדולות יותר ויתמקדו רק בקניונים, בתי הקולנוע יצאו וכבר לא יהיו עוגן, הסופרמרקטים יישארו ויהיו יותר סטריפ מולים - קניוני רחוב קטנים. כמו כן, בטווח של עשר השנים הקרובות יקום קניון ישראל, שיהיה קניון ענק על שטח של יותר מ-100 אלף מטר באזור צומת קסם כביש 6. אלה המגמות העיקריות.
גורמים בלי ידע מנהלים קניונים
השינוי הגדול בשנתיים האחרונות היה כניסתם של גופים גדולים לתחום שכינסו קניונים תחת חברה אחת. עזריאלי היה הראשון שיזם הקמת קניונים והשקיע בניהולם לטווח הארוך (קניון איילון, הנגב, מלחה בירושלים, עזריאלי בתל אביב ועוד). ריט, שרכשה את חברת נכסי אזורים ובשנה וחצי האחרונות ביצעה רכישות נוספות, מחזיקה ומנהלת כיום 12 קניונים (בהם הקניון הגדול בפתח תקווה, גרנד קניון, קניון חדרה וקניון נהריה). חברות נוספות שמשחקות במגרש הן דלק של יצחק תשובה, אלוני חץ, חברות ביטוח כמו הפניקס שרכשה 50% בקניון מול הים באילת ושותפה גם בקניון גבעתיים יחד עם כלל ביטוח.
לאור זאת, הנושא שמעלה אמוציות רבות, לפחות בקרב הבכירים בענף, הוא ניהול הקניונים. הטענה העיקרית היא שלתחום נכנסו גורמים שאין להם כל ידע או עניין בניהול קניונים כמו חברות ביטוח, למרות הצורך בניהול מקצועי. "בהחלט יהיו כאן קבוצות שאין להן קשר לקניונים. יקנו, אולי ישביחו וימכרו", אמר זאב קליין, מנכ"ל קניון ארנה, שהיה אחראי על פיתוח עסקי הקניונים של מוטי זיסר בחו"ל.
קליין אומר כי "הקניון כנכס מניב הוא אחד מעוגני הנדל"ן היותר טובים, בין אם אתה יזם ובין אם אתה משקיע. באירופה חברות ניהול הן מונופול ויש להן כוח מול השוכרים. הן יכולות לסגור עסקה עם רשת אחת על 300 קניונים וזה נותן להן כוח עצום. כל יזם משקיע ורוצה למקסם את ערך ההשקעה שלו ולשים מנהל ששולט בשוק. לכן הקניונים בישראל יתאגדו תחת מסגרת אחת של חברות ניהול שהן לא הבעלים או היזמים".
לחשוב טוב למי נותנים לנהל
בישראל פועלות כיום שתי חברות ניהול עיקריות אריאל פרומול ויובלים. אלברט עמית, מנכ"ל יובלים, משוכנע שהכיוון החדש של הענף מבטיח לו יותר עבודה. "הקניונים הגדולים יתחזקו, יהיו ארבע-חמש קבוצות קניונים ויהיה יתרון לניהול המקצועי", אומר עמית, "מצד שני, לחברות הניהול צפויה תחרות מאותן קבוצות שמחזיקות בקניונים".
משה רוזנבלום, מנכ"ל ריט קניונים שמנהלת את הקניונים שבבעלותה, אמר בוועידה כי לא מן הנמנע שריט תיתן שירותי ניהול גם לקניונים שאינם בבעלותה, כל עוד היא לא פועלת באותו אזור. לטענתו, גם עזריאלי יכול לתת שירותי ניהול משום כבר יש לו קבלות בתחום.
פאר נדיר, מנכ"ל קניוני עזריאלי, הזהיר את היזמים ובעלי הקניונים ש"צריך לחשוב טוב טוב למי נותנים את הניהול. צריכה להיות נאמנות מוחלטת לבעל הבית כי עלול להיות ניגוד אינטרסים. ראיתי כבר לא מעט מקרים שבהם נעשו מהלכים שמטרתם להשביח את חברות השיווק ולאו דווקא את חשבון הבנק של היזם". נדיר התייחס בעיקר לחברות שמתווכות בעסקות ואינן נשארות לנהל אחר כך, וכך ברור שנוצר מתח בתחום. "אני מאמין שבטווח הארוך החברות הקטנות ינהלו בעיקר סטריפ מולים", אמר קליין.
עופר שחטר, מנכ"ל אריאל פרומול, שאל את משתתפי הפאנל שהיה תחת הכותרת "לאן הולך הענף", איך תיראה מפת המסחר העתידית. נדיר אמר כי הוא לא מתרגש מהתחרות בין הפאואר-סנטרים לקניונים, על אף ש"יש מגמה מוטעית ליצור קניונים בתוך הפאואר-סנטרים". בטווח הארוך, הוא מאמין, יקבלו הפאואר-סנטרים את התפקיד והמקום הטבעיים שלהם. עם רשתות עשה זאת בעצמך על שטחים גדולים, היפרמרקטים גדולים, חנויות צעצועים כמו טויס אר אס ואופיס דיפו יהיו בעיקר בשטחי המסחר הפתוחים שאליהם אנשים באים כדי לעשות קניות ולא בשביל בילוי וחוויה. עוד אמר נדיר כי אותן חנויות שנחשבו בעבר לעוגנים של קניון ישנו את אופיין ויהיו על שטחים קטנים יותר. את עיקר השטחים בקניונים יתפסו רשתות האופנה שמחפשות כיום שטחים גדולים יותר לחנויות.
תחיית הקניונים המתים
בתי הקולנוע, מסכמים כולם, כבר אינם עוגן של קניון ויש מגמת יציאה למרכזי בילוי דוגמת סינימה סיטי, שגם סביבו כבר נוצר אזור מסחרי. "אולי מסתמנת תמונה שלפיה בתי הקולנוע רוצים לצאת מהקניונים, אך מהמגמות שראינו באירופה הן - בעלי הקניונים שרוצים להיפטר מבתי הקולנוע", אומר זאב קליין. "קולנוע תופס שטח של 3,000 מ"ר ומשלם הכנסה שהיא כמעט הפסדית". לגבי סופרמרקטים, מסביר קליין כי התמונה שונה. "סופרמרקט הוא עדיין עוגן של קניון וקשה מאוד למרכז קניות לתת מענה בלעדיו".
"בין משתתפי הפאנל לא היתה הסכמה לגבי הצלחתם של קניוני נושא. כולם הסכימו כי הענף רווי ויש עודף שטחי מסחר בישראל. נדיר מאמין שקניונים יבדלו את עצמם על ידי הפיכתם לקניוני נושא - ספורט, ילדים וכו'. עמית לא מאמין כי יש לכך מקום, אולי קניון טכנולוגי שבו יהיה אפשר למצוא פתרונות בתחום החשמל, תקשורת וכו'.
מגמה שנפוצה בארה"ב בשנים האחרונות ושהוצגה על ידי שחטר היא הקניונים המתים. לדבריו יש 276 קניונים שעומדים סגורים לגמרי בארה"ב, ויזמים, חברות ניהול ואדריכלים שמתמחים בשיקום קניונים מתים מתחרים ביניהם על הנכסים. אולי יצטרכו למות כאן כמה קניונים כדי שיהיה לענף לאן עוד להתפתח. מה שבטוח, לפי שחטר, יש כבר כמה שגוססים.