חברת תרופות הודית הציעה הסכם שותפות לטארגט אין הישראלית

ניו דלהי. לימדו אותנו שההודים לא עובדים בקצב הישראלי ושצריך הרבה סבלנות בעסקים אתם. אבל מה שקרה לחברת טארגט אין הישראלית מערער מן היסוד את האקסיומה הזאת. החברה קיבלה הצעה לחתימת מזכר הבנות לאחר שבועיים בלבד של משא ומתן, ואם זה היה תלוי רק בשותף ההודי המיזכר כבר היה חתום.



לפני כשבועיים וחצי הזמין מכון היצוא הזמין שני רכזי עסקים ממומבאי ומגוג'אראט לישראל, על חשבונו, במטרה לתאם פגישות לחברות הישראליות שיצאו להודו כפמליה העסקית של שר התמ"ת אלי ישי. אחד הנציגים, המחזיק בבעלות על מפעל תרופות, פגש בישראל את שי ירקוני, מנכ"ל טארגט אין, שסיפר לו על החברה: סטארט-אפ ביוטכנולוגי שנוסד לפני ארבע שנים, חולם להיות המנהיג העולמי בפיתוח חלבונים מונחי מטרה שמתבייתים על תאי היעד ומצליחים לרפא אותם. ירקוני הוסיף כי עד היום תרופות מטרה הצליחו אמנם להגיע לתאים החולים ולהתמקם בהם, אבל לא הוכיחו יעילות גבוהה בריפוי. מעין מפתח שנכנס למנעול, אבל לא מצליח באמת לפתוח אותו.



הטכנולוגיה של טארגט אין הרשימה את הנציג ההודי. הדברים התגלגלו לכמעט חתימה על מיזכר הבנות לשיתוף פעולה לאחר שבועיים בלבד של משא ומתן. עכשיו ממתינים במשלחת הישראלית לראות אם חתימה תיערך מחר, לקראת תום ביקורו של ישי בהודו. פרטי ההסכם לא פורסמו, אבל ההערכה במשלחת היא כי החברה ההודית תקבל רישיון לייצור התרופה ותבצע את התהליך באמצעות שותפות עם טארגט אין.



המים מתחממים



לצד הביוטכנולוגיה מתחממים עסקי המים בין הודו לישראל. חברת ארד טכנולוגיות מתמודדת על מכרז בכ-100 מיליון דולר בהודו לקריאת מוני מים מרחוק. יש לה מתחרה רצינית אחת, חברה צרפתית. השתיים החליטו מאחורי הקלעים לשתף פעולה, כדי להבטיח לפחות מחצית מהעסקה. ההבנה בעל פה ביניהם קובעת שאם אחת זוכה, היא נותנת לשנייה חצי מהפרוייקט.



מי שהחליטה למנף את עסקיה באמצעות שר התמ"ת, אלי ישי, המסייר בהודו, היתה חברת גאון אגרו. החברה שהודיעה בתחילת השבוע על הקמת קרן השקעות בחברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיות מים, מסרה אתמול כי היא מקצה מקום למשקיעים הודים ולטכנולוגיות הודיות. הקרן מגייסת 50 מיליון דולר ממשקיעים בישראל ובחו"ל, בהם החברה האם, גאון אחזקות, שמנוהלת על ידי בני גאון. היוזמה היתה של עודד שגיא, מנהל הפיתוח העסקי של גאון אגרו, שהודיע אתמול כי הנהלת הקרן תצרף חמישה משקיעים מהודו שישקיעו מיליון דולר כל אחד בקרן. בנוסף תפתח הקרן את השקעותיה גם לשותפויות בין חברות סטארט-אפ ישראליות והודיות בתחום טכנולוגיית המים.



תחום המים בהודו מעניין גם את תה"ל, מקורות והנדסת התפלה. תה"ל ומקורות מתמודדות יחד במכרז של 150 מיליון דולר להקמת מתקן התפלה בגוג'ראט. גם הנדסת התפלה מתמודדת באותו מכרז נגד חברה זרה.



טכנולוגיית מים, אנרגיה חלופית וביוטכנולוגיה הם מהנושאים שבהם ההודים רוצים יותר מכל לשתף פעולה עם חברות ישראליות. בפגישה שנערכה ביום שלישי בערב בין ישי לעמיתו ההודי, שרי כמאל נאת', הוסכם על הקמת צוות עבודה לקידום הסכם תקינה בין המדינות, שיקדם את שיתוף הפעולה בתחום המים באמצעות היכרות עם מאות תקני טכנולוגיות מים שקיימים בהודו.



עוד הוסכם, כי הודו וישראל יקדמו בתחילת 2007 שיחות לכינון הסכם סחר חופשי ביניהן. ההסכם צפוי להאיץ במידה ניכרת את הסחר ההדדי בין המדינות. נראה כי הודו מעוניינת להאיץ את שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל לא פחות משישראל מעוניינת בכך. בארוחת ערב שערכו שני השרים לאנשי העסקים שהשתתפו בשיחות, הדגיש נאת' כי היה רוצה לראות יותר תוכן כלכלי ביחסי המדינות - אולי רמז לאכזבתו מכך שהוועדה הכלכלית ההודית-ישראלית לא נכנסה עדיין לפעולה במלוא הקיטור. השר ההודי הציע לארגן ביקורים נוספים של משלחות אנשי עסקים ישראלים בהודו.



לידיעת היהלומנים



בשורה ליהלומנים, שהסחר שלהם עם הודו מהווה 60% מהיצוא הישראלי אליה: השר ההודי הודיע לישי כי בכוונתו לפעול להפחתת המכס על יבוא יהלומים להודו, בשיעור של 5%. בינתיים הנושא הסתבך בהודו עם מס הכנסה, אבל הוא צופה שהפתרון יגיע. בנוסף, היהלומנים הישראלים התלוננו על כך שבמכירת יהלומים להודו בקונסיגנציה (כלומר, ההודים יכולים להחזיר מה שלא מכרו ולקבל בחזרה את הכסף) הם נדרשים לשלם מע"מ בגובה של 12.5% מהמכירה; כשההודים מחזירים את הסחורה, הישראלים לא מקבלים בחזרה את המע"מ. השר ההודי אמר, שהנושא נראה לו לא הגיוני ובכוונתו ללמוד אותו.



אולמרט הבטיח



פגישתו של אלי ישי אתמול עם שר המדע והטכנולוגיה של הודו לא היתה קלה. השר ההודי הזכיר לישי, שכאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט היה שר התמ"ת וסגן ראש הממשלה, הוא הבטיח להקים קרן מחקר ופיתוח (מו"פ) דו לאומית עם הודו דוגמת קרן בירד בהשקעה משותפת של 50 מיליון דולר למשך חמש שנים. בהודו ממתינים למימוש ההבטחה, אבל ישי יכול היה רק לומר כי הוא ממתין לאישור משרד האוצר לבקשה לתקצב את הקרן.



אינפוסיס תסייע



בעוד ישי והפמליה העסקית משוטטים במומבאי, גואה ודלהי - עשה מנכ"ל התמ"ת, גבי מימון את המחצית הראשונה של השבוע בלב ההיי-טק ההודי, בבנגלור. מימון נפגש עם נציגי התעשייה הצבאית, אלביט מערכות ואינטל שהקימו חברות בנות בהודו ושמע מהם על הצרות. בראשן, מגבלה של רכש גומלין, שמהווה חסם עיקרי בכניסה להודו. ההודים דורשים 30% רכש גומלין - לעומת 35% שדורשת ישראל - אבל הם גם דורשים לממש אותו בלוח זמנים קצר מאוד - בישראל מאפשרים למשוך אותו על פני שנים - שהחברות מתקשות לעמוד בו. מימון הבטיח לטפל בעניין מול ההודים.



גולת הכותרת של ביקורו בעמק הסיליקון ההודי היתה מפגש עם ראשי חברת התוכנה אינפוסיס, הממוקמת בצמרת חברות התוכנה המקומיות ומתמחה, בין השאר, באינטגרציה של מוצרי תוכנה. מימון הצליח לסכם עם אינפוסיס עקרונית על עריכת "יום טכנולוגי" לחברות ישראליות. כלומר, חברות ישראליות שייבחרו בקפידה בעזרת אנשי מכון היצוא והתמ"ת, על פי תחומי העניין של אינפוסיס, יוזמנו להציג את מוצריהן ביום מרוכז שייערך במרכז אינפוסיס בבנגלור.



כולם רצים להודו, במיוחד האמריקאים. על רקע התחרות הגלובלית סיכם אתמול שאולי כצנלסון, הכלכלן של מכון היצוא: "אם לא נהיה בהודו באופן מאסיווי תוך 3-5 שנים, נפסיד את חלון ההזדמנויות ולא נהיה שם כלל".