משבר התיירות ואובדן נתח שוק מחמירים את מצבה של אל על

מאת זוהר בלומנקרנץ

מועצת המנהלים של אל על, בראשותו של מיכאל לוי, תתכנס מחר כדי לדון באישור הדו"ח הכספי לרבעון השני של 2001 המצביע על הפסד מצטבר של כ-70 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2001. ברבעון השני הפסידה החברה כ-20 מיליון דולר. ההפסד הצפוי בכל שנת 2001 הוא 105 מיליון דולר, ואולם הערכה מעודכנת המבוססת על המצב המסתמן ברבעון השלישי (יולי-ספטמבר), צופה הפסד כספי גבוה עוד יותר.

"אל על נמצאת במצב כלכלי לא טוב", אמר אתמול בכיר בחברה. לדבריו, יולי היה חודש "גרוע במיוחד". הוא המשיך והביע את דאגתו מהמצב בעתיד: "הרבעון השלישי הוא הרבעון שאמור לכסות על מצב מאוזן או הפסדי של הרבעונים האחרים, שכן הכנסות החברה העיקריות הן בתקופת השיא של הקיץ והחגים".

לדבריו, ההכנסות מתנועת הישראלים לחו"ל אינן מכסות על אובדן ההכנסות עקב הירידה הדרסטית בתנועת התיירות לישראל. המצב, להערכתו, יחמיר עוד יותר מיד לאחר החגים ובמשך הרבעון הרביעי, שבו לא תהיה כמעט תנועת ישראלים ותיירים.

על פי תחזית החברה, הרווח ברבעון השלישי היה אמור להגיע ל-20 מיליון דולר. ואולם התחזית כיום היא כי רווח זה לא יתממש, והרבעון השלישי יסתיים בצורה מאוזנת ואולי אף בהפסד של כמיליון דולר. אל על הפסידה 109.4 מיליון דולר ב-2000.

המשבר בחברה הסתמן בתום הרבעון הראשון של 2001. נתוני החברה למחצית הראשונה של 2001 מלמדים כי אל על רשמה ירידה בשיעור של כ-%21 במספר הנוסעים, לעומת המחצית הראשונה של 2000. החברה הטיסה מיליון ו-239 אלף נוסעים במחצית הראשונה של 2001, המהווים נתח של 34.7% מסך 3 מיליון ו-568 אלף הנוסעים בתנועה הבינלאומית בנתב"ג בתקופה זו, לעומת נתח שוק של 36% בתקופה המקבילה ב-2000 - מיליון ו-566 אלף נוסעים.

חברות התעופה הסדירות הזרות תפסו נתח גבוה יותר - 43.2% מתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג במחצית הראשונה של 2001, לעומת נתח שוק של 42.3% במחצית הראשונה של 2000. חברות אלה הטיסו מיליון ו-540 אלף נוסעים בתקופה זו, לעומת מיליון ו-849 מיליון נוסעים בתקופה המקבילה אשתקד. בינואר-יוני 2001 פעלו בנתב"ג 45 חברות תעופה סדירות: אל על ו-44 חברות זרות.

נתח השוק הנמוך יותר של אל על בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג לעומת החברות הסדירות הזרות הוא תוצאה של תחרות שהחריפה לאחר ירידה בתנועת הנוסעים עקב המצב הביטחוני. התחרות באה לידי ביטוי במחירי הטיסות, במיוחד בקווים לאירופה ולארה"ב. אל על אף התלוננה על חברות תעופה אירופיות, כמו לופטהנזה, שהוזילו במיוחד מחירים. אל על רשמה ירידה בשיעור של 12% במספר הטיסות שהפעילה בינואר-יוני 2001, לעומת התקופה המקבילה ב-2000, ואילו החברות הזרות רשמו ירידה של כ-4% בלבד במספר הטיסות בינואר-יוני 2001, לעומת המחצית הראשונה ב-2000.

התחרות על הקו הטראנס-אטלנטי שהוא הקו הרווחי של אל על גרמה אף היא לירידה בנתח השוק של אל על. כך לדוגמה, כניסתה של דלתא איירליינס לקו התעופה ארה"ב-ישראל נגסה בנתח הנוסעים של אל על בקו זה. גורם נוסף הוא מאמצי שיווק אגרסיוויים יותר ואולי אף מוצלחים יותר של חברות התעופה הזרות וההצעות האטרקטוויות יותר מאשר הצעותיה של אל על לטיסות המשך מאירופה ליעדים ארוכי טווח כמו המזרח הרחוק.

שאר תנועת הנוסעים היתה באמצעות חברות השכר הישראליות - ארקיע, ישראייר וסאן דור, חברה הבת של אל על, שהטיסו 296 אלף נוסעים מנתב"ג במחצית הראשונה של 2001 ותפסו נתח של 8.3% מכלל תנועת הנוסעים הבינלאומית מנתב"ג בתקופה זו. חלקן של חברות השכר הזרות הגיע ל-13.8%, והן הטיסו 492 אלף נוסעים בתקופה זו.

בקרב העובדים קיים חשש כי ההנהלה תתקשה לשלם את משכורותיהם החל בספטמבר-אוקטובר. אתמול התקיימה הישיבה השבועית של נציגות העובדים. "אני לא מעלה על דעתי", אמר מזכ"ל נציגות עובדי אל על, מיכאל כוכבי, "כי ההנהלה לא תשלם לנו משכורות".

עובדי החברה, אמר כוכבי, מודעים למצבה הכלכלי של אל על: "לא אנחנו הם אלה שצריכים לתת את הפתרונות. תפקידנו הוא לעבוד, לשמור על זכויות העובדים ועל קיומו של הסכם העבודה. אם ההנהלה תפנה אלינו, נדון בעניין".

הנהלת אל על מודעת אף היא למצב הכלכלי הקשה. מנכ"ל החברה, דוד חרמש, הודיע עוד באפריל על צעדים שאותם מתכוונת ההנהלה לנקוט כחלק מתוכנית הבראה כוללת. התוכנית אמורה להביא לחיסכון חד-פעמי של 50 מיליון דולר. בין השאר, מדובר היה בפרישתם מרצון של 260 מהעובדים; תהליך זה אמור להסתיים בספטמבר 2001. כמו כן הודיע חרמש על הצורך בפיטורים של כ-300 עובדים נוספים, והחל בצעדים לאיתור מקורות כספיים שישמשו לתשלום הפיצויים. מימוש חלק זה של תוכנית ההבראה עדיין לא נראה באופק.

צעד נוסף הוא מכירתם של שמונה מטוסים, שישה מהם מטוסי בואינג מדגם 200-747, שתביא לסגירת צי מטוסים זה, וכן שני מטוסי נוסעים נוספים מדגם בואינג 757; במקומם תצטייד החברה שלושה מטוסים - מטוס נוסעים מדגם בואינג 777 ושני מטוסי מטען מדגם בואינג 400-747. בשלב זה אל על לא מצליחה למכור אף לא שניים ממטוסי המטען מדגם בואינג 200-747.

ממשיכים בהכנות להפרטה

הפרטת אל על היא אחד הפתרונות המוצעים כדי להתמודד עם מצבה הכלכלי הקשה לטווח הארוך. שר התחבורה, אפרים סנה, אמר כי בכוונתו להתחיל בתהליך ההפרטה עד סוף 2001. למרות הצהרתו, ולמרות ההצעה המפורטת להפרטה שהגיש מנהל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס - לא התכנסה עד כה ועדת השרים לענייני הפרטה כדי לדון בעניין.

בענף התעופה קיימים חילוקי דעות בנוגע לכדאיות ההפרטה דווקא במצב של משבר. המתנגדים טוענים כי לנוכח הפסדיה והמשבר הכלכלי שבו נמצאת החברה, אין זה הזמן להפרטה; שכן ערכה בשוק יהיה נמוך יותר. לעומתם, יש הטוענים כי זה הזמן להתחיל בהפרטה מכיוון שמדובר בתהליך שיביא בסופו של דבר מזור לחברה.

אחד העניינים העיקריים הקשורים בהפרטה הוא אי פעילותה של אל על בשבת ובמועדי ישראל. אף שלהלכה אל על אינה מפעילה טיסות בשבתות ובחגים, למעשה, מטוסיה טסים בשבתות ובחגים באמצעות החברה