בקרן המטבע לא שמעו על מונופול הבנקים בישראל

מאת עמית שרביט

ביטוח פיקדונות, אימוץ חוק בנק ישראל החדש והמשך הרפורמה בשוק הפנסיוני בישראל שהתחילה באמצע שנות ה-90 - אלה הם חלק מהעניינים אליהם התייחסו כלכלני קרן המטבע הבינלאומי, שביקרו בישראל באחרונה ופירסמו מחקר על המשק הישראלי. צוות הקרן נפגש עם אנשי בנק ישראל, האוצר, וכן עם גופים ואנשים, כגון הממונה על ההגבלים העסקיים, ובחן סוגיות במגזר הפיננסי בישראל.

הצוות קובע כי התפתחות השווקים הפיננסיים אינה מאוזנת מספיק בגלל התפקיד שממלאת המדינה על ידי הנפקת אג"ח ייעודיות. גם ההתפתחות בשוק ההון אינה מאוזנת: בעוד ששוק המניות והנגזרות פעיל, שוק האג"ח הקונצרניות כמעט שאינו קיים.

בניגוד לסברה הרווחת בציבור, טוענים אנשי הקרן כי לבנקים אין כוח מונופוליסיטי, וכי שולי הרווח של הבנקים נמוכים ומצטמצמים בהדרגה. לפיכך, הם מאמינים כי הגבלות שמוטלות על הבנקים על ידי הרגולטור ורשויות הפיקוח, שלא לצורכי זהירות, אינן הכרחיות.

כלכלני הקרן ממליצים לפתח את שוק הריפו. התפתחות שוק זה, שעשויה להגביר את התחרות מול המערכת הבנקאות, ולאפשר לגופים מוסדיים ניהול אופטימלי יותר של תיק הנכסים, להוזיל את הריבית בעבור הלווים ולהעלות את הריבית בעבור המלווים (המפקידים).

כלכלני קרן המטבע אומרים כי הריכוזיות והשליטה של הבנקים בשווקים הפיננסיים גדולה, והנוכחות של הבנקים הזרים אינה מורגשת. רק סיטי בנק הפועל בתחום הקמעוני ו-HSBC הפועל בתחום העסקי, פתחו סניפים בישראל. עם זאת, הבנקים הזרים אינם ממהרים לפתח את הפעילות שלהם בישראל, וזאת בניגוד להכרזות, לדוגמה, של סיטיבנק בעבר.

בקרן המטבע טוענים כי יש ליצור תנאים להסרת המכשולים להתפתחות מוצרים פיננסיים נוספים. כך לדוגמה, הכניסה של הבנקים הזרים יכולה לתרום להתפתחות המערכת. בנוסף, מדברים בקרן המטבע על שינוי בשיטת המס. השינוי יתייחס לרמת החיסכון במשק. כלומר, לרמת ההשקעה שתתמוך בצמיחה העתידית והתפתחות הסקטור המגזר הפיננסי.

בקרן המטבע כאמור מציינים כי שולי הרווח של מערכת הבנקאות הצטמצמו מאוד בשנים האחרונות והם נמוכים בהשוואה למדינות מערביות אחרות. לפיכך, הם מעריכים כי תוואי הרווחיות היורדת תאלץ את המערכת לאמץ מגמה של מיזוגים ורכישות מזה והיווצרות של כמה קבוצות בנקאיות גדולות מזה.

אנליסטים ובכירים במערכת הבנקאות מעריכים כי היווצרות שלוש קבוצות גדולות הוא תסריט אפשרי במערכת המקומית. הקבוצות יתרכזו סביב בנק הפועלים , בנק וקבוצה נוספת.

ייתכן כי בנק זר שירצה לפעול בישראל בשוק יעדיף לעשות זאת על ידי רכישת בנק בינוני, לדוגמה סיטי בנק ובנק המזרחי . משפחת עופר, שהיא מבעלות השליטה במזרחי, אף פנתה בעבר לראשי סיטי בישראל וניסצה לעניין אותם ברכישת אחזקותיהם בבנק.

"תהליך של קונסולידציה הוא הכרחי, או לחלופין יציאה של שחקנים קטנים ופחות יעילים מהמערכת", אומרים כלכלני הצוות. רשויות הפיקוח מודאגות באופן מסורתי מהיווצרות קבוצות גדולות מדי שירכזו בידיהן כוח רב מדי. עם זאת, הם מציינים כי הרשויות ייאלצו לתמוך במגמה של יציאת השחקנים הקטנים מהמערכת.

הצוות לא מצא שום עדות לחולשה במערכת הבנקאות שיכולה לגרום להתמוטטותה. לבנקים בישראל יש כרית הון מספקת במובני ועדת בזל (שקבעה קריטריונים למערכות הבנקאות במדינות המפותחות) לפצות על הפסדים אפשריים כתוצאה מסיכוני השוק: אינפלציה, מט"ח וסיכוני ריבית. עם זאת, הצוות סבור כי הערכת סיכוני האשראי של הבנקים אינה מפותחת מספיק.