ש"ס פועלת להעברת מאות מיליוני שקלים לחינוך הדתי

מאת אור קשתי ויאיר אטינגר



ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון היום (ראשון) בהצעת חוק של השר משולם נהרי מסיעת ש"ס, שלפיה יחויבו הרשויות המקומיות לממן בתי ספר השייכים לזרם החינוך "המוכר שאינו רשמי" באותה מידה שתומך בהם משרד החינוך. משמעות ההצעה היא תוספת תקציבית ניכרת לבתי ספר אלה - שרובם חרדיים - כ-400 מיליון שקל בשנה לפי הערכות במרכז השלטון המקומי. חלקו של החינוך החרדי הגיע בשנת הלימודים הנוכחית ל-20% מכלל התלמידים היהודים.



לדברי נהרי, "ש"ס לא תתפשר על מתן שוויון לבתי הספר של החינוך המוכר שאינו רשמי. אנחנו נעמוד על כך, עד כדי אי תמיכה בתקציב המדינה". במשרד החינוך ובמרכז השלטון המקומי ציינו, כי לא נקבעה התוספת שיקבלו הרשויות ממשרד האוצר לשם השוואת התמיכה בבתי הספר החרדיים, אם בכלל.



על פי הוראת היועץ המשפטי, מני מזוז, לא תתקיים הצבעה על ההצעה עד שיקבל הבהרות ממשרדי הממשלה ומהשלטון המקומי ביחס לעלות החוק ולהשלכות של יישומו על כלל מערכת החינוך.



הצעת החוק, שהגיעה לידי "הארץ", מבקשת לתקן את "חוק החינוך הממלכתי" מ-1953, כך שייקבע כי הרשות המקומית תחיל את אותם סדרים, תנאים ושיעורי תקצוב של מוסד חינוך רשמי גם על מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, הפועל בתחומה. הרוב המכריע מבין תלמידי "האגף המוכר שאינו רשמי" הם חרדים, וחלקם הקטן לומד בבתי ספר דמוקרטיים או התארגנויות פרטיות אחרות. כ-210 אלף תלמידים בבתי ספר של החינוך הלא רשמי עתידים ליהנות מהתיקון המוצע.



בעבור מגישי הצעת החוק, ההצדקה לשינוי "חוק החינוך הממלכתי" היא ראשית הזינוק במספר התלמידים הלומדים בבתי ספר השייכים ל"אגף המוכר שאינו רשמי": מכ-100 אלף תלמידים ב-1995 לכ-211 אלף בשנת הלימודים הנוכחית. בעוד חלקו של החינוך הממלכתי (חינוך מוכר ורשמי) מתוך כלל התלמידים היהודים, קטן מכ-70% ל-61.5%, עלה שיעור התלמידים השייכים ל"אגף שאינו רשמי" מכ-10% ל-20%. מבין תלמידי בתי הספר היסודיים, שיעור החינוך הממלכתי קטן עוד יותר, ועומד על 55% בלבד.



תקציב הפעלת בתי הספר הרשמיים מתחלק בין משרד החינוך, המממן כ-75% מהתקציב, רובו למימון שכר המורים, לבין הרשות המקומית המממנת כ-25%, בעיקר תשתיות ואחזקה. שיעור ההשתתפות של משרד החינוך בהפעלת בית ספר מוכר שאינו רשמי נע בין 55% ל-100%, בהתאם להשתייכות הארגונית - תלמידי "מעיין החינוך התורני" של ש"ס ו"החינוך העצמאי" של אגודת ישראל מקבלים מימון מלא.



לעומת זאת, נכתב בהצעת החוק, "נוהגת כל רשות מקומית מנהג מקומי לעניין זה: יש רשויות המשתתפות בעלות בהיקף משמעותי, אחרות משתתפות בהיקף כספי סמלי, ויש רשויות מקומיות רבות אחרות, המבכרות שלא להשתתף כלל בעלות הפעלתו של בית ספר מוכר שאינו רשמי". לדברי יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, "לא מדובר רק על המסגרות החרדיות אלא על מאות מסגרות פרטיות, שצצו במדינת ישראל כפטריות אחרי הגשם. מדובר במאות מיליוני שקלים, ואין בידי הרשויות אמצעים למימון חינוך פרטי במדינה". הרשויות המקומיות מעבירות מדי שנה כ-2.8 מיליארד שקלים לטובת חינוך. על פי הערכת מרכז השלטון המקומי, משמעות התיקון ב"חוק החינוך הממלכתי" היא תוספת של כ-400 מיליון שקל בשנה, שבלעדיה, ייפגעו בהכרח התקציבים של בתי הספר הרשמיים.



לדברי גורם נוסף, התיקון יביא ל"הפניית משאבים גדולה לבתי הספר החרדיים, שרק תעודד בריחה נוספת של ילדים מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. גם אם יימצא בסופו של דבר הכסף הדרוש, יש כאן שאלה עקרונית: הפיקוח הממלכתי על בתי הספר החרדיים כמעט ולא קיים, וכעת מציעים להגדיל להם את התקציב. אלה מוסדות חינוך שלא מחנכים לעבודה או לשירות בצבא. בגלל הסכמים פוליטיים בין ש"ס ל'קדימה'".



במשרד החינוך עוקבים מקרוב אחרי הצעת החוק של נהרי. "זו לא 'השוואת תנאים' בין החינוך החרדי לחינוך הרשמי אלא 'העדפת תנאים'", אומר גורם בכיר במשרד השותף בדיונים. "בין כה וכה רוב המוסדות החרדיים כיום מקבלים מימון מלא מהמשרד, וכעת הם רוצים שגם הרשויות המקומיות יפעלו כך. החינוך הרשמי אמור היה ליהנות מהעדפה, אבל בפועל חל בו כרסום גדול. אם למשרד האוצר יש פתאום כסף מיותר, למה לא להציל באמצעותו את החינוך הממלכתי?"



לדברי שרת החינוך, יולי תמיר, "הנושא מחייב דיון עמוק, ובלי פיצוי לרשויות המקומיות הוא לא יתממש. ברגע שנדע שיש מקור תקציבי - נדון בכל השאלות". יש לציין כי בהצעת תקציב משרד החינוך לשנת 2007, כבר ניהנות רשתות החינוך החרדיות מתוספת של כ-54 מיליון שקלים.