התרגום למספרים של התמקדות רז שטיינמץ בהיי-טק: אמפל עברה מרווח להפסד של 3.8 מ' ד' ברבעון השני

מצבה של חברת ההחזקות אמפל כפי שעולה מתוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה משקף בצורה טובה את המשבר בזירת הסטארט אפים המבטיחים ואת החולשה המתמשכת בסקטור ההיי-טק הפרטי והציבורי.

חברת ההחזקות אמפל ביצעה בשנים האחרונות שינוי במיקוד ההחזקות שלה, ובכל הזדמנות אמר רז שטיינמץ, נשיא ומנכ"ל החברה, כי היציאה של החברה ממיזמי הנדל"ן וההתמקדות בהיי-טק - ובעיקר זה הישראלי - היא המהלך שיוביל את החברה לימים טובים יותר.

אך ייתכן כי העובדה שהחברה עדיין לא יצאה לחלוטין מעסקי הכלכלה הישנה והנדל"ן משחקת דווקא לטובתה (לאמפל יש היום החזקות במבני תעשיה (5.2%) ובאופיר החזקות (42.5%)), שכן דווקא ההשקעות בחברות ההיי-טק, שבשנה שעברה נראו כטומנות בחובן הבטחה גדולה, עדיין לא הצליחו לתרגם חלומות למעשים.

אמפל שבה להפסדים

אמפל דיווחה אתמול בלילה כי הפסדיה לרבעון השני הסתכמו ב-3.8 מיליון דולר - וזאת בהשוואה לרווח של 7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ורווח של 360 אלף דולר ברבעון הראשון של 2001. מקורם של ההפסדים בעיקר בהשקעות שביצעה החברה בסטארט אפים, ובנוסף, בעקבות מחיקות גם בחברות ציבוריות בהן היא מושקעת.

הירידה בשורת הרווח פוצתה במעט על ידי רווח הון ממכירת נכסי נדל"ן שהסתכם ב-2.1 מיליון דולר או ב-1.6 מיליון דולר לאחר מס. גם בשורת ההכנסות החברה רשמה הרעה, שעה שאלה הסתכמו ב-6.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2001 - ירידה דרמטית של 70% מהכנסות הרבעון המקביל וירידה חדה לא פחות, של 47% מהרבעון הקודם. אמפל זוכה בהכנסות כתוצאה מהחברות הבנות שלה שנמצאות בבעלות מלאה, ומקורן בעיקר בדיווידנדים ושכר דירה.

במצב הנוכחי בשוק, חלון ההנפקות בבורסות בחו"ל נאטם כמעט כליל, וכל אותן חברות מבטיחות שבשנה שעברה אמפל "כמעט" והגיעה איתן לכדי אקזיט, נאלצו למשוך תשקיפים או להקפיא את כוונות ההנפקה - כמו אקזקט וסמארטלינק.

הסטארט אפים לא מספקים את הסחורה. בינתיים

בשלב זה, רובן ככולן של חברות הסטארט אפ המבטיחות בהן השקיעה אמפל לא הצליחו לספק את הסחורה, כולל הציבוריות מעבר לים. וכאן יש רשימה לא קצרה הכוללת את בריזקום ופלוור , שהפכו לאלווריון (סימול ALVR), חברת אראל תקשורת , קומפיוג'ן וצורן .

גם הציבוריות בארץ לא היו מקור לנחמה עבור אמפל, והצניחה של 97% במניית זאבי מחשבים בחצי השנה האחרונה, תורגמה אצלה ודאי למחיקה חשבונאית ברבעון השני של השנה, וזאת כדי להתאים את שווי השוק שלה לשווי בספרים.

אולם החזקה אחת של אמפל היא המקור שלה לגאווה כיום, וזאת למרות שהיא נאלצת לרשום הוצאות מימון גבוהות בגינה מבלי להציג מנגד הכנסות. מדובר בהחזקה של 25% בחברת הסלולר הרביעית בישראל - המירס.

לפי ההסכם עם מוטורולה (סימול MOT) המחזיקה ב-66.7% מחברת המירס, אמפל אמורה לקבל דיווידנד שנתי מההכנסות של מירס, ובמידה וזו אינה רווחית - ממש כפי שקורה היום - מוטורולה אמורה לייצר עבור אמפל הכנסה קבועה ששוויה הכולל הוא 39 מיליון דולר לאורך 5 שנים. בהנחה שמירס לא תהפוך לרווחית עד סוף השנה, אמפל תזכה לקבל 7.2 מיליון דולר בסוף השנה, כך שניתן לצפות לתוספת מזומנים נאה לרבעון הרביעי.

המניה שבה לרמות של 5 ד'

בחודשים האחרונים אמפל לא הודיעה על השקעות חדשות משמעותיות, פרט לכניסה לסיבוב גיוס נוסף באקזקט. נראה, כי התקופה הקשה בה חברות מבצעות פעמים רבות Down Rounds אינה בהכרח האווירה האופטימלית עבור חברת השקעות שמעוניינת להשקיע מעט כסף ככל האפשר תמורת שווי גבוה.

כיום, נכסיה הכוללים של חברת אמפל מסתכמים בכ-405.8 מיליון דולר - ירידה של 16 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם - והונה העצמי ב-154.4 מיליון דולר, לעומת 155.9 מיליון דולר בסיומו של הרבעון הראשון של השנה.

הירידה בהיקף המכירות של אמפל מלווה גם בירידה במניה. עם תחילת מהלך ההשקעות של אמפל בהיי-טק המניה החלה לעלות מהרמות הנמוכות בהן דישדשה תקופה ארוכה, והצליחה אף להמריא לרמות של כ-30 דולר, אולם בתקופה האחרונה היא שבה לדשדש סביב קו 5 הדולרים המשקף לחברת ההחזקות שווי של פחות מ-100 מיליון דולר.