כל רצונו של דודו טופז היה להאדיר את שמו ולגרוף רווחים; הוא לא פעל לקידום פרויקט הדודולנד - כך טוענת חברת פרץ בוני הנגב בכתב הגנה שהגישה בתשובה לתביעה בסכום 5 מיליון שקל שהגיש נגדה דודו טופז.
תביעתו של טופז הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב לפני כחודש, ונטען בה כי בניגוד להסכם בין הצדדים - בעניין הקמת מרכז מסחרי ופארק שעשועים בשם דודולנד בדימונה - החברה החלה לדחוק את רגליו מהפרויקט ואף לא יידעה אותו שתוכנית הבנייה אושרה.
לטענת החברה בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עוה"ד אמיתי ארליך ושלומי הלר, התביעה נגדה משוללת בסיס והיא כוללת מיחזור לא מוצלח של טענות שהעלה נגדה בתביעה אחרת שהגיש לבית משפט השלום, שעניינה פגיעה בשמו הטוב. כתב ההגנה רווי בטענות קשות נגד טופז, בו הוא מתואר כרודף פרסום, שניסה לשוות לפארק הדודולנד חזות של פרויקט למען ילדי דימונה, בעוד שבפועל כל מעייניו של טופז היו להאדרת שמו ולגריפת רווחים מהפרויקט.
התעסק בקנקן
לפי כתב ההגנה, החברה רכשה שטח של 110 דונם להקמת מרכז מסחרי בנגב. בעקבות פגישה שהתקיימה בין טופז לבין מנכ"ל החברה, אייל פרץ, הציע טופז לפרץ לעזור לו להקים את מה שהוא הציג כחלומו משכבר הימים - להקים פארק שעשועים לילדי הנגב.
בפועל, טוענת החברה, טופז עסק רק בקנקן ולא בתוכנו. הוא דרש כי פארק השעשועים ייקרא על שמו, תבע לקבל 30% מרווחיו, זנח את ההצהרות בדבר דאגה לרווחת ילדי הדרום ועמד על כך שחלקו ברווחים יועבר אליו ולא לקרן שתוקם לצורך אותם ילדים. בנוסף, הוא ביקש לשלב את ילדיו ברווחי הפארק ובניהולו תמורת תשלום שכר.
לטענת החברה, היא נענתה להפצרותיו של טופז לקיים טקס הנחת אבן פינה גרנדיוזי לפרויקט, ואף השקיעה בכך כספים רבים, אלא שבשל התבטאויות של טופז בטרם הטקס, התקיימה הפגנה נגדו בכניסה לאירוע, דבר שגרם נזקי תדמית קשים.
לטענת החברה טופז לא עשה דבר לקידום הפרויקט או לגיוס כספים אליו. תחת זאת, נטען, הוא עסק בשאלה "מה יכתבו עליו בקשר לפרויקט". "בדיעבד מתברר כי התובע הוליך שולל את הנתבעת, בהציגו עצמו כאלטרואיסט המבקש לתרום למען החברה בישראל, שעה שבפועל כל רצונו של התובע היה להאדיר את שמו לגרוף אהדה ורווחים", נאמר בכתב ההגנה.