"אין כרגע סימנים המצביעים על כך שאנחנו חוזרים לימי הבועה", כך סבור גיל פורר, מנהל תחום ההון סיכון בארנסט אנד יאנג העולמית. פורר אמר את הדברים בעקבות סקר שפורסם השבוע, הקובע כי השקעות ההון סיכון יגיעו לשיא של חמש שנים ב-2006. לפי הדו"ח של ארנסט אנד יאנג ו-VentureOne של דאו ג'ונס, היקף השקעות הון הסיכון בעולם צפוי להיות גבוה מ-32 מיליארד דולר - ההיקף הגבוה ביותר מאז 2001, ימי הבועה, אז עמד על 51.22 מיליארד דולר.
למרות הגידול בהשקעות ברחבי העולם, היקף ההשקעות בישראל שומר בשנה הנוכחית על מגמה זהה לזו של השנה החולפת - 1.5 מיליארד דולר המושקעים בחברות סטארט אפ מקומיות. עם זאת, גם בישראל ישנה מגמה קבועה של עלייה בהשקעות בחמש השנים האחרונות.
"הטרנד הכללי בעולם הוא עלייה בהשקעות ההון סיכון בחמש השנים האחרונות. האם זה יחזור למספרים של שנת 2001? אי אפשר לדעת. סביר להניח שגם בשנה הבאה יחול גידול בהשקעות הון סיכון, אבל כרגע לא ברור האם מדובר בגידול משמעותי", מסביר פורר בראיון ל-TheMarker.
פורר מצביע על מספר גורמים מרכזיים אשר תרמו לגידול בהיקף השקעות ההון סיכון בשנה הנוכחית. אחת הסיבות הבולטות לגידול בהיקף ההשקעה - במיוחד בחברות בשלבים מוקדמים - הוא פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום ה-web2.0, בתחום הקלינטק ובתעשיית הביוטכנולוגיה. תחומים אלה קיבלו תנופה הן בשווקים בוגרים והן בשווקים מתעוררים.
לדבריו, סיבה מרכזית נוספת היא הגידול בצורך במשאבים פיננסים של החברות המגובות בהון סיכון. הגידול בצורך למשאבים פיננסים נובע מכך שפרק הזמן הממוצע - מהקמת חברה עד לאקזיט - התארך בשנים האחרונות. במקביל, הצורך בהקמת מערך תפעול גלובלי לחברות, מתבקש היום בשלבים מוקדמים הרבה יותר, בגלל התרחבות התחרות הגלובלית, ואף הוא מצריך שימוש במשאבים פיננסים מרובים.
"יו טיוב היתה עסקה חריגה"
פורר מבהיר כי למרות דוגמאות כגון עסקת יו טיוב-גוגל ב-1.6 מיליארד דולר, והשמועות העקשניות סביב מכירת חברת הסטארט אפ מטהקפה תמורת 200-300 מיליון דולר - לא ניתן לומר כי חזרנו לימי הבועה. "יו טיוב היתה עסקה חריגה. תנסה לספור לי עשר עסקות כאלו? אי אפשר. בימי הבועה היו רכישות שכאלו על ימין ועל שמאל, כמו גם הנפקות. אלו חריגים וזה לא מצביע על טרנד".
פורר מציין כי ישנן מספר סיבות לכך שאיננו מצויים כיום בבועה: "משקיעים ויזמים למדו והסיקו מסקנות מאז הימים ההם. קרנות למדו לבחון השקעות, לבצע כמו שצריך הליך דיו דיליג'נס (הליך בחינת השקעות בחברות סטארט אפ, ג.ג) ולהחליט בתבונה כמה להשקיע בהתאם לרמת הצפי מהאקזיט. גם הטכנולוגיה היום יותר איכותית - לא מדובר בשני יזמים שמנסים למכור אוכל לכלבים דרך האינטרנט".
בנוגע לישראל, פורר סבור ששוק ההון סיכון הקיים מתנהג כשוק משוכלל ובוגר. הוא סבור שאחד האתגרים הגדולים הוא במציאת הנוסחה הנכונה להתמודדות עם הגלובליזציה של ההון סיכון. "ההתעוררות של סין ושל הודו משנה את חוקי המשחק. חברות ישראליות צריכות להבין שבמשחק ההשקעות משתלבות סין, הודו ואירופה; כבר לא מדובר רק בישראל ובארה"ב. החברות הישראליות צריכות לנצל את הכוח האנושי ואת המהנדסים בהודו ובסין לטובתן. עליהן ליצור שיתופי פעולה, ולבדוק איך מספר הצרכנים הגבוה במזרח משנה את התמונה".