פרופ' דן פלד: "תקציב הביטחון הוא 50 מיליארד שקל, אבל עלות הביטחון מגיעה ל-120 מיליארד שקל"

במלאות שלוש שנים לתוכנית המחקר "כלכלת הביטחון הלאומי" (Economics of National Security), יערוך היום מוסד שמואל נאמן כנס רב-חשיבות שיעסוק ב"ביטחון לאומי או כלכלת ביטחון?" במלון דניאל בהרצליה. דן מרידור ירצה על "תפישת הביטחון הלאומי". המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין, ידבר על עלות-תועלת והתיעלות כלכלית בהוצאות הביטחון. פרופסור ואלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, ירצה על קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון ואלוף (מיל.) עוזי דיין ידבר על ביטחון צבאי וחברתי ותקציב הביטחון.



פרופ' דן פלד, ראש התוכנית לכלכלת הביטחון הלאומי, מספר כי התוכנית קמה מתוך רצון לחקור את קשרי הגומלין החזקים בין כלכלה לביטחון. להקמת התוכנית תרמה המציאות המפתיעה של מספר קטן מאוד של חוקרים ומחקרים בישראל בתחום כלכלת הביטחון. התוכנית שמה לעצמה למטרה לחקור את העלות הכוללת של הביטחון למדינת ישראל, כשהעלות הכוללת היא לא רק תקציב הביטחון, כפי שהוא מופיע בספרי התקציב. וכידוע, גם בתקציב המדינה רב הנסתר על הגלוי כשמדובר בביטחון.



התוכנית פועלת בטכניון בחיפה, במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, ומעודדת כתיבת מחקרים אקדמים על ידי חוקרים בעלי תארים מתקדמים (התוכנית מחלקת מלגות של 25-40 אלף שקל לחוקר). אנשיה מתכנסים אחת לחודש לשמיעת הרצאות ותוצאות מחקרים, ולדיונים בנושאים רלוונטיים.



בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עוזי דיין. ראש התוכנית, פלד, סיים תואר ראשון ושני בכלכלה וניהול בטכניון בחיפה. את הדוקטורט עשה באוניברסיטת מינסוטה. הוא לימד שלוש שנים באוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב, בפקולטה לכלכלה בטכניון, ומאז 99' הוא איש סגל בכיר באוניברסיטת חיפה.



פרופ' פלד אומר כי "הרעיון להקים תוכנית לכלכלת ביטחון היה של זלמן שיפר, לשעבר איש המועצה לביטחון לאומי. מוסד נאמן אימץ את היוזמה. קיימים קשרי גומלין חזקים, בכל מדינה, בין כלכלה לביטחון. בישראל הקשרים האלה מובהקים במיוחד. ברור מאוד, מצד אחד, שהעדר ביטחון משפיע חזק מאוד על הכלכלה, וכי מצד שני לכלכלה חלשה השלכות שעלולות להיות מרחיקות לכת על הביטחון.



"החלטות הממשלה משפיעות לשני הכיוונים. לא ברור, גם לא לחוקרים, עד כמה השיקול הכלכלי נלקח בחשבון במערכת הביטחונית - במלחמת לבנון, למשל, כשירו פגזים על החיזבאללה. המכון שלנו מתמקד ביחסי הגומלין כלכלה-ביטחון, גם כדי להפוך את הנושאים האלה לשקופים יותר לציבור, וגם כדי להראות לקובעי המדיניות בצבא ובמערכת האזרחית את תגי המחיר, בעקבות מחקרים. היחסים שלנו עם מערכת הביטחון ידעו עליות ומורדות".



אובדן של מיליארדי שקלים בשנה



בכנס היום יעלו לדיון עניינים כמו עלות המצב הביטחוני, כמה עולה חוסר ביטחון וכמה עולה להתגונן מחוסר הביטחון. פלד: "בשאלה הבסיסית של כמה עולה לנו הביטחון הכולל, יש לנו תשובה ברורה לשלושה מרכיבים - היקף תקציב הביטחון בשקלים, עלות הסיוע האמריקאי, ואחרי המחקר שעשתה ליאורה מרידור ב-94' אנחנו יודעים גם כמה תוצר הולך לאיבוד כתוצאה משירות החובה (1.6%). מרכיב נוסף שקיים ועלותו המדויקת לא ידועה הוא עלות המילואים למשק. מרגע שהטילו את עלות המילואים על צה"ל ראו יפה מאוד כיצד המרכיב הזה פוחת.



"ואולם, לביטחון יש הרבה עלויות נוספות. למשל, השלכות האינתיפאדה על תוצר המשק. לכולם ברור כי האינתיפאדה פגעה בתוצר, אבל כמה פגעה, זה לא ברור. זה נושא שקשה לבודד אותו. באינתיפאדה השנייה (2000-2003), ירד תוצר ההיי-טק בעולם כולו ("משבר הבועה"). שאלה מענינת היא בכמה מירידת ההיי-טק בישראל אשמה האינתיפאדה ובכמה המצב הגלובלי. לניתוח הבעיה, בנה דותן פרסיץ מודל סינתטי של אגד מדינות שדומה מאוד למשק הישראלי. המסקנה שלו, שתוצג בכנס, היא שהמשק הפסיד בשל האינתיפאדה 8.6% תוצר".



ומלבד האינתיפאדה?



"למצב הביטחוני יש עלויות כלכליות גדולות נוספות. אלמלא שירות החובה תוצר המשק, בהערכה שמרנית, היה גדל ב-8-9 מיליארד שקל. למספר הזה יש להוסיף את אובדן התוצר למשק בשל המגזר הערבי - החלק של ערביי ישראל בתוצר נמוך מהפוטנציאל של ציבור גדול זה. בהערכה מאוד שמרנית (עוד 10,000 דולר למועסק בשנה) מדובר באובדן של 9 מיליארד שקל תוצר. המשק מפסיד תוצר גם בשל מרכיבים כמו התנחלויות. המצב הביטחוני פוגע בתיירות, והרשימה ארוכה. הסטת הכספים לביטחון נעשת על חשבון תקציבים לחינוך, בריאות ורווחה - כלומר היא פוגעת בחלשים. יש לזה תג מחיר כלכלי. הצמרת הביטחונית לא מייחסת חשיבות לכל הנושאים האלה. העלות הגבוהה של הביטחון בישראל באה על חשבון תקציבים שבמדינות אחרות היו הולכים ליעדים אחרים. אזרחי המדינה, קובעי המדיניות, וקובעי המדיניות הביטחונית חייבים להיות מודעים לכל המספרים. ואחרי כן שיקבלו את ההחלטות.



"שני חוקרים באוניברסיטה העברית, אריק גולד ועומר מואב, פירסמו באחרונה מחקר על בריחת מוחות מישראל. לא מן הנמנע כי גם המצב הביטחוני תורם לבריחה, בפערי השכר, בחוסר רצון לשאת בנטל הביטחון (מילואים). לבריחת המוחות יש תג מחיר. זלמן שיפר ועמי אורן יציגו בכנס את העלות הכוללת של שימושי הקרקע שבשימוש הצבא (בסיסים, שטחי אימונים ושטחי אש).



"כשאני מסכם את כל מחירי מרכיבי הביטחון אני מגיע למסקנה כי עלות הביטחון למדינת ישראל שווה לכ-20% מתוצר המשק, שהם יותר מ-120 מיליארד שקל בשנה, כשעלות תקציב צה"ל לבד היא יותר מ-50 מיליארד שקל".