בית המשפט העליון מחזיר לדיון את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד אלביט הדמיה

בית המשפט העליון, בהרכב של 3 שופטים ובראשות הנשיא בדימוס, אהרון ברק, קיבל את ערעורן של אי.בי.אי קרנות נאמנות, איפקס קרנות נאמנות וגמול סהר שירותי בורסה, על החלטה של שופט בית המשפט המחוזי לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, משנת 2000.



שלוש החברות לניהול קרנות נאמנות עירערו על החלטתו של לינדנשטראוס, שמשמש כיום כמבקר המדינה, למחוק על הסף את הבקשה שהגישו לאשר תביעה שלהן כלפי כתביעה יצוגית.

שלוש החברות לניהול קרנות נאמנות, היו בעלות מניות מיעוט בחברת אלסינט, כיום חברה בת של אלביט הדמיה. החברות טענו כי סבלו מקיפוח קיצוני ומתמשך שהסב להן נזק כספי כבד. לינדנשטראוס קיבל ב-2000 את בקשתה של אלביט הדמיה למחוק על הסף את הבקשה לאשר את התביעה כיצוגית. הוא קבע שחוק ניירות ערך, הדן בתביעות יצוגיות, אינו חל על אלסינט, משום שהיא נסחרת בבורסה של ניו יורק, וכן משום שהסדר של הגשת תובענה יצוגית, הקבוע בחוק החברות, אינו חל על הבקשה להגיש תביעה ייצוגית נגד אלסינט. זאת, משום שהחוק נכנס לתוקפו בפברואר 2000 - 3 חודשים לאחר שאי.בי.אי, איפקס וגמול סהר הגישו את הבקשה.



נשיא בית המשפט בדימוס, אהרון ברק, קבע בפסק דינו כי חוק תובענות יצוגיות חל על עילות שנוצרו לפני כניסתו לתוקף, וציין שהוראת המעבר הקבועה בסעיף 45(ב) לחוק, קובעת מפורשות שהחוק חל על בקשות לאישור תובענה יצוגית ועל תובענות יצוגיות שהיו תלויות ועומדות בפני בית המשפט ביום פרסומו של החוק.



ברק ציין כי בית המשפט אינו מביע עמדה בשאלה האם אכן אלביט הדמיה ואלסינט אכן קיפחו את בעלי מניות המיעוט. ברק אמר כי הוא נוטה לדיעה שגם לפי ההסדר בחוק ניירות ערך, ניתן היה להגיש תובענה יצוגית כנגד חברה ישראלית, גם אם מניותיה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל.



התוצאה מהחלטתו של ברק היא שהבקשה לאישור תביעה יצוגית כנגד החברות, שבשליטת מוטי זיסר, חוזרת לנקודת ההתחלה, 7 שנים לאחר שהוגשה. עו"ד נירה להב ממשרד להב ליטבק, עבאדי ושות', ייצגה את אי.בי.אי קרנות נאמנות, איפקס קרנות נאמנות וגמול סהר שירותי בורסה, ועורכי הדין זאב שרף וצבי אגמון ייצגו את אלסינט ואלביט הדמיה, בהתאמה.



» לא מספיקים להתעדכן בחדשות? ל-TheMarker יש את הפתרון