שלמה בן צבי מבקש לעכב את הליכים בעניין החינמון "ישראלי" ולהעבירם לבוררות

שלמה בן צבי הגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים, בתביעה שהגיש נגדו שלדון אדלסון בעניין החינמון "ישראלי", בסך כ-11 מיליון שקל. בן צבי טוען כי בין החברות שמחזיקות בעיתון קיים הסכם בוררות, ועל כן על התביעה להתברר בפני בורר. לטענת בן צבי, באמצעות עוה"ד אייל רוזובסקי וערן שמעוני, על פי ההסכם שבין קבוצת הירש מדיה שבבעלותו לחברת ניוזקו שבבעלות אלדסון, זהות הבורר אמורה להיקבע על ידי משרד רואי החשבון סומך-חייקין, והוא מבקש מבית המשפט להורות על העברת ההתדיינות בין הצדדים למסלול זה.



בן צבי טוען כי הירש מדיה פנתה לניוזקו בדרישה לקיים את הסכם הבוררות, אך האחרונה דחתה את הדרישה בטענה שהסכם הבוררות הוא רק בין שתי החברות, בעוד שהתביעה הוגשה גם נגד נתבעים נוספים, ביניהם בן צבי עצמו. כמו כן טוענת ניוזקו, שמאחר שהטענות המועלות על ידה נגד הירש מדיה הן טענות חמורות של מרמה, לא ראוי כי טענות אלה יתבררו במחשכים של הליך בוררות.



בבקשה, דוחה הירש מדיה את טענות ניוזקו מכל וכל. לטענתה, הבעיה של כפיית הליך בוררות על מי שאינו צד להסכם לעריכת בוררות, אינה מתקיימת במקרה זה, שכן כל הנתבעים הסכימו ומסכימים לניהול בוררות. בנוסף, העובדה שניוזקו צירפה לתביעה נתבעים אחרים שאינם צד להסכם לעריכת בוררות, אינה יכולה להוות נימוק לזכותה שלא לפנות לבוררות. לבסוף, טוענת הירש מדיה, כי הטענות החמורות בדבר מרמה הועלו על ידי ניוזקו עצמה, ולכן על פי הפסיקה, הן לא יכולות לשמש בפיה כנימוק להימנע מבוררות.



עוד היא טוענת כי ההלכה שקובעת שהאשמות חמורות ראוי שיידונו באופן גלוי בבית המשפט, כך שמי שהן נטענות כלפיו, יוכל להיות מנוקה מהן בפומבי, חלה רק כאשר "המואשם" באותן טענות אינו מוכן להתדיין בבוררות. ואילו במקרה זה, נטען, המואשם דווקא הוא זה שדורש את קיום הבוררות.
משום כך, דורש בן צבי לעכב את ההליכים בבית המשפט, ולהורות על מינוי בורר שייקבע על ידי משרד רואי החשבון סומך-חיינקין.



(א 2426/06)