מאת יולי חרומצ’נקו ותמרה טראובמן
בוקר במפעל המרגרינות של תאגיד "יוניליוור" בחיפה. באולם, לא רחוק מפס הייצור, מתאספות כעשרים תזונאיות מכל הארץ ליום עיון. המטרה: לשכנען שמרגרינה, ולפחות המותג "מזולה" המיוצר במפעל, בריאים. האמצעים: התזונאית הראשית של המפעל, מנהלת מותג המרגרינות, הטכנולוג הראשי ורופא שגויס מבחוץ למשימה, בליווי טבלאות נתונים וחבילות שי.
שמותיהם של איגוד הלב העולמי והאיגוד הקרדיולוגי הישראלי מופרחים לאוויר. אלא שגם בתום הסיור, חלק מהתזונאיות רחוקות מלהשתכנע. "אם מטופל ישאל אותי, אמליץ לו למרוח על הלחם אבוקדו או טחינה", אומרת דליה כהן, תזונאית שנכחה בסיור, "אפילו מיונז עדיף על מרגרינה".
ייצור "מזולה" הוא דוגמה מובהקת לדרך שבה לוקחים מוצר בסיסי, שמוסכם על הקהילה המדעית שהוא אינו מוצר בריא, ובתהליך שיווקי מתוכנן בקפידה גורמים לו, כדברי אנשי יוניליוור, תאגיד הענק שבבעלותו גם חברת תלמה, "לתקשר בריאות". תחילה מוציאים רכיב מזיק מהמוצר - במקרה של המרגרינה: חומצות שומן "טראנס", סוג של שומן מזיק שנמצא תדיר במזון מעובד. בהמשך, קמפיין שיווקי הופך את הגדרת המוצר מ"לא מזיק ברובו" ל"משפר את הבריאות", בעזרתם של רופאים קרדיולוגים ונתונים פסוודו-מדעיים. בחברה טוענים בתגובה ש"מרגרינה מזולה פותחה בצמוד עם ארגוני הלב העולמיים, בהתבסס על פילוסופיה תזונתית, ועל פי הנחיות לעידוד וקידום בריאות הלב".
"המטרה שלנו היא להעביר את הצרכן מתפישה שמרגרינה היא מוצר מזיק, לתפישה שהיא מוצר טוב", מסכמת מנהלת מותגי המרגרינות במפעל, עדי ברק, לתזונאיות, "שיחשוב 'זה בסדר שאני אוכל מרגרינה'". משרד הבריאות הישראלי אינו מדקדק עם החברות בניסוחים ואינו מונע מהן להפר את תקנות סימון המזון שקבע. כך הצרכן עלול לקבל רושם שאכילת מרגרינה תסייע לו למנוע מחלות לב, בעוד למעשה היא רק פחות מזיקה מאכילת כמה מוצרים אחרים. (ראו תגובת המשרד בעמוד זה).
הבורקס עדיין לא בריא
בסוף יום העיון מסתבר פרט שמרבית הצרכנים כנראה לא מודעים אליו. יוניליוור מוציאה את שומן הטראנס בעיקר מהאריזות הקטנות - המיועדות לצרכן היחיד. בכ-40% מכמות המרגרינה התעשייתית - המשווקת למפעלים ומאפיות ונמצאת, בין השאר, בבורקס, בעוגיות ובחטיפים - עדיין יש שומן טראנס מזיק. בחברה המתחרה, פוליבה, האחראית על נתח משמעותי משוק המרגרינות לתעשייה, כ-10% מהמרגרינות מכילות טראנס.
חומצות שומן הטראנס עלולות להביא לסתימת עורקים ואי ספיקת לב והן קשורות להתפתחות סרטן, סוכרת ואבנים בכיס המרה. החודש החליטה מועצת הבריאות של עיריית ניו יורק לאסור על המסעדות בעיר להשתמש בו. ערים נוספות בארה"ב שוקלות לקבל החלטה דומה. בישראל עדיין לא הנפיק משרד הבריאות תקינה מחייבת בעניין שומן הטראנס.
ברק מודה שתאגיד יוניליוור ממשיך לייצר מרגרינה עם טראנס בשל המחיר היקר של הליך הוצאתו מהמרגרינה. "הפער במחיר בין מרגרינה עם טראנס למרגרינה בלי טראנס הוא 5%-7%", אומרת ברק, "זה הרבה בשביל חברות בורקס"
מרגרינה היא למעשה תערובת של מים ושמן - 60% שמן ו-40% מים. השמנים הנפוצים בייצורה מופקים מסויה ומדקלים. שניהם זולים, והתעשייה למדה לעבדם בקלות. לדברי הד"ר נסטור ליפוביצקי, רופא ותזונאי קליני שהשתתף ביום העיון של יוניליוור, שמן דקלים, הנמצא ברוב המרגרינות בעולם המערבי, הוא השמן הכי פחות בריא בשל ריכוזן הרב של החומצות הרוויות שבו. זאת למרות שהוא מאפשר להוריד את כמות שומן הטראנס. שמן סויה הוא זול אך לדברי תזונאים רבים לשכיחותה הגבוהה של הסויה במזון מעובד עלולות להיות השלכות שליליות.
למרגרינה מזולה, המותג ה"מתקשר בריאות" של יוניליוור, מוספים בתהליך הייצור גם שמני זית וקנולה, וכן אומגה 3 ואומגה 6 - חומצות שומן חיוניות לבריאות. האם יש בכך כדי להפוך את המרגרינה לבריאה? "תהליכי השיפור שמכניסה תעשיית המרגרינות הם בסך הכל חיוביים", אומרת מנהלת המחלקה לתזונה ולדיאטה בבית החולים הדסה, דורית אדלר, "אבל השאלה היא האם אנחנו בכלל צריכים לאכול מרגרינה? תזונה בריאה, לתפישתי, אינה כוללת מרגרינה".
היא מוסיפה כי "הפחתת הטראנס לא הופכת את המזון לבריא אלא לפחות מזיק". אדלר טוענת כי הנורמה של מינהל המזון האמריקאי מגדירה מזון כבריא אם הוא מכיל פחות מ-1.5 גרם שומן רווי ל-100 גרם. על פי הטבלאות שהציגו יוניליוור ביום העיון, במזולה יש 34.7 גרם שומן רווי ל-100 גרם. על אריזות המשווקות באחרונה מופיע הנתון של 15 גרם שומן רווי ל-100 גרם - עדיין הרבה יותר מהנורמה.
מרגרינה - הדור החדש
על גבי אריזות מזולה מוצהר שהמרגרינה "מסייעת בשמירה על בריאות הלב", ומתנוסס סמל איגוד הלב העולמי, מלווה בכיתוב: "מזולה ואיגוד הלב העולמי במאמץ משותף לשיפור בריאות הלב". ביום העיון של יוניליוור הוצגה גושפנקה נוספת, מקומית, לתועלת הבריאותית של מזולה: איגוד הקרדיולוגים הישראלי אישר את המוצר כ"חלק מתפריט יומי למניעת מחלות לב".
מבירור עם יו"ר איגוד הקרדיולוגים הישראלי, הפרופ' דן צבעוני, עולה כי האיגוד מעניק "אישורים" כאלה במקרה שבו סבור האיגוד כי מוצר מסוים עדיף על מוצרים מקבילים. הפרופ' יעקב הנקין, העומד בראש הוועדה לסימון מוצרי מזון של האיגוד, דוחה את הטענה שהצרכנים תופסים את "האישור" כהמלצה חיובית. "האישור מפורש מאוד, מותר להכניס מרגרינות נטולות טראנס לדיאטה מבוקרת", הוא אומר, "יש עכשיו דור חדש של מרגרינות שהפחיתו בצורה קיצונית את הטראנס והשומן הרווי, והן עדיפות על אחרות".
קחו מרגרינה, הוסיפו קמפיין שיווקי טוב - וקיבלתם "מוצר בריאותי"
יולי חרומצ'נקו
17.12.2006 / 10:14