בשבוע שעבר נחלו חברי הכנסת גלעד ארדן (ליכוד) ואמנון כהן (ש"ס) הצלחה מרשימה, כשהצעת חוק פרטית שיזמו, להארכת זיכיונות השידור של תחנות הרדיו האזורי ללא מכרז, עברה ברוב של 55 ח"כים. שלושה ח"כים התנגדו, כולם חברי ועדת שרים לענייני חקיקה שהתנגדה לחוק. מדובר בהצעה שעשויה להכניס כסף רב למרבית תחנות הרדיו האזורי המשדרות כיום, מבלי שיצטרכו להתמודד עם תחרות כלשהי.
הצעתם של ארדן וכהן הונחה לראשונה על שולחן הכנסת ביולי השנה, וועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה לה. בפני השרים הועלו טענות מפעילי הרדיו האזורי לאזלת היד של המדינה בטיפול ברדיו הפיראטי וכוונת המדינה לקדם שידורי רדיו דיגיטלי שיפגעו בהכנסות של הרדיו האזורי. מנגד נטען כי הזיכיונות הוארכו כבר פעמיים, והתחנות כבר פוצו על הפגיעה בהן. למרות זאת החליטו קצתן שלא לשלם למדינה את דמי הזיכיון. ההחלטה היתה כי אין להאריך את הזיכיונות פעם נוספת בלא מכרז.
על פי הנוהג, עמדתה של ועדת השרים ליוזמת חקיקה פרטית מחייבת משמעת קואליציונית בהצבעה בכנסת, אך באופן לא צפוי, הוחלט על חופש הצבעה והתאפשר הניצחון הגורף ליוזמי החוק.
לדברי ארדן, הצעת החוק אינה מבטלת את הצורך במכרז אלא מעבירה את סמכות ההחלטה למועצת הרשות השנייה, וההיגיון הכלכלי העומד מאחוריה איפשר לח"כים רבים לתמוך בה. "מדינת ישראל נכשלה בכל מה שהיא צפתה בשוק התקשורת. לא רק בתחום הרדיו. בכל פעם ניתנו הקלות על-פי המצב ואין שום סיבה שזה לא ייעשה במקרה הזה".
אולם להסכמה הגורפת ישנו הסבר אפשרי נוסף, והוא - בדיקת הקשרים הפוליטיים של בעלי התחנות והעובדים בהן: כך למשל תחנת רדיוס נמצאת בין היתר בבעלות חבר מרכז הליכוד, דוד בן בסט, המעסיק בתחנה גם את חבר מרכז הליכוד, יגאל הררי; תחנת רדיו דרום נמצאת בין היתר בבעלות רו"ח צבי שלום, אחיו של השר לשעבר סילבן שלום ובעצמו דמות משפיעה בליכוד; 99 FM שהיתה עד לאחרונה בבעלות חנה גרטלר, חברת מרכז ליכוד ותורמת לכמה מבכירי המפלגה; רדיו אמצע הדרך בבעלות משפחת אורגד המקורבת לכמה מראשי העבודה; תחנת הרדיו בשפה הערבית בשפרעם שבעליה מקורבים לכמה ח"כים מהמפלגות הערביות, ותחנת רדיו קול חי שאנשיה מקורבים לח"כים מהאיחוד הלאומי ומש"ס. בנוסף, אחד המרוויחים הגדולים הוא איש העסקים והתקשורת אלי עזור מבעלי רדיו ללא הפסקה ותחנה נוספת, הנחשב בן בית בלשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ומקורב גם לח"כ ארדן.
הרדיו דווקא מרוויח
גורם שעבד בעבר מול תחנות הרדיו האזוריות אמר ל-TheMarker כי "לכל אחת מהתחנות האזוריות יש את הפוליטיקאי שלה". אותו גורם ציין כי הדבר קיבל ביטוי בעבר בעת הדיונים על תיקון בחוק הרשות השנייה לעניין תחומי השידור של התחנות האזוריות. "תחנות חזקות דרשו להגדיל את טווח השידור שלהן באמצעות הצבת משדרים מחוץ לתחומי הזיכיון, דרישה שאין לה כל קשר לכוונתו המקורית של החוק. כל התחנות הצטיידו בלוביסטים ובחברי מרכז של מפלגות, הוגשה הצעת חוק פרטית של איוב קרא והעניין עבר בקלות למרות שמדובר בנושא בעל השלכות כלכליות משמעותיות עבור הזכיינים ולא היתה לכך כל סיבה".
למרות טענות יוזמי החוק שהרדיו האזורי סובל מחוסר כדאיות כלכלית ולכן יש לשקול הארכת זיכיון ללא מכרז, הכנסות תחנות הרדיו האזורי ב-2005 גדלו בכ-8.8% בהשוואה ל-2004, לכ-123 מיליון שקל, ועשר תחנות רשמו רווח נקי ב-2005. ממוצע הרווח הנקי לתחנה הסתכם ב-2005 בכמיליון שקל. לדברי ארדן, אין קשר בין יוזמת החוק לבין הרקע הפוליטי של בעלי התחנות. "לכל מי שפונה אל חבר כנסת תמיד יש אינטרס. מדובר במדינה קטנה בה כמעט לכל אחד יש קשר לחבר כנסת. בשביל זה יש חברי כנסת שתפקידם להפעיל שיקול דעת. לצערי הרב, כשזה לא נוח לעיתון מסוים ועיתונאי שמסקר, מייחסים עמדה של ח"כ לפוליטיקה ולא לעמדה ציבורית ראויה. אם היה כאן קשר כה מובהק היו מקדמים הצעה לא מסויגת ולא מעבירים את סמכות ההחלטה לרשות השנייה".
זיכיונות הרדיו האזורי הוארכו ללא מכרז; גורם המעורב בנושא: "לכל אחת מהתחנות האזוריות יש את הפוליטיקאי שלה"
גיא לשם
17.12.2006 / 7:38