קרוב לשלוש שנים לאחר הגשת הערעור, וחודשים אחדים לאחר שנהפך לתיאורטי בלבד, מסר ביום חמישי האחרון בית המשפט העליון פסק דין בערעור שהופך את החלטתה של השופטת הילה גרסטל מבית המשפט המחוזי בתל אביב, ומאפשר ל"קבוצת ברגרזון" שהתמודדה ב-2003 על לרכוש את השליטה בה.
לפני שלושה חודשים, בספטמבר, הושלמה מכירת השליטה בנצבא לאיש העסקים קובי מימון, שרכש אותה באמצעות חברת איירפורט סיטי. בכך הגיעה לסיומה סאגה שנמשכה שנים ועסקה בשאלה מי ירכוש את החברה שהקימו עובדי אגד וגמלאיה. עסקה זו גם הפכה את הערעור שהגישה נצבא במארס 2004 לחסר כל נפקות מעשית.
ההחלטת התקבלה על דעתם של השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין, שפסקו כי ההצעה של ברגרזון שקובעת מנגנון תשלום לבעלי המניות של אגד המבוסס על ותק הפרישה אינה פוגעת בשוויון בין בעלי המניות. זאת, בניגוד לדעתו החולקת של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרן ברק, שפסק כי השוויון נפגע. במקרה או שלא במקרה, החלטה זו הוזנה באחרונה ביום חמישי בערב - לאתר ביהמ"ש העליון המפרסם את כל החלטותיו בפומבי, וקשה להתעלם מהסמליות הטמונה בכך שברק נותר בה בדעת מיעוט.
מפסק הדין עולה כי השופטים לא קיבלו הודעה מסודרת על כך שהשליטה בנצבא כבר נמכרה. השופטת נאור מתייחסת בהחלטה להודעה שנמסרה לביהמ"ש בדבר מגעים קודמים ומציינת כי לא מצאה לנכון להיזקק לבקשות אלו ולהכריע בהן. "המידע על אותן עסקות אינו שלם, ואינו מציב תשתית שיש בה להשפיע על ענייננו". נאור הוסיפה כי בכל מקרה הבחינה תיעשה לפי המצב העובדתי מ-2004, עת ניתן פסק הדין המחוזי, וציינה כי פסק הדין אינו אוסר כשלעצמו על עסקות אחרות, אלא מכריע בשאלת העסקה שנעשתה בזמנו.
השופט רובינשטיין ציין כי "כיום ייתכן שעסקינן בפרשה תיאורטית במידה רבה". היחיד שכתב את הדברים מפורשות היה ברק שציין כי מאז ניתן פסק דינה של גרסטל "נכרתה עסקה חדשה עם צד שלישי תחת עסקת הרכישה נשוא דיוננו".
על אף שהסיכומים בתיק הוגשו לביהמ"ש בנובמבר 2004, רק בחלוף שנתיים נוספות ניתנה ההחלטה. באוגוסט 2005 מסרו השופטים, בעקבות בקשה שהוגשה להם, כי "נעשה כמיטבנו בעניין החשת פסק הדין". כעשרה חודשים לאחר מכן, ובאין עדיין הכרעה, החלה העברת השליטה למימון.
היועץ המשפטי של נצבא, עו"ד אורי ברימר, אמר ל-TheMarker כי קבוצת ברגרזון אינה יכולה כיום לדרוש את ביצועו של פסק הדין. לדבריו, לאחר מתן פס"ד של גרסטל ובמקביל להגשת הערעור, פירסמה נצבא מכרז חדש לרכישת השליטה בחברה, ובמסגרתו נמסרה לקבוצת ברגרזון הודעה לפיה העסקה שתתבצע ראשונה תהא זו שתקבל תוקף ותיחשב סופית.
"הודענו במפורש כי אם תינתן החלטה בערעור לפני ביצוע עסקה עם גורם חדש והערעור יתקבל, אז קבוצת ברגרזון תוכל לרכוש את השליטה. מאידך אמרנו שאם לפני החלטת העליון תאושר עסקה עם גורם חדש - תבוצע העסקה לפי המכרז", אמר. לדבריו, קבוצת ברגרזון ביקשה בשלב כלשהו למשוך את הפיקדון שנתנה, דבר שהראה כי אין לה מחויבות כלפי נצבא. "לאורך כל התקופה אמרנו לברגרזון שאנחנו מקדמים את המכרז, היה ברור שמדובר במסלול של 'כל הקודם זוכה'".
ברימר הוסיף כי "העובדה שהעסקה כבר בוצעה, זה לא דבר שניתן להשיב אותו לאחור וזה לא ריאלי. אי אפשר להפוך חביתה לביצה, התמורה כבר שולמה, בעלי מניות קיבלו כסף, זה בלתי הפיך. לכן גם השופטים מדגישים שבעצם זה די תיאורטי", אמר.
והמפסיד הוא...
נראה כי היחיד שפסק הדין נושא משמעות מעשית עבורו הוא עו"ד שחר הררי, ממשרד קוטלר-הררי, שייצג את התובעים שזכו בהליך שהתנהל בפני גרסטל ויידרש כעת להחזיר 200 אלף שקל שקיבל כשכר טרחה.
הררי היה זה שהגיש את התביעה הייצוגית בשמם של 34 חברים וגמלאים של קואופרטיב אגד שהתנגדו לעסקה עם ברגרזון וטענו כי היא מקפחת את זכויותיהם. בפברואר 2004 ביטלה גרסטל את העסקה לאחר שקבעה כי הדירקטוריון של נצבא החליט לקבל את הצעת הרכש תוך חריגה מסמכות, קיפוח ופגיעה בשוויון בעלי המניות. במסגרת החלטתה פסקה גרסטל להררי 200 אלף שקל שכר טרחה.
חודש וחצי לאחר מכן הוגש ערעור מטעם נצבא התנחלויות על החלטתה של גרסטל. בערעור שהוגש באמצעות עו"ד ניר כהן ממשרד כהן-לשם ובאמצעות עו"ד ברימר, נטען כי החלטתה של גרסטל שגויה ונתבקשה קביעתו של דיון דחוף.
עו"ד הררי עירער לעליון על שכר הטרחה שנפסק לו, וטען כי הוא נמוך. ביהמ"ש העליון לא התייחס לסוגיית החזר הסכום על ידי הררי (ברק ציין כי לו הערעור היה נדחה, לא היה מקום להגדיל הסכום). ואולם, נראה כי עם ביטול החלטתה של גרסטל שקיבלה את טענותיו של הררי, הרי שגם פסיקת שכרו אינה יכולה לעמוד עוד.
עו"ד הררי מסר בתגובה כי "זו בהחלט שאלה".
שלוש שנים לאחר הערעור: ביהמ"ש העליון איפשר לקבוצת ברגרזון לרכוש את השליטה בנצבא התנחלויות
ענת רואה
17.12.2006 / 8:00