דו"ח אדוה: הצמיחה ב-2005 הגדילה הפערים במשק; עיקר הצמיחה - במקצועות היי-טק ובשירותים הפיננסיים

שכיר המרוויח שכר מינימום יצטרך לעבוד ארבע שנים כדי להרוויח שכר חודשי של מנהל בחברה בורסאית גדולה - כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדוה המתפרסם הבוקר. "הצמיחה ב-2005, שהיתה שנה שלישית לצמיחה לאחר מיתון, לא זו בלבד שלא סייעה לצמצום אי-השוויון, היא הגדילה אותו", כותבים מחברי הדו"ח, הד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס. לדבריהם, הסיבה להגדלת הפער היא שעיקר הצמיחה הוא במקצועות היי-טק ובשירותים הפיננסיים כגון בנקים וחברות ביטוח.



בשנת 2005, עלות שכרו של מנהל באחת מ-25 החברות הגדולות במשק היתה 639 אלף שקלים ועלות שכר מנהל באחת מ-100 החברות הגדולות הגיעה ל-421 אלף שקלים בחודש. זאת בעוד ששכר המינימום בשנת 2005 עמד על 3,333 שקלים. לאחר הורדת עלות השכר למעסיק וניכויים למסים, עולה שבעל ההכנסה הגבוהה ביותר מרוויח נטו בערך פי חמישים מעובד בשכר מינימום.



הדו"ח מצביע על כך שבעוד ששכרם של העשירונים העליונים גדל - השכר שמרוויחים מרבית הישראלים דווקא ירד. שיעור הישראלים ששכרם נמוך או שווה לשכר הממוצע במשק עלה ב-2005 ל-73%, כמו שהיה לפני עשור. שיעור המשתכרים שכר מינימום או פחות ממנו גדל מ-27% לפני עשור, ל-34.1% ב-2005.



לעומת 2004, חל גידול של 4.4% בחלקם של העשירונים העשירי והתשיעי בעוגת ההכנסות הלאומיות, דהיינו בסך הסחורות והשירותים שנוצרו בשנת 2005. מנגד, חלקו של כל אחד משמונת העשירונים האחרים ירד בממוצע בכמחצית האחוז.



נתונים לא מעודדים בתחום החינוך



גם בין אוכלוסיות שונות נמצאו פערים: שכר השכירים עירוניים ממוצא אשכנזי גדל ב-2005 ל-39% מעל לשכר הממוצע. לעומתם, שכירים ממוצא מזרחי השתכרו כממוצע במשק, ואילו שכרם של שכירים ערביים ירד במעט ל-28% מתחת לשכר הממוצע.







ספק אם נתוני הדו"ח בנושא חינוך יעוררו תקווה באלו שמקווים כי השכלה תכניס יותר ישראלים למעגל הצמיחה: כ-55% מבני ה-17 לא השיגו תעודת בגרות ב-2005, לעומת 52.2% בשנת 2004. פערי 2004 בחינוך הגבוה לא השתנו וכך גם ב-2005 שיעור המגיעים לאוניברסיטה מיישובים עניים עומד על 10.5% בלבד והוא נמוך פי שלושה משיעור הסטודנטים המגיעים מיישובים מבוססים . הפער בקרב הסטודנטים במכללות האקדמיות, מוסדות שהוקמו כדי להגדיל את הנגישות להשכלה הגבוהה, היה חד אף יותר: כ-18% מהסטודנטים היו מיישובים מבוססים, פי שבעה משיעור הסטודנטים מיישובים עניים.



"בלא מדיניות החותרת לחלוקה שוויונית יותר של פירות הצמיחה, ומבלי השקעה מסיווית בחינוך - לא זו בלבד שהפערים לא יצטמצמו אלא שיכולת החברה הישראלית להתפתח בטווח הארוך תיחלש", נכתב בדו"ח.