וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נדחה ערעורו של אברהם גרינפלד בעניין ירידת ערך מניות יסקל

ארנון בן-יאיר

17.12.2006 / 8:52

הנשיא בדימוס אהרן ברק קובע כי הדרך לתבוע ירידת שווי של מניות, מצד בעל מניות, היא תביעה נגזרת



הרכב שלושה שופטי ביהמ"ש העליון, בראשות הנשיא בדימוס אהרן ברק והשופטים אליעזר ריבלין ועדנה ארבל, דחה ביום חמישי בשבוע שעבר ערעור שהגיש אברהם גרינפלד נגד 13 בעלי מניות ונושאי משרה בחברה הציבורית יסקל החזקות מקבוצת פלד-גבעוני, ובהם רפי פלד ואריה גבעוני עצמם.



גרינפלד, בעל מניות ביסקל, הגיש תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בשם בעלי המניות בחברה שאינם נמנים עם קבוצת השליטה. גרינפלד טען כי הנתבעים הפרו חובות נאמנות כלפי בעלי המניות האחרים, בכך שביצעו בשם החברה עסקות שונות שהביאו להתמוטטותה הכלכלית, ולחובות של כ-182 מיליון שקל.



גרינפלד טען כי בעלי המניות מכרו את המניות שבידיהם במחיר גבוה ממחיר השוק, פעולה שהסיטה את תשומת לבם מניהול עסקי יסקל באופן הוגן. בשל התנהלות זו של נושאי המשרה נגרם לו וליתר בעלי המניות נזק כספי שהתבטא בירידת שווי מניותיהם.



השופט נסים ישעיה מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה, תוך שהוא קובע כי לבעלי המניות אין עילת תביעה אישית כלפי נושאי המשרה בחברה, וכי הנזק שנגרם לחברה וחובות הנאמנות של נושאי המשרה הן כלפי החברה עצמה. הנזק לבעלי המניות הוא למעשה "אך השתקפות נזקה של החברה".



הנשיא ברק הטעים את הדברים, וקבע כי הזכות להטבת נזק שנגרם לחברה כתוצאה מפעולות של נושאי המשרה שייכת בראש ובראשונה לחברה. הנזק לבעלי המניות הוא משני לנזקה של החברה. באופן רגיל, נזקם של בעלי המניות יוטב אם החברה תתבע את נזקיה ותזכה בפיצויים.



בנוסף, לדברי ברק, מסך ההתאגדות של חברה פועל בשני הכיוונים - בעל המניות מוגן מפני נשיאה בחובותיה, אך הוא גם אינו זכאי לתבוע את זכויותיה. אם החברה אינה תובעת את נזקיה, דרך המלך של בעל מניות להיטיב את הנזק שנגרם כתוצאה מירידת ערך מניותיו היא התביעה הנגזרת. כמו כן, מתן היתר לבעלי מניות לתבוע באופן אישי נזקים שנגרמו לחברה, יהווה עקיפה של סדר העדיפות הרגיל בעת פירוק ויהיה בו משום פגיעה בנושי החברה.



"אופי המעשים המיוחסים לנושאי המשרה בחברה, חמורים ככל שיהיו, אינו משנה את השיקולים המכוונים את תביעתו של המערער למסלול של התביעה הנגזרת", פסק ברק. ברק דן בשאלה האם מוצדק לסטות מכך כאשר מדובר בחברה שנמצאת במצב של חדלות פירעון, ומשיב על שאלה זו בשלילה. כמו כן, ברק משאיר לדיון עתידי את שאלת זהות הזכאי לפרמיית שליטה בחברה - האם רק בעלי השליטה או כלל בעלי המניות החברה.



לגופו של המקרה, ברק קובע כי גרינפלד לא הביא נתונים המצביעים על כך שנושאי המשרה קיבלו עבור מניותיהם פרמיית שליטה מופרזת. לבסוף ברק אינו מוצא לנכון להתערב בפסיקת ההוצאות שנעשתה על ידי בית המשפט המחוזי בסכום של 65 אלף שקל.



את המערער ייצגו עוה"ד אהרון נמדר, אמיל בן-עטר וישראל עטר; את המשיבים ייצגו עוה"ד דוד לשם, אופיר בלום, עדי בר-טל, שרון קליינמן, רמי בן-נתן, יריב דן, שלומית ארליך ושירלי דרחי.



(ע"א 9014/03)


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully