מחקר חדש שבוצע על ידי פרופסורים באוניברסיטאות הרווארד וקורנל האמריקאיות ובבית הספר למינהל עסקים של אינסאד בצרפת, קובע כי דירקטורים חיצוניים רבים קיבלו אופציות שעברו בקדייטינג - ממצא שעשוי להסביר מדוע רובם "נרדמו בשמירה" ולא עצרו את המנהג הלא חוקי שנפוץ בדירקטוריונים של חברות הנסחרות בוול סטריט עשור שלם, עד מחצית 2002. מסקנת המחקר פורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" היום.
המחקר הסטטיסטי, בו לא צוינו שמות של חברות או דירקטורים, העריך כי 1,400 דירקטורים חיצוניים ב-460 חברות, קיבלו אופציות נגועות בבקדייטינג - שינוי רטרואקטיווי של מועדי הענקת האופציה כדי להגדיל את הרווח ממימושה, מבלי לרשום זאת באופן תקין בדו"חות הכספיים. המסקנה הזו עשויה להצביע על כך שמנהג הבקדייטינג כתופעה חרג מעבר למנהלים בכירים בחברות.
המחקר בדק כמעט 29 אלף מענקים של אופציות לדירקטורים חיצוניים ב-6,577 חברות בין השנים 1996-2005. במחקר נמצא ש-9% מהמענקים נפלו בימים בהם מחיר המניה עמד על שפל חודשי. 3.8% מהמענקים היו בתאריך בו המניה היתה בשפל רבעוני - שיעור גבוה יותר מכפי שצפוי להיות בבחירה מקרית של תאריכים.
עם זאת, המחקר לא כלל התייחסות לשאלה קריטית בעניין - האם דירקטורים היו מודעים לכך שהאופציות שניתנו להם עברו בקדייטינג.
בנוסף, המחקר לא העריך מה גודל הרווח הכספי שהניב הבקדייטינג. אפשר להניח שמדובר בסכומים נמוכים בהרבה מהרווחים הלא חוקיים שנקשרו באופציות בקדייטינג לבכירים בחברות, מכיוון שדירקטורים חיצוניים מקבלים מספר קטן יחסית של אופציות. בתביעה המתנהלת נגד קובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל לשעבר של , נטען כי הוא רשם רווח לא חוקי של כ-6 מיליון דולר מתוך רווח כולל של כ-138 מיליון דולר.
בג'ורנל ציינו כי מספר דירקטורים חיצוניים כבר התפטרו מתפקידיהם בעקבות מעורבות בסקנדל הבקדייטינג. בחברות הישראליות המעורבות בפרשה - קומברס ומרקורי - לא היו אלה דירקטורים חיצוניים אלא דירקטורים נושאי משרה. אלכסנדר היה יו"ר החברה וכך גם אמנון לנדן.
איך נרדמו דירקטורים חיצוניים בשמירה? מחקר על אופציות בקדייטינג קובע שגם הם נהנו מהתופעה
שירלי יום-טוב
18.12.2006 / 11:53