צוותי הפיקוח של רשמת מאגרי המידע יקבלו סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה

מאת אסף ברגרפרוינד

באחרונה גובש במשרד המשפטים סיכום עקרוני, לפיו יוענקו לצוותי הפיקוח של רשמת מאגרי המידע סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה. אלה יאפשרו לה לפעול ביתר יעילות: חוק הגנת הפרטיות מטיל סנקציות פליליות על המפרים את הוראות החוק, וכדי למצות עמם את הדין קיים צורך בגופים מוסמכים שיערכו את החקירות ויגישו כתבי אישום לבית משפט.

גופים מסחריים גדולים בישראל יתקשו בקרוב יותר מבעבר להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שברשותם כדי להמשיך ולאגור מידע אישי על לקוחותיהם. מדובר במידע השווה כסף רב למפרסמים, לספקי אשראי ולרשתות שיווק גדולות. ואולם יש חשש שחלק מפעילותם של גופים מסחריים אלה היא בבחינת עבירה על חוק הגנת הפרטיות.

רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים, יוספה טפיירו, היא המופקדת על הגנת פרטיותם של אזרחי המדינה. עד עתה היו לטפיירו, העומדת בראש אגף רישום מידע, סמכויות פיקוח. אלה איפשרו לה לקבל תלונות ולשלוח פקחים לבחון את אמיתותן, אך לא יותר מכך.

אפשר להניח שטפיירו סברה כי כדי לקיים מערכת אכיפה אפקטיווית, אין היא יכולה להסתפק בכך שהמשטרה תחקור תלונות בתחום הגנת הפרטיות, בשעה שזו מתקשה לעמוד בעומס תיקי פשיעה אחרים. במשרד המשפטים אמרו כי בעקבות הקניית סמכויות החקירה לא תהיה הרשמת תלויה במשטרה לצורך עבודתה ויכולת האכיפה של משרדה תתחזק מאוד.

אם יתממש הסיכום, יצטרף האגף לרישום מידע לגופים נוספים העוסקים בחקירות בתחום הכלכלי. בסמכותן של רשויות אלה לערוך חקירות, לעקוב אחר חשודים ולעצור אותם. כמו כן חלקם הוסמכו על ידי היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום.

עם גופים אלה נמנים אגף מס הכנסה, אגף המכס והמע"מ, ורשות ניירות ערך במשרד האוצר; והרשות להגבלים עסקיים במשרד המסחר והתעשייה. באחרונה הודיעה שרת התעשייה והמסחר, דליה איציק, על הקמת גוף אכיפה חדש וגדול - הרשות לסחר הוגן, שתפעל בתחום הצרכנות.

מדי כמה חודשים מתכנס פורום האכיפה בו משתתפים נציגים של רשויות אלה לתיאום פעילותן, אך פרט לכך הקשרים ביניהן רופפים. היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ, עורכת הדין טלי ירון-אלדר, אומרת כי ההצדקה לקיומם של גופי חקירה נפרדים נובעת מהאופי המורכב של החקירות הכלכליות, הדורשות מהחוקר ידע ספציפי כדי שיוכל להתמודד עמן.

ואולם, מוסיפה ירון-אלדר, יש חשיבות רבה לחיזוק הקשרים בין רשויות החקירה הכלכלית. לדבריה, הקמת פורום האכיפה הוא ביטוי לתיאום ההולך וגובר בין גופים אלה שיוביל לעריכת חקירות משותפות, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בכך יימנע מצב בו, למשל, חברה ציבורית החשודה בעבירות מס נחקרת בנפרד על ידי אנשי מס הכנסה, מע"מ ורשות ניירות ערך, ולבסוף מוגשים נגדה שלושה כתבי אישום.

יש הסבורים, עם זאת, כי ריבוי רשויות חקירה כלכלית הוא תופעה בעייתית. "גופים אלה צוברים כוח רב מדי, ובשל עיסוקם בתחום צר מתייחסים למבצע העבירות בחומרה יתרה", אומר עורך הדין שמואל קליין, המתמחה בייצוג נחקרים ונאשמים בפני רשויות אלה. "ברוב המקרים מדובר בעבירות המוגדרות בחוק כעוון שהעונש המקסימלי עליהן הוא 3 שנות מאסר".