עובדי חברות היי-טק ומייסדיהן ימכרו מניות בלא לשלם מס

מאת רותם שטרקמן

הודעתו של שר האוצר, סילבן שלום, שלשום על הפטור ממס למשקיעים פרטיים שיסחרו במניות של חברות זרות הנסחרות בישראל, התקבלה בהתלהבות על ידי מנהלי הבורסה בתל אביב ובקרירות מסוימת אצל מנהלי החברות. ואולם, נראה כי כשישקע האבק והחברות הזרות הראשונות יירשמו למסחר, יסמנו גם מנהלים אלה את היתרונות הגלומים בביצוע המהלך.

מנכ"ל הבורסה, סם ברונפלד, אמר כי זהו מהלך קריטי לשוק ההון בישראל, וכי התיקון יביא לחיזוק התשתית של הבורסה. לדבריו, התיקון לצו בא עקב האפליה שנוצרה כתוצאה מביטול הרפורמה של ועדת בן-בסט. לפי הרפורמה, היתה צריכה להיות חובת תשלום מס גם על מניות ישראליות, אך בגלל ביטולה נשארו המשקיעים בחברות הישראליות שהתאגדו בחו"ל עם חובת התשלום. רונית הראל בן זאב, סמנכ"ל בבורסה, אמרה כי קיימות כמה חברות שאפליית המס מנעה מהן עד עתה להירשם למסחר בישראל.

מבחינה תיאורתית יכולה כל חברה זרה לאחר התיקון להירשם למסחר בישראל, והמשקיעים בה יזכו לפטור ממס, אך לא סביר כי חברות שאין להן קשר חזק לישראל מבחינת מנהלים, עובדים ומרכז פיתוח ירצו לעשות זאת. מי שבכל זאת באות בחשבון לרישום בישראל הן בעיקר חברות "הנחשבות" לישראליות והנסחרות בנאסד"ק. מתוך רשימה של כ-30 חברות, אפשר למנות לדוגמה את צורן, ביוטכנולוגיה, אינדיגו, DSP, מרקורי, אמדוקס וקומברס.

שתי החברות שהרוויחו יותר מכל מהרישום הכפול הן פרטנר והרבוע הכחול הרשומות בישראל. ואולם, הן אינן נחשבות לחברות תעשייתיות, ומכיוון שלא נסחרו בישראל חלה על המשקיעים בהן חובת מס רווחי הון בשיעור של 35%. עד תיקון צו מס הכנסה על ידי שר האוצר שלשום, היו פטורות ממס רווחי הון המניות של חברות ישראליות הנסחרות בישראל וחברות ישראליות תעשייתיות הנסחרות בחו"ל. מניות של חברות ישראליות שאינן תעשייתיות ולא נסחרו בישראל היו חייבות במס.

בנוגע לחברות זרות שהתאגדו בחו"ל, לא היה קיים פטור גם אם נרשמו למסחר בישראל. כך היה לדוגמה עם החברה הזרה פוליקום, שנרשמה לבורסה של תל אביב לפני שנה, והמסחר במנייתה אפסי. מעתה, מניותיה של כל חברה זרה שתירשם למסחר בישראל יהיו פטורות ממס רווחי הון, בדומה לכל המניות האחרות בבורסה.

המרוויחים הגדולים: המייסדים והעובדים

הפטור ממס שמגלם השינוי בצו מס ההכנסה הוא משמעותי בעבור משקיעים פרטיים בישראל, והוא עשוי לחסוך להם כסף ולשנות את בחירת המניות בתיק השקעותיהם. השינוי אמור גם להעלות את מחירן של המניות הכלולות בהטבת המס, וכך לדוגמה מוסבר חלק מהעלייה במחירן של מניות פרטנר והרבוע הכחול שנרשמו למסחר בישראל.

ואולם, נראה כי עיקר השפעת השינוי בתקנות המס יהיה על החברות עצמן, על עובדיהן, ועל המייסדים ובעלי השליטה בהן. על פי החוק, מייסד של חברה שהנפיק אותה בנאסד"ק חייב במס רווחי הון בעת מכירת מניותיו. במצב החדש, בעת רישום החברה למסחר בתל אביב, "יקובע" מחיר המניה על מחירה בעת הרישום. וכך, כשיעלה מחיר המניה יוכל המייסד למכור אותה ולשלם מס רק עד למחיר "המקובע". במצב המשברי שבו נמצאים שוקי ההון ובמחירים הנמוכים של המניות, רישום של חברה למסחר "תקבע" את תשלום המס על סכום נמוך, וההטבה לבעלי השליטה כאן היא משמעותית ביותר.

גם עובדי החברות יכולים ליהנות מהשינוי במס. חלק מתנאי העסקתם של עשרות אלפי עובדי חברות הטכנולוגיה ניתן להם באופציות של מניות החברה. המס על האופציות מוגדר ברוב המצבים כמס על הכנסה מעבודה, ולכן חובת התשלום במס זה לא תשתנה. ואולם, אם יחליט העובד, לדוגמה, לממש את האופציות שברשותו מבלי למכור אותן, הוא ישלם אמנם את מס ההכנסה על ההטבה, אבל הוא גם ייקבע את מחירה של המניה, ומכאן ואילך מכירתן של המניות תהיה פטורה ממס רווחי הון.

יתרון נוסף לעובדים נמצא באחת ההטבות שמשתמשים בהן בחודשים האחרונים בחברות במקום בחלוקת אופציות. החברות מחלקות לעובדים הלוואות לרכישת מניות, כשהביטחון היחיד להלוואה הוא המניות עצמן. העובדים רוכשים את המניות בבורסה ומוכרים אותן כשמחירן עולה, ואז מחזירים את ההלוואה ומרוויחים את הפרשי המחיר. עתה, כשיירשמו החברות למסחר הן יוכלו להשתמש בהטבה הזו, ורווחי העובדים יהיו פטורים ממס.

אחת המטרות של השינוי בצו מס ההכנסה היא יצירת אפליה בין חברות הרשומות למסחר בישראל לבין החברות שאינן רשומות. וכך, יכולים עובדים בחברת היי-טק אחת ליהנות מהטבות מפליגות לעומת עובדים היושבים באותו בניין בחברה אחרת. הלחץ של העובדים מלמטה ובעלי השליטה מלמעלה יביא, אולי, את מנהלי החברות לבדוק את אופציית הרישום הכפול. חברות שלא ירצו להירשם וירצו לעמוד בתחרות תנאי השכר, ייתכן שיצטרכו להשקיע יותר כדי לגלם את תשלום המס של העובדים.

היתרונות - בעיקר לבעלות שווי שוק גבוה

מתוך 25 המניות הנסחרות בתל אביב ובניו יורק (המניות הדואליות), נרשמו עד עתה 13 לפי חוק הרישום הכפול שנכנס לתוקפו באוקטובר 2000, ובהן מג'יק, ריטליקס ומטאלינק. ואולם, נראה כי הרישום למסחר בישראל היטיב בעיקר עם שתי בעלות שווי השוק הגדול, שהצליחו להיכנס למדד תל אביב 25. מניות אחרות, כדוגמת טיוגה וקריסטל, סובלות ממחזורי מסחר נמוכים וחוסר עניין תקשורתי.

שתי ההצלחות הגדולות של הרישום הכפול היו במניות חברת פרטנר וחברת הרבוע הכחול. שתי החברות סבלו עד הרישום למסחר בישראל מחובת תשלום מס רווחי הון של משקיעים פרטיים במניותיהן. בגלל חובה זו העדיפו משקיעים רבים לסחור במניות אחרות הפוטרות אותם משיתוף רשויות המס ברווחיהם.

מאז הרישום למסחר עלתה מניית פרטנר ב-57% ומחזורי המסחר במניית הרבוע הכחול הוכפלו פי 4. מלבד ההטבה במס, נרשמה ההצלחה במניות אלה בגלל כניסתן למדד תל אביב 25, שהמניות הנסחרות בו הן השכיחות ביותר בתיקי השקעה.

הרישום הכפול מספק יתרונות רבים לחברות בנוסף על הפטור ממס, והחסרונות שבו מועטים. אחד היתרונות הגדולים טמון בהארכת שעות המסחר, ובהוספת יום ראשון למסחר, כך שתנאי המסחר עבור המשקיעים נעשים נוחים יותר. לאחר הרישום בתל אבי